אני לא מצליח לכתוב. המחסום הזה כבר עומד בפני כמה שבועות – והוא רק הולך ומתחזק. כמו שככל שמתקרבים למגדל גבוה רואים את גובהו האמיתי ונאלצים ליישר את הצוואר מעלה […]
מה להמשיך להאמין? להמשיך להאמין שיום אחד העבר יפסיק לרדוף אותי? להמשיך להאמין שבמקום להתקדם בחיים אמשיך להתקע על תקופות טובות יותר? להמשיך להאמין שיום אחד יגיע, וסוף סוף יעריכו […]
אתה. אתה מבין את חוש ההומור המזוהם בזפת עמקי נפשתי, ולא נגעל. אתה רואה את עיניי כבוהקות באור השמש, גם כשחשוך. אתה מתנשא, אך אותי, אתה רואה בגובה העיניים. אתה […]
הצבעים כבר דהויים, הקולות כבר צורחים והפחד הפך לרגש כה מוכר וביתי. התקווה למחר נעלמה, אבל הרצון עדיין חזק, הרצון להגיע לסיום המשחק. אך הדרך היא ארוכה ומאיימת אשר הלחיצה […]
סתם עוד יום רגיל, עוד יום בו אני רואה דברים ושומעת את הקולות. עוד יום בו אני מרגישה את האכזבה והכאב, ועוד יום בו אני מתמודדת עם אותן הבעיות והמחשבות. […]
אני מתגעגע אליך… מתגעגע לשפתים שלך, מתגעגע לטעם שלך, מתגעגע לחום גופך, מתגעגע לזיפים הקטינים על פניך שגירדו לי בזמןן שהתנשקנו, מתגעגע ללטף אותך, מתגעגע לחיבוק הגדול והחם שלך, מתגעגע […]
הפה מרוטש בדם וכל מה שכתוב זה סתם זה סתם כדי להרוג אותי לכבוש אותי עד יום מותי בפסטיגל היה שם שיר- מילים פוגעות מילים רעות אולי שם זה נראה […]
כשאני כותבת הם רואים ומתעלמים, וכך זה נוגע לגבי כל דבר בחיים. לא ביקשתי צומי ולא הערכה חיובית בלתי פוסקת, אלא ביקורת הגונה אשר שופטת בצדק ומתייחסת. האם עולמנו כה […]
אין לי טעם בחיים נמאס לי מהם, למה אתם שואלים ? בגלל אותם אנשים בגלל אותם אנדים אני לא יודע מה זה שמחה בגלל אותם אנשים אני לא יודע מה […]
אולי כבר התייאשתי, אני מניחה. כל הניסיונות שנגמרו בכישלונות, כל האכזבות שהצטברו לכדי אחת גדולה שנושאת את שמי, כל הפנים המבקרות, כל מוסכמות חברתית שמחלחלת אל עצמותיי, כל הייאוש שמטפס […]
עיניים מתחננות, לב מתאבן, שיר אבל בראשי מתנגן, שיר עצוב, שיר קר, אקורד צורם ולא מוכר. עולה במינור ולא במג´ור, כי אין אחד שלי יעזור טובעת באומללות מכריעה הישועה אליי […]
אין מה לכתוב. ככה. פשוט אין. מחסום כתיבה, אם אתם מעדיפים לקרוא לזה ככה. שם מעודן יותר להרגשה הזאת של הריקנות שמטרידה אותך כשאתה מתיישב מול דף ריק ומנסה לעמוד […]
חשבתם פעם על החשיבות של נעליים? זה משהו שנראה שהרבה אנשים כבר הספיקו לשכוח. אבל נראה אתכם מסתובבים יום שלם ברחוב בלי נעליים. ככה. יחפים. כשכל מסמר או זכוכית שבורה […]
בבקשה תקראו ותגיבו לסיפור שלי ~קרמבו מעוך למי שלא יודע~ זה חשוב לי. קרמבו זה מה שמעלה לי את החיוך וכרגע אני מאוד צריכה להעלות את החיוך הזה כי כואב […]
״הפעם אני נשבעת שלא אגיד כלום״ נכון, את רק תגרמי חי להרגיש רע. ״הפעם אני נשבעת שלא אגיד כלום״ נכון, את רק תנעצי בי מבטים. ״הפעם אני נשבעת שלא אגיד […]
יושבת… מקשיבה קצת לביטלס. שומעת במקביל חדשות, ואז את תמר או יונית (למי אכפת) אומרת ״מה חושב הציבור על הנסיגה הקרקעית?״. מה חושב הציבור על הנסיגה הקרקעית? מה חושב הציבור […]
אני יושבת כאן כשלצדי החברים הכי טובים שלי- הלפטופ האייפון הטלוויזיה כביכול, יש לי גישה לכל אדם שרק ארצה לפנות אליו. אין מגבלות, אין גבולות, אין אנושיות אני מספרת לחברה […]
על מסילת מחשבותיי נוסעות רכבות מלאות אנשים, וכל אחד ואחד חולף, גם אם לרגע בעין מוחי. אל מול עיני הם חולפים, דמויות במכוניות מסתכלות סביב, לא רואות דבר. כאילו שעיניהם […]
