סיפורים קצרים על שושנה החתולה - החתולה שכולכם מכירים, שמציצה אליכם מתחת למכונית בבוקר ויוצאת להרפתקאות עם חבריה בין פחי האשפה בשכונה...

שושנה החתולה | ט – פֻּצְ’קִיק השובב

18/04/2021 347 צפיות 2 תגובות
סיפורים קצרים על שושנה החתולה - החתולה שכולכם מכירים, שמציצה אליכם מתחת למכונית בבוקר ויוצאת להרפתקאות עם חבריה בין פחי האשפה בשכונה...

פֻּצְ’קִיק, אחיה קטן של שושנה, הוא חתול שובב מאוד. החתול הקטן אוהב לעשות דברים מסוכנים, שכל האחרים פוחדים לעשות. לא אכפת לו מה כולם אומרים, הוא חושב שבגלל המעשים המסוכנים שלו הוא אמיץ וגיבור. אבל האחים הגדולים שלו – מלכישוע, תמר ושושנה – אומרים שהוא סתם עושה שטויות ומסתכן, ואין כל גבורה בהסתכנות לשווא.
אספר לכם כמה מהדברים המסוכנים שהוא עושה, ותגידו לי אתם אם הוא באמת אמיץ, או שהוא סתם שובב.
פֻּצְ’קִיק אוהב לטפס על הבניינים הגבוהים ביותר ביישוב, לצעוד הלוך ושוב על המעקה בקומה העליונה או על קצה הגג. מלכישוע מזהיר אותו: “פֻּצְ’קִיק! רד משם מייד! אתה עלול ליפול למטה!”. אבל החתול הקטן רק צוחק ואומר: “איני מפחד! אינך רואה שאני מסתדר מעולה?”
לא רק על בניינים, החתול השובב מטפס. פֻּצְ’קִיק עולה גם על עמודי חשמל ומקפץ בין כבלי החשמל התלויים בין עמוד לעמוד, גבוה בשמיים. “רד משם מייד!” צועקת אליו תמר מלמטה, “אתה עוד תתחשמל!”. אך הוא – “אל תפריעי לי! את סתם מפחדת, אני אמיץ! לי לא יקרה דבר!”
בכל ערב, יוצאת הגברת דקלה אביעזר לסיבוב בשכונה עם הכלב הענק שלה – סיסרא. זה הכלב המפחיד ביותר ביישוב. כולם יודעים שהוא שונא חתולים ורוצה תמיד לתפוס ולנשוך אותם. כל יום, פֻּצְ’קִיק מתחבא בין ענפיו של עץ גדול וממתין שדקלה וסיסרא יעברו מתחתיו. כשהם מגיעים, הוא משליך בלוטים על הכלב המפחיד. הכלב מתעצבן ונוהם, אבל אינו מצליח לגלות מי זורק אותם עליו! הוא מתחיל להשתולל וגורם לדקלה לכעוס ולצעוק עליו. אחרי שדקלה והכלב ממשיכים הלאה, מטפסת שושנה חיש מהר אל העץ ואומרת לחתול הקטן, “השתגעת?! יום אחד הוא יגלה אותך וירדוף אחריך! זה לא משחק!”. והוא? רק צוחק וצוחק…
ליד השדות המקיפים את היישוב, עוברת הרכבת. אתם יודעים, ילדים, רכבת אינה נוסעת על כביש, כמו מכוניות ואוטובוסים, אלא על פסי מתכת גדולים. הרכבת נוסעת מהר מאוד, ואסור לאיש להתקרב אל הפסים כשהיא מגיעה, כי אחרת, הרכבת תפגע בו. כדי שאנשים לא יעלו בטעות על פסי הרכבת, הציבו גדרות גבוהות וארוכות משני צידי הפסים, וכך איש לא יכול להתקרב אל הפסים יותר מדי ולהסתכן.
אנשים באמת לא יכולים לעבור את הגדר הזאת, וגם כלבים לא יכולים, אבל חתולים – יכולים, בייחוד – חתולים קטנים. וכפי שודאי ניחשתם – פֻּצְ’קִיק השובב מגיע גם לשם. הוא משתחל בקלות בין החורים שבגדר ומשחק על הפסים, ורק כשמגיעה הרכבת הוא קופץ משם החוצה, ממש ברגע האחרון!
כשגילו את זה שלושת האחים שלו, הם כבר כעסו ממש, אבל הוא ברח מהם והתעלם מהאזהרות שלהם.
אחרי כמה זמן חשב פֻּצְ’קִיק לעצמו, שחבל ללכת את כל הדרך הארוכה עד לפסי הרכבת, ואפשר להשתולל בכביש שעובר במרכז היישוב. הוא ישחק וישתולל, וכשתבוא מכונית – הוא יקפוץ החוצה, ברגע האחרון ממש! וכך באמת עשה פֻּצְ’קִיק פעמים רבות. אמרתי לכם שהוא חתול שובב…
יום אחד שיחק פֻּצְ’קִיק כרגיל על הכביש. לפתע הגיעה מכונית שחורה במהירות גדולה. האיש שנהג ברכב לא היה זהיר, הוא נסע כמו משוגע, והמכונית נראתה כאילו היא רוקדת בכביש, מצד אחד לצד שני, במהירות גבוהה.
פֻּצְ’קִיק לא נבהל, וכהרגלו, מיהר לקפוץ החוצה מהכביש. אבל אז קרה דבר נורא! קוץ חד חדר לכפו השמאלית, והחתול הקטן לא הצליח לדרוך על כפו מרוב כאב. הוא ניסה להתקדם לאט לאט ולצאת מהכביש אל המדרכה הבטוחה, אבל הרכב התקרב אליו מהר מדי!
הרכב כבר היה קרוב מאוד, ופֻצְ’קִיק, מרוב פחד, קפא במקומו ובהה ברכב השחור השועט לעברו ברעש גדול. פֻּצְ’קִיק לא הצליח לזוז.
הרכב התקרב והתקרב – עד שהגיע אל הגור המסכן, ועלה עליו!
רגע רגע! אל תדאגו! הכול בסדר!
למזלו של פֻּצְ’קִיק, הרכב לא פגע בגופו. הוא הרי רק גור קטן, כך שהרכב עבר מעל הראש שלו, בלי לגעת בו.
ובכל זאת, המכונית השמיעה רעשים נוראים כשעברה מעליו, ועשן מגעיל יצא מהרכב ונכנס לו לעיניים. גם הזנב היפה של החתלתול נשרט קצת מאחד הגלגלים, וזה הבהיל אותו מאוד.
כל זה קרה מהר מאוד, לא יותר משנייה וחצי. כשהמכונית המשיכה הלאה, גרר פֻּצְ’קִיק את עצמו מהכביש והתחבא מתחת לאחד השיחים. הוא יילל ויילל וחשש שמישהו מהאחים שלו יראה אותו.
פֻּצְ’קִיק ידע שהאחים הטובים שלו לא יצחקו עליו, אלא ירחמו עליו וילטפו אותו. אבל הוא התבייש, כי הוא ידע היה עליו להקשיב להם ולהיזהר. עכשיו, אחרי שלמד לקח, הבטיח פֻּצְ’קִיק לעצמו שמעתה והלאה הוא ייזהר ולא ימהר לעשות דברים מסוכנים!
אולי רק קצת…

שושנה החתולה | ט – פֻּצְ’קִיק השובב
דרוג הסיפור 3.7 | 3 מדרגים

תגובות (2)

“ילדים יקרים: חשוב מאוד להביט שמאלה, ימינה, ושוב שמאלה; ורק כשהכביש פנוי אפשר לחצות.” (המורָה שושנה).

איכשהו, קיבלתי תחושה דידקטית מעיקה. אתה מספר נהדר, ואני עדיין מחכה לפרק הבא של ‘ארבע הסגולות’; אבל הפעם, אפעס, משהו השתבש.
מה שמעיק יותר, זו העובדה שאין לי מושג למה.

אני לא גזען, אני שונא את כולם.

21/04/2021 20:59

    תודה על התגובה.
    אני מקבל את ההערה.
    אסביר לך את הסיבה שאני מוצא לכך: את הסיפור הזה המצאתי לילדיי מתוך כוונה דידקטית חדה, אני אפילו זוכר איפה הייתי ומתי סיפרתי להם, זה היה לפני כמה שנים טובות…
    כשכתבתי את הסיפור נשמרה הנימה הדידקטית, ובעצלותי כי רבה לא התאמצתי לטשטש אותה…
    זו לדעתי הסיבה.
    ושוב תודה על הקריאה והתגובה!
    תגובות ביקורתיות – מדכא ברגש, משמח בשכל!

    21/04/2021 23:26
סיפורים נוספים שיעניינו אותך