סיפורים מרגשים

מדרגות בוערות אל השמש

1 “עדיין חם”, היא אמרה. זה היה סוף הקיץ. הסתיו צריך מתי שהוא להגיע עם הרוחות הקרות שלו והשלכת, אבל בינתיים הוא לא הורגש. היה עדיין חם, והסימנים לכך בהם […]

עורו “עורים”, ערבבו את הצבעים

הפעם הגיבור של הסיפור שלי הוא העור וברבים: “עורים” עורו “עורים” ערבבו את הצבעים לפני מספר שנים הלכתי לייעוץ דיאטה אצל רופא שמתמחה בדיאטה דלת פחמימות. סיפרתי לו שאני מאוד […]

דנידין

אני מתעורר משנת צהריים בסלון החשוך. מסתכל בשעון. שמונה בערב. לוקח סיגריה מהשולחן, מעשן, ראש סהרורי מחזיר לי מחשבות כבדות. לקראת סוף הסיגריה אני מרגיש את הלחץ בשלפוחית. גומר לעשן […]

האנשים השקופים

סיפור בהשראת: “אני תוהה על כמה אנשים הסתכלתי במהלך חיי ולא ראיתי אותם מעולם”- ג’ון סטיינבק. המרכול שנמצא ליד הבית שגרתי בו, היה פתוח בימי חמישי עד 12 בלילה. אני […]

They lived happily ever after to this day day

כשמנסים להיזכר באירועי העבר הכול מעורפל כל כך. כל מראה נראה כמו משיכה מעורפלת של מכחול: אנשים חסרי פנים, גפים מתנענעים חסרי צורות. כאילו מישהו שפך כוס מים על קנבס […]

סיפור הנפילה שלי – יד

י”ד אם היינו הולכים דרך ראש ציפור היינו כבר מגיעים. והדרך הארוכה הזו שנכפתה עלי, גורמת לי למחשבות טורדניות שאני מחריף את הפציעה עם כל צעד. “לפחות למדתי שלא לרכוב […]

סיפור הנפילה שלי – י’

י המשכתי לעמוד ולהתלבט. אילו רק הגשם היה פוסק, היה לי קל יותר להעריך את מצבי. לא רציתי להראות יותר מידי פגוע כדי שלא יחשבו שאני סתם מנסה לעורר רחמים, […]

סיפור הנפילה שלי

ז הגשם התעצם והתעצם זה כבר לא היה גשם זה היה מסך גשם וככל שהגשם התעצם גם האדרנלין זה היה נראה מפגש בלתי-נמנע מצאתי את עצמי מזגזג כבול לשיגיונות הרוח […]

יין אדום 11 אחוז

מוצאי שבת, והם מתכננים לה יום-הולדת. עדיין נערה ובת 29 שוכבת בחושך באחד החדרים הרחוקים, מוסיקה שקטה מפעפעת והיא מכוסה פוך וקר לה, מעשנת איטי. בחוץ רוחות של סוף חורף, […]

כשיונה שרה

ליונה השכנה מלמעלה, לא מהלמעלה שלנו, מהלמעלה של יודה ונורית, יש לב טוב ובעל רע. כולם אוהבים אותה ואותו לא. כשהוא הולך לעבודה מוקדם בבוקר והיא נועלת אחריו את הדלת […]

סיפור הנפילה שלי – פרק ה

עכשיו, כשאני מנסה להיזכר בזה, זה קצת קשה. אני רוצה ללכוד את הזיכרון בשלימותו – בצבעים העזים ביותר שלו ויחד עם זאת המדוייקים ביותר, אך יש מספר מחסומים שעומדים בפני. […]

לצעוק בכל הכוח

לצעוק בכל הכוח, להיחשב לאוויר. לשבת בשקט, בנוח, לצאת אדיר. מה החוקים? איך יודעים? עם מי לא כיף להיות ועם מי נעים?

הלוויה אחת ונשים שתיים

ממש רגע לפני שאתם קוראים מומלץ לקרוא קודם את ה”רציתי להוסיף” שיכניס אותכם בצעד קל לעולם שאתם עומדים להיכנס אליו, קריאה נעימה. ______________________ למה את? למה לא אני? למה אני […]

לעולם לא תדע

השקיעה הייתה קפואה, שמי דם-להבה-ורד נשפכו ממערב כמו ענני עירוי לנשמתו של מיכה שישב על הרמפה של בית האריזה הנטוש, סיגריה מרלבורו בין אצבעותיו, ועיניו צופות וחוקרות את הפרדס הנטוש […]

עיניים

העיניים שלה תפסו אותו בראשונה. אלו היו עיניים מדהימות. הוא ראה בהן ים אחרי סערה, כשהגלים שקטים אך עדיין טעונים. הוא ראה בהן גם שמיים לאחר סערת ברקים אלימה, כשהעננים […]

כריות תוקפניות

מכרים את האנשים האלה עם הכוונת שטניות האלה? האנשים האלה שבהתחלה הם מאוד נחמדים, מלטפים מדברים איתך בגובה העניים, ואז יצאים עליך בפול פאוור בלי שום כוונה נראית לעיין. אז […]

מהו געגוע?

“מהו געגוע?” זו היא שאלה שהתעסקתי בה המון מאז שסבא שלי נפטר האם זה הדברים הטובים או אולי דווקא הרעים האם זה הוא זיכרון ילדות מתוק ורחוק או אולי החוויות […]

סיפור שכתבתי כשהייתי חרמן 18+

היא דפקה בדלת כשהוא היה זרוק בבגדים קלים מול מסך הטלוויזיה, מעשן וצופה באיזה סרט פשע. מיד ידע שזו היא. היא מתעקשת תמיד לדפוק בדלת במקום לצלצל בפעמון. כאילו כבר […]

הגרעין שבלב

בהתחלה אין דבר חוץ מחלום שבור והפחדים מכים חזק בגולגולת. אבל אז מלי נכנסת לרחבת הריקודים ומתחבאת מעולם שעשוי מפלדה ובטון. היא יכולה לרקוד את כל חייה גם בלי אלכוהול […]

כנף שבורה- פרק 6

אני יושבת על הדשא וראשי מונח על רגליו של ליאם. אני מביטה אל השמיים הכחולים ועוצמת את עיניי כדי להירגע, נושמת את האוויר הקריר שבחוץ. ליאם רוכן אליי ונושק על […]

איפה השמש?

זה כמו טיול במנהרת הזמן. לשמוע את “החברים של נטאשה” ב-“שינויים בהרגלי הצריחה” כשיש לך שני ספרים תקועים בראש שעלייך לכתוב. את הדיסק הזה שפעם היה בצורת קסטה שמעתי כל […]

שיער ירוק

1 בנעליי בין מאות בגדי ים ונעלי דפנה הלכתי על החול הצהוב, העתיק, אל קו המים. באופק הייתה שקיעה יפיפייה מלאה דם כאילו טבח התרחש בין המלאכים. הים ירק מכרסו […]

המשוכות של צביקה

הזיכרון הראשון שלי מצביקה מתחיל משורות פלפלים חורפיים בחממות שלחוף ים המלח בשנת 1970. הייתי נערה נמרצת מהשירות הלאומי, וצביקה היה אחד מחברי הקיבוץ בגיוס קטיף פלפלים. כבר אז חיפשתי […]

השמיים כבר לא מחכים

אמרו לי סרטן ואני אמרתי לא. אמרו לי כן ואני התעקשתי. בסוף נכנעתי. כמה זמן נשאר? לא הרבה, כמה חודשים. יש תקווה? לא. מאוחר מידי. למה? שאלתי. למה? הם צחקו […]

הדרך אל הים

1 כמו כל דרך המתחילה מאפס, הוא טיפס וזחל במעלה כביש חלק ורטוב אל מטרה לא ברורה. הכול יכול לבוא. ספסלים מיותמים בצדי הכביש. איש כבר לא יושב כדי להביט […]

מאמא אמא ואני

כשהמורה נכנסה הסתכלתי עליה והייתה תחושה חזקה שהיא יודעת את הסוד הגדול שלי. לא היה לי כוח להתעסק עם שאלות חסרות טאקט אז פשוט השתמשתי בתחבולה הישנה והטובה ושיקרתי שנפל […]

ריסיים נפולים

יום אחד טיילתי ברחוב וראיתי איש שכוב על ספסל, הוא היה מאובק עם עיניים חצי עצומות כחולות ועמוקות כמו הים. עיניים שהזכירו לי את אבא שלי. הם היו אדמות מעיפות […]

פנטז – דיאלוג

פנטז: זה התחיל ככה הגעתי אל המכשפה שבעיות מטרידות את מוחי. (מותשת) פנטז: המכשפה הושטה לי שני פתקים ואמרה: על הירוק אפשר לכתוב משאלה לעצמך, ועל הכחול – משאלה לאחרים. […]

נקמה

ב”ה יום רביעי 30 ליולי 1997. היא החזיקה את ידו בכל הכח, הרגישה איך הלחות מנסה להפריד בניהם, אך לא הרפתה. התבגרה מאז הייתה ילדה, כשעשו את המסלול הזה כל […]

נ

כשהתעוררתי גיליתי מכתב כחול מוזר מתחת לכרית מימי זה אמרתי לעצמי בלב. בפנימייה שגרתי בה היו המון ילדים מציקים והייתה לי תחושה די ברורה שמשהו מנסה לעבוד עליי או להפחיד […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך