סיפורים מהשואה

כוכב-שיר מקורי

מילים מישהו אמר לי פעם שהעולם יגלגל אותי אני לא הכלי החריף ביותר בסככה היא נראתה מטומטמת באצבעה ובאגודלה בצורת \”L\” על מצחה ובכן השנים להתחיל לבוא והם לא מפסיקים […]

“תחיית התקוות”

~אבן כבדה בשטח אדום, יד לבנה מושטת אל התהום~ דמעה בוקעת משום מקום, רגשות נעצרות להם דום. קולות לוחשים לפרצופים מבוהלים, גופות נערמות להם בחלקים. הזמן נהפך לשעון מקולקל, הם […]

מכיוון שאתה יהודי

כשיצחק היה ילד קטן, הוא היה נוהג לשאול הרבה שאלות. על כל דבר שראה וכל דבר ששמע היה לו מה לשאול. “למה השמיים כחולים? למה לאבא יש שפם? למה אנחנו […]

הסיפור שלעולם לא יסופר..

“ששש אל תצעקי! שלא ישמעו אותך!” אמרתי לה “אם ישמעו אותך הלך עלינו” “אני מפחד, אנחנו נחיה?” שאלתי אותה “אני חו..” היא נקטעה “תתכופף!” היא אמרה לי ומשכה אותי למטה. […]

נר

אני זוכר שלפני המלחמה, חבר הביא לי נר כמתנה ליום הולדת. שעוות הנר עצמו הייתה בצבע ורוד והוא שכן בתוך קופסה שחורה עם פרחים כסופים מצוירים עליה. בצדה השני של […]

הוא והיא

הוא, בלונדיני עם שיער המחליק אחורה בצורה של גל וחוש הומור היכול להצחיק אפילו את האדישים ביותר, נחנק בגזים. היא, בשיערה החום הארוך והשופע תעזור לכל אחד במצוקה הכי קטנה, […]

צרחות

התעוררתי בפתאומיות לצרחות של חיה. צרחות, צרחות בכל מקום. יום אחד עברתי ליד האזור של חדרי הגזים וקרסתי על הברכיים מרוב הרעש. רעשם של האנשים הנחנקים בפנים, צעקות האימה, השריטות […]

תודה לאל

אמרו שהגיע הזמן ללכת. לא היה זכור לי לאן הם אמרו שנלך, אבל הלכתי כי כך נאמר לי. הובילו והובילו אותנו ביער. הלכתי בשלג לצד אנשים שאני מכיר, ולצד כאלה […]

אהלן

כרגע אני יושבת במרפסת והריח הוא כמו של הרכבת ביום ראשון בבוקר. אני לא יודעת איך להסביר לאנשים שלא נוסעים ברכבות מה זה הריח הזה, אולי אגיד שזה שילוב של […]

לטא – אחד

מיקרלטו ורון-סיברנסו מ-סיבלמרנו געארס ורון-קראע מ-גוסלינין צלעפרוסט תמוג קלסטו צ\’ריש מרגילטו מיסילדינג-בו כוראסי מיליינגה פאילניס בזאטלע דומינגיחעס זטאו זטאה מקילנג בילניטוז פורפורס מיליינגה תמוג-בו חרטא חרטא פיז\’נאטקו פיסנא ז\’טא טוע […]

הדוד הרמן והחברים שלו

משש בבוקר עד שש בערב – זה הזמן שהוקצב לנו לפנות את הדירות שלנו ממרכז העיר צ’רנוביץ לגטו שבעיר. חלק מהעיר שבו גרה הדודה פרידה, אחות של אימא שלי, הוכרז […]

השפה הסודית

את רוזה הכרתי בפעם הראשונה כשבאה לעבוד אצלנו בתור חניכה מתלמדת (לאמא שלי היתה מתפרה). היא היתה נמוכה, שמנמונת אבל חמודה. היא היתה נערה רצינית בת 14, לקחה את העבודה […]

רגעים רעים

נהגי אוטובוס מתים לעבור סיבוב כשאף אחד לא רואה, לדרוס אותך. נשים זקנות מחזיקות סכין צרה בתיק הצד, ישספו את הבטן שלך בין ההמון – ואיש לא יראה. הגבר הקירח […]

רע

צפיתי בטלוויזיה וראיתי פיצוץ, שתי מכוניות התנגשו זה בזו ואז התחילו לדרוך נשקים לירות טילים. ליידות אבנים. אני במחלקה להפרעות אכילה כבר כמה חודשים. לא ממש אכפת לי מהעולם החיצון, […]

זדגסזעקד’

זה או אני או הטלוויזיה אבל מה שיוצא זה שהיא תמיד מולה ואני נשאר לבד. כמה לילות אפשר לראות את ערוץ הקניות ולא לקנות שום דבר? כנראה שאפשר גם שנים. […]

“ליל הבדולח”(‏‎(Kristallnacht

צרחות אימים, קולות מפוחדים. קירות צבועים, כיסאות שבורים. סידורים בפח, דם שנשפך. יריות בכל עובר ושב, תקוות שווא. בתי כנסיות מנופצים, כוללים “משופצים”. ראשים באוויר מתעופפים, ספרי תורה שרופים. תינוקות […]

מחר- רק עוד פעם אחת

מחר- אני לא אהיה קורן. אני אהיה איש חסר שם. אני לא אלבש את בגדיי היפים. מחר אהיה לבושה בגדים מרופטים. מחר- לא אשא את ראשי בגאווה וגאון, לא אהיה […]

אף פעם אל תשכח

הייתי אז בן שש. הזיכרונות של ילד בן שש לא אמורים להיות חזקים כל כך, אפורים כל כך, כואבים כל כך. גרנו אז בוורשה, אני, אימי, אבי ואחותי הגדולה. זה […]

גלגל החיים

המרצדס החדישה שייטה לה באלגנטיות על כביש 1. אורן גולדשטיין, שנהג ברכב, סקר את מד המהירות ושאר הצגים הדיגיטליים ששידרו כל הזמן מידע מדוייק ממחשב הרכב. באויר הרכב עמד ריח […]

70 מיליון יהודים– הקדמה

שלום, שמי אדולף היטלר השביעי. אני נולדתי בשנת 2093 כרגע אני בן 23 ואני יהודי ציוני גאה. אני חי בעתיד שבו מלחמת העולם השנייה לא התקיימה וכל 11 מיליון ההרוגים […]

בחירת העורכים – ניסיון מספר i

אוי לא, אני נזכרתי בכך שכל המשפחה מהצד של אמא שלי מתה בשואה, אף על פי שאני לא מכיר אותם, ולא אכפת לי במיוחד מהם כי לא הכרתי אותם, אכתוב […]

עלילות נחמיאל הסוף המר והמתוק

לאחר מספר הלוויות טראגיות בעקבות אכילת השקדים המוגברת שנחמיאל החדיר בנאות המפריש, הגיע חוקר לחקור האם האנשים הללו הורעלו, ולחוקר הזה קראו ״דובי״, והוא גם באמת היה דב, אבל לא […]

#05

אני אשאל זאת בגלוי – – מה עם הנשים הן האלימות בסיפור? הא? מה יקרה באותו יום חשוך שבו התוהו ובוהו ישתלט על היקום והנשים יהפכו למפלצות מלאות זעם ודמעות […]

#04

אני זועמת. עובדה. הרגע קרעתי את אחד המזרנים בחדר הבידוד. וזה לא עד כדי כך כל. הרגע העבירו אותי לחסות הנוער. הכנפיים שלה פרוסות עלי עכשיו. אני לא ההיא מהבום […]

זה היה ילד יהודי

זה היה ילד יהודי. בן 8 וכבר יודע לקרוא, ילד ממש נבון. אבל אז, כשהגיע המלחמה, יצא הילד מביתו, ולא שב. הגיע לתוך מחנה העבודה ושם הרביצו לו בלי שום […]

אדם זקן נחמד

היה היה אדם זקן נחמד שהתיישב על ידי, על ספסל ראיתי אצלו מספר על היד שהעיד שבמזל לא חוסל לפתע החל איתי לדבר שאל לשלומי הציג עצמו כ”חבר” שאלתי לשמו […]

היום יום הולדת (הרחבה לכולנו פה אחד)

יומני היקר הכתיבה בך תמיד מעלה בי קושי מסוים. הפריקה הזאת, של כל הרגשות, של כל המחשבות, גורמת לי תמיד למין עקה, אפילו שהיא נעשית מול אוסף סתמי של ניירות […]

מלאני

אני נזכרת במה שאירע, נזכרת בדברים שאיני רוצה להיזכר בהם. התקופה ההיא הייתה קשה, הפרידו אותי מהוריי וכלאו אותי במקום שממנו אמי הזהירה אותי למקרה שמשהו יקרה, לא חשבתי שיעשו […]

כולנו פה אחד

השוהים אצלנו במחלקה, אין אנו יודעים את יום הולדתם. את גילם אנו קובעים לפי אורך הציפרניים ברגליהם. כי ברגע שננעלו מאחוריהם דלתות המחלקה הסגורה, נולדו מחדש, והפסיקו לגזוז את ציפרני […]

רגע אמא, את תחזרי?

מסופר על משפחה יהודיה עמידה מאד נקלעת לתוך השואה והאבא יוצא להגן על משפחתו והאמא שומרת על בנה בן החמש שאינו מבין את חומרת המצב ולא מציית לפקודותיה של אמא […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך