אליסון היא נערה שאוהבת את הלימודים ואת החברים שלה, נאמנה למה שהיא מאמינה בו ומרוצה מהחיים. עד שהיא פוגשת את מארק. מארק הוא הבן של ראש המאפיה בעיר שלה. היא […]
לבשתי מכנס, בלי לבדוק יותר מידי מה אני שמה על עצמי ונשכבתי על המיטה. אתמול לקח לי נצח להירדם וגם כשזה קרה התעוררתי כעבור כמה שעות. הרגשתי שאני הולכת ומשתגעת. […]
אני לא יודעת איזה גילאים יש פה באתר ואני אישית בכלל לא מוצאת את הפרק הזה כחול באיזשהו אופן, אבל אולי יהיו כאלה שלא יאהבו את זה ואני חייבת להזהיר. […]
"כן אליסון.. אני יודע" הוא אמר, ואם אני לא טועה הוא גלגל עיניים. כל כך חשוך פה. "נו אז מה אתה עושה סיפור, התנהגתי מגעיל וביקשתי סליחה. מה עוד אתה […]
פרק 14: 'אליסון, קומי אליסון' הוא אמר עדיין בתוך החלום ולא הבנתי.. התעוררתי בבהלה וראיתי את ג'ו רוכנת מעלי. "אליסון" היא אמרה. קמתי, מבולבלת מהחלום ההזוי הזה, שפשתי את העין […]
דפקתי על דלת המשרד של איזבל. "היכנסו" שמעתי אותה אומרת בנחמדות הרגילה שלה. נכנסתי לחדר שלה, שהיה מסודר כרגיל. בצד היה את הארון עם כל התיקים האישיים של כל התלמידים […]
"קרטר!!" צעקתי עליו והוא צחק. "נו תסגור!" הסתובבתי אליו עם הגב מכסה את חזי בזרועות שלי. ג'ו התגלגלה מצחוק למראה הפרצוף האדום שלי. -"נשים יקרות, אתן עם מוזר. לראות אתכן […]
התיישבתי לידו והסתכלתי לו בעיניים. -"בואי נשחק משחק." אמר וחייך. הגעתי למסקנה שקרטר ווסט סובל מפיצול אישיות קל. "סוטה! תתרחק, אני לא בעניין." גיחכתי למרות שעדיין כעסתי עליו. -"מי יגע […]
הסתכלתי החוצה מהחלון, וראיתי את היער הירוק והיפיפה. היום היה בהיר ולא היו שום עננים בשמיים. שם אני צריכה להיות. לשכב על הדשא ולספור פרפרים שעפים מעל ראשי. לא פה. […]
"אליסון!" הוא קרא לי מהקצה השני של השולחן. הטיתי את הראש הצידה והרמתי גבה. הוא חייך ותקע בי מבטים. מה הקטע שלו? נקודת המבט של קרטר: ראיתי את אליסון וג'ו […]
"היכנסו." הקול הנחמד אמר, ובקושי הצלחתי לשמוע אותו מרוב הרעש שהיה בכיתה. פתחתי את הדלת, ונכנסתי, מתקרבת לכיוון המורה. ככול שיותר ילדים ראו אותי כך נהיה יותר שקט עד שלבסוף […]
ביפ ביפ ביפ ביפ.. קפצתי וזרקתי את השמיכה מעלי. לא הבנתי בהתחלה מה קורה, ולקח לי שנייה להתאפס על עצמי. ביפ ביפ ביפ .. הסתכלתי הצידה, על השעון המעורר. 07:00 […]
הארון היה מלא בבגדי בית ספר: חולצות אפורות ומשעממות, חצאיות שחורות ארוכות ועוד הרבה ביגוד משעמם. לא היה מקום לבגדים שהבאתי מהבית אז החלטתי פשוט להשאיר הכל במזוודה. לא היו […]
הגעתי לחלל עגול שהיו בו מדרגות שהובילו למעלה ומדרגות שהובילו למטה. לאורך כל החלל היו ממוקמות דלתות פלדה לבנות, וכך היה גם כשהצצתי למטה. -"הלכת לאיבוד?" שמעתי קול מאחורי. הסתובבתי […]
התעוררתי כשהמכונית עצרה. ההורים שלי יצאו והשאירו את הדלת פתוחה. שמעתי את הקול של אמא. "..אין בפי מספיק מילים להודות לך על ההזדמנות שאת מביאה לאליסון." היא אמרה. פתחתי בתנופה […]
נכנסתי לחדר שלי ופתחתי את המעטפה. בתוכה היו 2 דפים נפרדים: אחד מהם מנוילן ואחד רגיל. בדף הרגיל היה רשום בכתב ענק ממורקר במרקר צהוב, 'לא לזרוק' ומתחת לזה היה […]
.."קחי." היא הושיטה לי מעטפה עם השם שלי רשום עלייה בכתב מסולסל בעט ירוק מכוער. "המנהלת של קימריה, איזבל, הביאה את זה לנו בשביל שנמסור לך. יש כאן את כל […]
פרק 1 : אלי התעוררה ב1 בצהריים , כמו שהייתה מרבה לעשות לאחרונה. אחרי שהעיפו אותה מהבית ספר השלישי שההורים שלה רשמו אותה אליו השנה, שום בית ספר לא רצה […]
הקדמה : קוראים לי אליסון סמית' , אבל כולם קוראים לי אלי. אני "עבריינית צעירה" , או ככה לפחות במשטרה מכנים אותי. אני לא אשקר ואגיד שכל חיי הייתי הילדה […]
