זהו סיפורי הראשון באתר, מקווה שתאהבו ואשמח לביקורת ותגובות

אוקומגצ’ה (למבוגרים בלבד אלימות מין)

04/06/2014 3183 צפיות 26 תגובות
זהו סיפורי הראשון באתר, מקווה שתאהבו ואשמח לביקורת ותגובות

אוקומגצ’ה (זאב קטן) גירד סביב הברזל שהקיף את צווארו והיה מחובר לשרשרת גדולה, שהתחברה לעמוד ברזל שהחזיק עוד ארבעה עבדים. הוא ישב על הקרקע במכרה הפחם ואכל פת לחם מעובשת. העובש היה הדבר הטוב ביותר בלחם, הוא נתן קצת גיוון בטעם. תמיד בהפסקת האוכל היה נזכר בארוחות שהיה אוכל בשבט שלו לפני שנחטף לעבדות. המדורה הגדולה עם אביו אהנו (זה שצוחק) וכל חבריו לשבט. היו סיפורים וריקודים, וציד טעים שנעשה בדיוק במידה הנכונה. זה גרם לו להזיל ריר. הוא היה עכשיו בן שבע עשרה ועצמות החזה שלו בלטו מרוב רזון. כל יום הצעידו אותם אל תוך המכרה ונתנו להם גרזני כרייה. ורק לפנות ערב היו נותנים להם לצאת. אוקומגצ’ה היה משתדל להיות הכי שקט וממושמע שיכל להיות. הוא ידע שאין לו הרבה אופציות כרגע ולמרות שכל יום חשב על איך לברוח, והיה מדמיין איך הוא הורג כל אחד ואחד מהשומרים בדרך אכזרית, הוא התחיל להתרגל כבר לצורת החיים הזאת. הבטן שלו רעבה בדיוק בזמני הארוחות, וכשנשכב על החול בלילה, עם השרשרת קשורה לצווארו, נרדם מיד. למרות שלא עבר לילה ללא סיוטים של אכזריות ואלימות.

איתו ביחד על העמוד היו גאג’י (עורב) שהיה בחור מסתורי עם חותם ארוך ועיניים שקועות וחשדניות. פאקו (נשר) שהיה תמיד מתנהג באצילות, למרות התנאים הקשים. רואוטג (אש), היה מתלהט בקלות ותמיד מנסה לעורר מרד, הצלקות הטריות על גבו והדם הקרוש, העידו על כך.למרות שלא הרשו להם לדבר, הם המציאו שפה של סימני ידיים ומבטים. אוקומגצ׳ה היה בשבי כבר 22 ירחים. בארבע עשר הירחים הראשונים הוא התפלל שיצילו אותו, אבל בחמש עשרה הוא רק ירק על הרצפה בכעס ושלח מבט כועס אל הירח. היו סביבות חמישים נשים במחנה, וחלק מהן היו צעירות ויפות. הנשים שירתו את המעבידים. אוקוגמצ’ה היה מאוהב באלגומה (עמק הפרחים), היא הייתה צעירה שהגיעה אל המחנה שנים עשר ירחים אחריו. היא הייתה יפה וצנועה, והייתה מביטה אל תוך עיניו של אוקומגצ׳ה, נותנת לו תקווה.

“נגמרה ההפסקה בטלנים.” אמר שיריקי (זאב ערבות), אפאצ’י קטלני שאהב להקניט. הוא היה אחראי על מכרה הפחם והיה המעביד הראשי. הוא גם היה מעניש את אלו שניסו לברוח על ידי קריתת כף רגל, או אלו שניסו להמריד על יד הצלפות על גבם. הייתה לו הליכה זקופה ובטן מלאה עם שרירים בולטים ומעוצבים. הוא תמיד לבש לראשו את שלוש הנוצות האדומות שהעידו על דרגתו הרמה. לפעמים היה פותח בשיחה עם עבד חדש שחטף מאחד השבטים (הותיקים ידעו שאסור לענות לו ביותר ממילה), ותמיד זה היה נגמר בהצלפת ראווה. הוא היה שותה בלילות וצוהל, ולאחר מכן, אם לא היה שיכור מדי, היה אונס את אחת הבנות הקשורות לעמודים. היו עשרה שומרים על מאה עבדים. לא כולם היו אכזריים, אבל אף אחד לא עצר אותו ממעשיו ולפעמים היו מצטרפים אליו.

אוקומגצ’ה קם מיידית ונעמד מתוח כמו סרגל, הוא הסיט את עיניו לעבר אלגומה רק לשנייה. שיריקי קלט את מבטו והביט אל אלגומה, תופס אותה מביטה אל אוקומגצ׳ה. היא השפילה מיד את עיניה, וכך גם אוקומגצ׳ה, אבל שיריקי גיחך ברשעות. שיריקי התיר לו את השרשרת מרצועת הברזל שהקיפה את צווארו. מצדדית העין הוא ראה את פאקו נעמד באצילות מתוחה, ואת גאג’י נעמד ומנקה מעליו את האבק, רואוטג עדיין ישב על הקרקע ולעס. שיריקי נעמד לידו, מביט בו במבט רגוע ודרוך.

“לא הספיקו לך ההצלפות של אתמול?” שיריקי תפס חתיכת בשר שנתלתה מגבו של רואוטג ותלש אותה באכזריות. רואוטג זעק מכאב וזינק ממקומו, דוקר לעבר שיריקי עם משהו שהיה בידו. אבל שיריקי היה מהיר ממנו, בריא ממנו וחזק ממנו ולפת את ידו בקלות, מביט בסכין המאולתר מאבן. “סיווילי!” (זנב שועל) הוא זעק בקול צוחק, “בוא תראה מה הוא הכין הגאון הקטן.” סיווילי רץ אליו ולקח את האבן החדה מידו. “תבדוק אם זה חד.” סיווילי הרגיש את הלהב המאולתר באצבעו. “לא עליך, עליו.” שיריקי לפת בשיערו של רואוטג וקירב את ראשו אל סיווילי. “חתוך את אוזנו.”

אוקומגצ’ה רעד בכל גופו בזמן שחתכו את אוזנו של רואוטג. כל פעם שרואוטג צרח, ידיו התקווצו לאגרופים יותר ויותר חזקים, עד שציפורניו נכנסו כבר בתוך הבשר של כרית כף היד. בעומק ליבו הוא שמח על שהיה עדיין מסוגל להרגיש דבר מה, עברו הרבה ירחים מאז שליבו הרגיש רגש כלשהו, אבל לא על הנסיבות שהביאו לרגש. הוא הביט עכשיו אל שיריקי מצדדית העין, ודמעה של כעס נזלה מעינו על חברו הטוב רואוטג.

רואוטג זעק וצרח כשחתכו את אוזנו הימנית. דם רב ניגר אל הקרקע. לאחר מכן הוא נזרק לרצפה והוכה באכזריות שלא קדמה לשום דבר שנראה עד כה במחנה. עצמות גבו הופיעו מתחת לחתכים העמוקים ודם שתף את האדמה האפורה. כל העבדים הזילו דמעות, אבל אף לא אחד פצה את פיו. אוקומגצ’ה נזכר במשפט של אביו, ’הפחדן בוכה על פחדנותו.’ לאחר מכן שחררו אותם למכרות והעבידו אותם עד אמצע הלילה. כשסוף סוף שחררו אותם לישון קשורים לעמודים. אוקומגצ’ה התעלף וישן שינה ללא חלומות. זה היה עדיף בהרבה משנת הסיוטים הרגילה שלו.

למחרת שוב העירו אותם מוקדם מהרגיל והוליכו אותם אל תוך המכרה. רואוטג עדיין נשאר לשכב ליד העמוד, נשימותיו קטנות וחלשות. דמעה זלגה מעינו של אוקומגצ’ה ’הפחדן בוכה על פחדנותו’ קולו של אביו הדהד בראשו. בכניסה למנהרה קיבל אוקומגצ’ה את גרזן הכרייה מסווילי. סיווילי נפנף את הגרזן מעל ראשו וצחק לפני שהגיש לו אותו לבסוף. אוקומגצ’ה חטף את הגרזן טיפה יותר מדי מהר מידו של סיווילי והצטער על כך מיד עם קבלת הסתירה הראשונה שזעזעה את ראשו והפילה אותו אל הקרקע. הוא ראה את פאקו שהיה לפניו בתור, מביט אליו עם חמלה אצילית. סיווילי התיר את השוט ממכנסיו וצחק. דמעה זלגה מעינו של פאקו בהביטו אל תוך עיניו של אוקומגצ’ה ’הפחדן בוכה על פחדנותו’. עיניו של פאקו התרוממו לעבר סיווילי וזעם ניכר בהם.

“לא!” זעק אוקומגצ’ה שראה את כוונתו של פאקו. סיווילי צחק עוד יותר בקול רם, נהנה מהרגע. ההצלפה הראשונה ירדה על גבו והוא ראה אדום, מלווה בכאב כל כך חד שלא הרגיש מימיו, אבל הגה לא יצא מפיו. ’אני לא יתן לו את העונג לראות אותי סובל.’ מראות של יום החטיפה שלו עברו מול עיניו. איך אביו נלחם עד הרגע האחרון שבו שיריקי ירה חץ אל תוך ליבו, וסיווילי ערף את ראשו עם סכין.

“אתה אמיץ הא?” שאל סיווילי בגיחוך, “אחרי עשרים הצלפות כבר תהיה פחות אמיץ. הי סוקי (שחור),” הוא קרא לעבר האפאצ’י שחום העור ששמר איתו בכניסה, “כמה הצלפות אתה חושב שייקח, עד שיצעק?” סוקי היה ידוע בתור השומר הרחום ביותר, וכמו כן הוא נמנע מלשתף פעולה עם סיווילי, אבל כדי לא לעצבנו הוא הניע בראשו כאילו אינו יודע.

אוקומגצ’ה עצם את עיניו ודמיין את אביו יושב מולו. ’הפחדן בוכה על פחדנותו בני, האמיץ נלחם בפחדנותו.’

ההצלפה השנייה ירדה, מלווה בשלישית והרביעית. אוקומגצ’ה אחז חזק בידית של גרזן הכרייה. סיווילי דרך על גבו וחיטט עם אצבעות רגליו בתוך פצעיו. אוקומגצ’ה ראה שוב אדום וראשו הסתחרר. הוא הרגיש את אחיזתו על הגרזן נעזבת וכאילו הוא מחליק לתהום. ’לעזאזל עם זה’ חשב אוקומגצ’ה ופתח את פיו וצרח צרחות שקרעו את האוויר. ’זה לא עוזר לכאב… אבל אולי הוא יעזוב אותי אם אני יצרח…’ העיניים המאוכזבות של אביו הופיעו מולו, ברגעים לפני שסיווילי ערף את ראשו.

“נשברת הא?” צחק סיווילי, “נביא לך פרס. סוקי! תביא את אלגומה לכאן!״

’לא’ הוא החזיק חזק יותר, וחזק יותר. סיווילי הוריד את רגלו. דמעות כיסו את פניו של אוקומגצ’ה ’הפחדן בוכה על פחדנותו, האמיץ… אני ירצח את הכלב הזה. אני ירצח את כל הכלבים האלה ווינלגליס (אל מלחמה), תן אותם בידי.’ אבל כמו שאביו לימד אותו ווינלגליס לא משתף פעולה עם פחדנים, רק עם אמיצים.

“חזרת לשתוק? תכף שתראה את חברה שלך תתחיל לשאוג כמו אריה חולה.” סיווילי התכופף אל אוקומגצ’ה, “פעם ראיתי נמר חולה ביער. הוא שכב שם ושאג כאילו הוא בוכה. ריחמתי עליו וחתכתי את ראשו. הבן כלבה הספיק לשרוט אותי ברגל, אתה רואה את הצלקת?”

סוקי גרר את אלגומה בידה לתוך המערה, היא הייתה כנועה ושקטה, ראשה מושפל אל הרצפה. סיווילי עזב את אוקומגצ’ה ולפת את אלגומה בשערה, היא צרחה מכאב. הוא סתר לה בכל הכוח והיא שתקה, עינייה המומות ולחות.

“עכשיו תראה איך אני בועל את חברה שלך.” הוא הרים את חצאית הלוחמים שלו וחשף איבר קטן אבל זקוף. הוא הוריד לה את המכנס וחדר אליה, היא נשכה את שפתיה ועיניה התרחבו מכאב. דם בתוליה נזל על רגליה החשופות.

אוקומגצ’ה שכב קרוב אליהם, והרים את עיניו הלחות. ’הפחדן בוכה על פחדנותו… ווינלגליס תן לי כוח להשמיד את הבני כלבים האלה אני יחתוך לו את הזין וידחוף לו אותו בגרון.’ הוא הניף את הגרזן בכל כוחו לאחור והוריד את החוד על כף רגלו של סיווילי, מרגיש איך הגרזן חודר אל עורו של סיווילי ומשם אל בשרו, זאת הייתה הרגשה משחררת כאילו הוא חודר דרך סלע ויוצאים ממנו מים מרעננים או במקרה הזה דם. סיווילי צרח, וזרק ממנו את אלגומה שהתקפלה ליד קיר המערה בתנוחת עובר. אוקומגצ’ה היה צייד, הוא ידע איך להרוג חיה כמו שאביו לימד אותו. וזינק לרגליו ושלף את הגרזן מרגלו של סיווילי והנחית מכה אל אוזנו של סיווילי. רק שסיווילי בלם את המכה עם ידו ותפס את הגרזן ולקח אותו מידיו. אוקומגצ’ה נעצר מבוהל, סיווילי חייך אליו ברשעות. אוקומגצ’ה ראה את פאקו מגיח מאחורי סיווילי ומנחית מכה אימתנית אל ראשו. סיווילי שמע אותו מתקרב ונתן מכה אחורה עם הגרזן שלקח מידיו של אוקומגצ’ה, שננעץ עמוק בתוך החזה של פאקו. זה לא מנע מפאקו להשלים את המכה וראשו של סיווילי נע למטה בחוזקה והוא התחיל מתנדנד.

“לא.” זעק גאג’י (העורב), וזינק אל פאקו הפצוע. הוא השכיב אותו על גבו, דם נוזל מפצע החזה העמוק.

אוקומגצ’ה תפס את ידית הגרזן ושלף אותו מהחזה של פאקו. ’אני לא בוכה יותר, אין לי יותר דמעות’ הוא הביט לאחור וראה את סוקי השומר השחום עומד בפתח המערה עיניו רחבות מפחד, וידיו מכסות את פיו. סוקי ברח בריצה החוצה וזעק לשיריקי. פאקו תפס ברגלו של אוקומגצ’ה. הוא התכופף אל פאקו.

“אנחנו שוב חופשיים.” אמר פאקו באצילות ועצם את עיניו. ראשו נפל הצידה.

אוקומגצ’ה הרים את עיניו אל סיווילי המתנדנד והרגיש את הדם זורם בגופו. ראשו רתח וידיו התחזקו, מרגיש את עצמו כמו נמר שרואה את טרפו. הוא הניף את הגרזן והנחית מכה על כתפו של סיווילי. סיווילי נפל אל הרצפה וראשו נחבט באבן. דם ניגר מראשו. ’אתה לא תברח כל כך בקלות.’ אוקומגצ’ה החל מכה ברגליו של סיווילי בכל כוחו, שומע את העצמות נשברות ואת צרחותיו של סיווילי שניסה לברוח ממנו בזחילה כמו נחש, והרגיש את ליבו מתמלא שמחת קרב ונקמה. הוא ניגש אל ראשו של סיווילי, תפס את אוזנו, “זה בשביל רואוטג,” ודקר עם חוד הגרזן מאחורי אוזנו של סיווילי שצרח מכאב בזמן שאוקומגצ’ה משך את הגרזן ותלש את אוזנו. “וזה בשביל אלגומה.” הוא הרים את חצאיתו של סיווילי וחשף את האיבר. הוא החל מכה ומכה שוב בשורש האיבר עד שכרת אותו. הוא הרים את הזין הקטן, לפת את לסתו של סיווילי ופתח אותה בכוח, תוחב את איבר המין פנימה וסוגר את הלסת. הוא סתם את פיו ואפו. סיווילי חבט בו מהצדדים אבל כבר לא נותר לו כוח. הוא נאבק והשתולל עד שנחנק וראשו נשמט לצד. “וזה בשביל אבא.” הוא החל מכה בצווארו של סיווילי וחותך וחותך עד שראשו נשאר תלוי מכמה חוטים. הוא דרך על הכתף ומשך את הראש בשיער עד שנקרע מהגוף.

אוקומגצ’ה אחז את הראש המדמם של סיווילי בשערות. הוא הרים את עיניו וראה רבבות עבדים עם גרזנים שהגיעו מכל קצוות המנהרה. חלק נראו מפוחדים, אבל הרבה מהם חייכו חיוך גדול של נצחון. “אנחנו חופשיים!” הוא שאג והניף את הגרזן מגועל הדם באוויר.

העבדים הניפו את גרזניהם והחלו קוראים ביחד “טה ווה אי צ’י יא פי! (חופש!)” הקריאה התחזקה והתחזקה עד שהייתה מחרישת אוזניים.

“אחריי!” קרא אוקומגצ’ה ורץ החוצה מהמערה כשגרזנו מונף אל על. ובידו השנייה הראש. איך שהם יצאו מהמערה מטר חצים נפל עליהם בשריקות מוות. כמה עבדים נפלו מתים. הוא ראה את שיריקי ועוד כמה משומריו עומדים בשורה ודורכים את קשתותיהם מחדש. הוא זעק זעקת קרב והסתער עליהם. העבדים מאחוריו גיבו אותו בצעקות משלהם. הוא ראה את הפחד בעייני השומרים שראו את ראשו של סיווילי, חלק מהם זרקו את הקשתות וברחו. רק שיריקי ועוד שניים נשארו שיריקי כיוון אליו ושחרר, החץ גירד את לחיו של אוקומגצ’ה וגרם לחתך עמוק, אבל הכאב רק דרבן אותו הלאה. שני השומרים שנותרו זרקו את קשתותיהם ונסו על נפשם. שיריקי שגילה שהוא נותר לבדו, קם על רגליו והחל בורח. גאג’י שהיה לצידו של אוקומגצ’ה זרק את הגרזן ופגע ברגליו של שיריקי.

העבדים שתפו את שיריקי והחלו מכים בכל חלקי גופו. אוקומגצ’ה ניסה לעצור אותם. “אל תהרגו אותו!” הוא לא רצה לתת לו לברוח כל כך מהר. אבל אי אפשר היה לעצור את פרץ הזעם הם היכו בטירוף ולפעמים גם אחד את השני מרוב שיכרון נקמה. לבסוף הוא הצטרף אליהם חובט ומכה בגבו של שיריקי, שכבר הפך לשק בשר מלא חורים ודם, ראשו נמחץ ומוחו נשפך אל האדמה. עיניו נעקרו מחוריהם וכל אבריו נכרתו. אפילו הנשים הצטרפו וביניהן אלגומה.

לבסוף כולם הפסיקו וקריאות ניצחון החלו נשמעות. “אוקומגצ’ה! אוקומגצ’ה!” הם שאגו אליו והניפו אותו על כתפיהם. אחרי שסיימו לשמוח הם נעמדו סביבו מחכים למוצא פיו. הנשים התפנו לטפל בפצועים ולהוציא מהם את החיצים. חוץ מאלגומה שניגשה אליו, אחזה בידו והביטה עמוק אל תוך עיניו.

“נחזור אל היערות. אנחנו שוב חופשיים.” הוא תלה את ראשיהם הכרותים של סיווילי ושיריקי על כידונים שנשתלו באדמה, הסתובב והלך אל היער, השבט החדש שלו מאחוריו.

אוקומגצ’ה (למבוגרים בלבד אלימות מין)
דרוג הסיפור 3 | 5 מדרגים

תגובות (26)

זה ממש טוב אבל אני לא בטוחה שברגע שכותבים ‘למבוגרים בלבד’ זה מונע מילדים להיכנס ולקרוא, והיו לך שתי שגיאות כתיב לא רציניות, ואני לא הבנתי, באיזה שפה בדיוק הם מדברים?

04/06/2014 10:29

    *זה לא מונע מילדים, והרוב פה הם ילדים.

    04/06/2014 10:29

תודה, אני לא יודע מה אפשר לעשות חוץ מלכתוב תוכן לילדים בלבד, אבל זה לא כל כך מעניין אותי. אני יותר בכיוון של משחקי הכס. שאני בטוח שרוב הילדים פה קראו לא?

04/06/2014 10:47

    אשמח לביקורת לגבי הסיפור. תודה

    04/06/2014 11:13

הסיפור עצמו כסיפור הוא מעניין מאד ואני אהבתי אותו, התיאורים שלך מדוייקים בצורה מחליאה (לטובה). אבל אני לא בטוח שזה הפורום לפרסם סיפור כזה… זה אתר שרוב משתמשיו הם ילדים במקרה הרע ובני נוער עד גיל 15 במקרה הטוב. בכל מקרה, אני אהבתי את הסיפור :)

04/06/2014 11:19

    תודה על המחמאות ג׳ונתן אתה מכיר אתרים בסגנון הזה למבוגרים?

    04/06/2014 11:22

    אתה יכול לפתוח בלוג (וכן גם מבוגרים עושים את זה) ויש גם את הפורום של אתר סימנייה.

    04/06/2014 11:28

    כן, בגדול מה שרוז כתבה… אני גם כן פרסמתי בעבר כמה סיפורים בבלוג משלי, וזה דווקא מאד נחמד. אתה רק צריך לדאוג שבכמה פרסומים הראשונים אתה דואג להעביר את הבלוג בין חבריך ומשפחתך, בין אם ברשתות חברתיות או פנים אל פנים… אם הם יאהבו את מה שכתבת הם יחזרו לשם גם בלי שתגיד להם ;)

    04/06/2014 12:18

אבל הפורמט פה ממש נחמד. אני פשוט אצנזר את עצמי קצת יותר מעכשיו.

04/06/2014 12:24

    אף אחד לא מנע ממך להישאר באתר, אבל אתה צריך לוודא שהתוכן שאתה מעלה לאתר לא יהיה יותר מדי בשביל ילדים.

    04/06/2014 12:34

אם אתה רוצה להעלות תכנים לא מצונזרים ישראבלוג הואא האתר.
אבל אם תחליט להישאר פה תאלץ לצנזר, כי האתר עוד ימחק לך. הם גם מזהירים כשאתה מעלה את הסיפור ‘בלי תוכן מיני’

04/06/2014 13:03

    אוקיי מקובל עלי, רק מסיפורים אחרים שקראתי כאן ראיתי שיש תוכן מיני וממש לא מצונזר..

    04/06/2014 13:05

    כן, יש כמה כאלו, זה לא הופך את זה ליותר בסדר.
    כי אני מכירה ילדים בני תשע שמשתמשים באתר הזה, ולהעלות דברים כאלו לפה…
    עם אלימות זו לא ממש בעיה, לא ימחקו לך סיפור אם תהיה בו הרבה אלימות. אתה יכול לכתוב על רצח כמה שבאלך, אבל אם הוא יהיה מיני כמו הסיפור הזה אז ימחקו לך. אבל לא תמיד שמים לב אז לא תמיד מוחקים.

    04/06/2014 13:07

    רצח! דם! מוות! אלימות!
    (אני הנדחפת. ברוך הבא לאתר.)

    04/06/2014 13:21

    היי ריקי.
    אני ככל הנראה אשמה בזה שלא רצחת מספיק לאחרונה. סליחה.

    04/06/2014 13:56

    רצח זה טוב ^^ *מסור חשמלי עם ציור של לבבות אדומים עליו נמצא בידיה בעודה מזמזמת מנגינה מאושרת*

    04/06/2014 13:59

    אני מעדיפה את הסכינים של יונו. הם ממש מתוקים, נכון?
    אני קוטפת פרחים כשבידי הימנית סכין מוכתמת בדם.
    זה אחד התחביבים שלי.

    04/06/2014 14:04

אני לא אכחיש שאהבתי, אפילו מאוד, אם כי יש לי שתי הערות
דבר ראשון, עד כמה שאני אוהבת סיפורים מהסוג הזה, עם מין ואלימות קשה, אני נמנעת מלכתוב אותם באתר כי אני יודעת שלרוב הקוראים כאן זה לא מתאים. גם אני הייתי מציעה לפתוח בלוג או לפרסם בפורום, למשל
דבר שני, יש לך בעיה עם אותיות אית”ן. אני זה גוף ראשון יחיד, זה לא אני יעשה, אלא אני אעשה.

04/06/2014 13:47

    היה לי ויכוח על העניין עם אותיות אית״ן (חרוז). מה שגיליתי אחרי פשפוש בפורום בלשנות, זה שאו שאתה אומר אני יעשה או שאתה אומר אעשה, שכן אעשה זה בעצם אני יעשה. ומה שבטוח זה שלא אומרים אני אעשה שזה כמו להגיד אני אני יעשה…

    04/06/2014 13:52

    אני מאשימה את העובדה שאני בפלאפון בזה שאני לא מבינה מה כתבת.

    04/06/2014 13:54

    האמת שציפיתי להמון תגובות זועמות ואני מופתעת שהאנשים פה קיבלו ככה את הסיפור.

    04/06/2014 14:05

    טוב, אולי בגלל שזה קטע מאוד קצר, שחושבים על זה אם הוא היה מוריד את הקטע הזה הסיפור היה יכול להיות גם בשביל ילדים בני תשע.

    04/06/2014 14:08

אולי הילדים בני תשע שהיו פה גדלו ;)

04/06/2014 14:10

אני אהבתי ואם אתה באמת הולך ליפתוח בלוג או משו אז תודיע לנו
שנוכל להמשיך ליקרוא,וגם-אני מחורה למישחקי הכס!!

05/06/2014 17:03

    תודה רבה, אני מנסה לחשוב איךה פותחים בלוג כזה. ואיך מושכים קוראים שאוהבים את הז׳אנר אליו

    05/06/2014 17:10
21 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך