הנה עברה שנה.. ניצחתי כי הצלחתי להשאיר אותך קרוב אלי אבל גם רחוק,בעיקר את החלקים הכואבים אבל עדיין לפעמים כשהעיניים מנסות להיעצם הזיכרונות צצים ומזכירים לי את הרגעים היפים והתמימות […]
לוותר או להמשיך.. הקב\"ה נתן לנו את החיים שהם מלאים בעליות ומרדות, אך עם זאת הוא הפגיש אותנו עם אנשים שחלקם טובים לנו וחלקם פחות,ואנחנו אלה שצריכים להחליט מתי הגיע […]
היא מסננת אותו והוא ממשיך להילחם עד שהיא מתייאשת ומחליטה לזרום.. היא יודעת שהוא לא ה"טיפוס" שלה ושהוא כל מה שהיא לא הייתה רוצה אבל אחרי הרבה שיחות מאחורי הודעות […]
הייי אז אני חדש פה.. לפני כשנה וחצי עברתי חוויות חלקם כפיות וחלקם פחות.. חוויות אלו גרמו לי לעמוד מול העקרונות שאני מאמינה בהם-שהם אלו שמגדירים אותנו לפעמים.. וככה התחילו […]
לאבא שלי יש סולם ושעון וכוס ברנדי ביד. הוא אמר לי שחשוב לדייק כי אם יש מישהו שאף פעם לא יחכה לי הוא הזמן. אז אמרתי לו שייקח תשחץ ,כי […]
העבודה של משה הייתה משעממת מכל הבחינות. כל יום הוא היה קם בשבע בבוקר, מתארגן ומתייצב בשער משמונה ושלוש עשרה דקות בבוקר עד שש ושבע דקות בערב. כל יום, מלבד […]
בס"ד "רוץ קדימה מהר! עכשיו!! אל תסתכל לאחור!" "אמא, אני…" " לא עכשיו, מנדי! רוץ!!" הוא נשאר נטוע על עמדו. " מנדי, חמוד, אנחנו נדבר אחר כך. עכשיו רוץ!" הדמעות […]
קראנו לה שומרת הלבבות הקטנה. היא הייתה שייכת לסוג המיוחד של האנשים – זה שאוהב את כולם, וכולם אוהבים אותו. גם אני אהבתי אותה. כשהייתה מחייכת חיוך רחב כולם תמיד […]
היא הולכת לבקר אותו בכל יום, משתיים עד ארבע. צועדת בזריזות במסלול קבוע – שביל כורכר מתפתל בין השדות, עד לנקודת המפגש הקבועה. כשהיום מסתיים, היא חושבת על הפגישה הבאה. […]
הסמטה הייתה חשוכה יותר מבדרך כלל. איימי נכנסה לסמטה. היא לא הרגישה שהיא חשוכה יותר, היא באמת הייתה חשוכה יותר- אחד מהפנסים לא הפסיק להבהב. היא התגנבה לאורך הסמטה, שקטה […]
לפני כמה שנים ביום קיץ אחד, חם מאוד, הייתי עם חברים שלי ושיחקנו מלחמת מים. עם בלוני מים והכל. ברור שניצחתי, ובצניעות – באמת שהייתי הכי טובה. זה היה כל […]
אורות אדומים מאירים את הבמה. המיקרופון עומד בדיוק באמצע הבמה, טובל באור אדום כדם. "ועכשיו, גבירותיי ורבותיי הנכבדים" נשמע קולו של הקריין "קבלו בבקשה במחיאות כפיים סוערות את האומנית המוכשרת […]
היא יושבת ערומה על המיטה בוכה. לא מבינה איך היא הגיעה למצב הזה, איך היא הגיעה למיטה המזוהמת הזאת. ומה לעזאזל היא עושה בחדר החשוך למחצה הזה שקרני שמש ראשונות […]
' אש… שרפה.. אסון בכל מקום… האנשים צרחו בפחד ובהלה, יוצאים החוצה מהמגדל, ממהרים לפני שהאש תכלה את הכל. הדרקונים התקיפו. אחד מהם, צבעו אדום וגדול מהשאר ריחף באמצע ושילח […]
אחד מהם דיבר עם הנהג בהתלהבות ונראה היה שהם מכירים אחד את השני כבר שנים, למרות שאני משוכנעת שנפגשו לראשונה רק לפני מספר דקות. עוד אחד מהם צלע לתוך האוטובוס, […]
העלייה לקבר תערך רק עוד כמה שעות אבל רק אני הגעתי מוקדם כי עוד לא הצלחתי להפרד. איך נפרדים מאח גדול בעצם? איך נפרדים מהמקלט שלי? איך נפרדים? לפני 31 […]
אני מחכה לך, אני קורא לך, אבל שום דבר בחיי לא זז. הקול שלי נעלם, ואני מנסה לצרוח את שמך כשהחיוך שלך נשבר כמו מראה. את זו שחייכת אז למה […]
I was a young child. I was often venturing around the city and finding new interesting things. One day I…ventured too far and went outside the city into the forest […]
התחבאנו מאחורי הווילון ולא זזנו, לא השמענו הגה. שמענו את העקבים של גברת גרשון, איך שהיא עולה לאט לאט במדרגות ולפתע נעצרת. אני חושבת שמאטי שמע את הדפיקות לב שלי […]
פתחתי את הדלת לאט לאט,מבטי התלכד עם מבטה של הדמות שעמדה מולי,בתוך שנייה מיהרתי לסגור בחזרה את הדלת. "לא לא,עדן חכי בבקשה,אני מתחנן,אני רק רוצה לדבר איתך" הוא ביקש בקול […]
מי אני? מחשבה יחידה, דוממת. מה קרה? כאב, כאב עצום. מה אני מרגיש? קור. קור מקפיא עצמות, שורף. האם לילה, או יום? חושך מוחלט, אפלה אין סופית. מי אני? זיכרון. […]
-חזרה לנק' המבט של עדן- פתחתי את הדלת ונכנסתי הביתה,עמית אחותי הקטנה ישבה בסלון וצפתה בטלויזיה. "מה קורה גמדה?" אמרתי לה והלכתי לחמם לעצמי אוכל. "הכל בסדר,איך היה לך היום?" […]
עודף משקל זה כמו מחלה,זה לא רק כינוי,זה לא רק שם גנאי וזאת לא רק העלבה. זאת מחלה בכבודה ובעצמה. אתה מרגיש מצד אחד חוסר תיאבון ומצד שני רעב. אתה […]
איך שנינו עומדים זה מול זו. מסתכלת אל תוך עיניך, מנסה לגלות את כל הסודות. אבל עיניך לא נותנות, כחולות חזקות. ואתה מחייך בחיוך מסתורי. החיוך שממשיך לעצור את דרכי, […]
שכבנו על הדשא הרטוב, בהינו בכוכבים מבעד לעצים. "מה אתה חושב שיש מעבר להם?" היא שאלה, "מעבר לעצים? עוד עצים, או עננים, תלוי לאיזה עצים את מתכוונת". "אני לא מתכוונת […]
הוא ניסה לפרוש את כנפיו שהרגישו כמו מתכת , הוא לא הצליח להזיז אותם, הוא הביט מעלה, וראה שמיים , דבר שלא ראה מעולם , הוא ראה דברים זוהרים בחשיכה […]
כשפגשתי את אמא, הייתי קטן. כשפגשתי את אמא, עיני היו עצומות וגופי עירום. כשפגשתי את אמא בפעם הראשונה, דם כיסה את גופי ומפי נפלטו יבבות בכי. כשפגשתי את אמא הפעם […]
הוא עומד מתחת לפנס הרחוב, השעה עכשיט מאוחרת וקר בחוץ. הוא עומד שמה נשען על העמוד, מתעלם מהכל. אני עומדת בתחילת הרחוב מסתתרת בצללים, מודה עלייהם שהם פה. אני מתחילה […]
הכלא שלי, גדול יותר ממה שאתם חושבים. הכלא שלי לא חשוך, ברוב הזמן הוא מואר. הכלא שלי לא מחניק, רק כשהרוח לא נושבת. בכלא שלי לא קר, רק כשחורף. בכלא […]
זה היה לילה קר, על כביש הערבה בדרך חזרה מאילת לא היו הרבה מכוניות, שום דבר בלילה הזה לא בישר טובות. באוטו של בן שררה שתיקה של אחרי ריב, גם […]
