"לא אכפת לי אם אתה לא אשם, מישהו אשם, ואני צריך להטיל את האשמה עליך!" אבל אני לא אשם! אמרתי לו, למה עליי? אתה בעצמך אמרת שאני לא אשם! "לא […]
הדור הזה מחורבן והוא רק התדרדר עם השנים נער בן 14 עם בירה ביד וביד השנייה סיגריה עם כובע נייק וחולצת אדידס 20 שיחות שלא נענו מאימו יושב עם חבריו […]
הוא עולה. נעליים שחורות שפיציות. מכנס שחור מחויט. מכופתרת לבנה. כיפה. כיפה שחורה שמאיימת להתמזג עם הרקע. כמעט ואיננה נראית. כולם דוממים. הלב שלה אינו דומם. הלב שלה סערה. הוא […]
I dreamt I had pizza in my hands and that we needed to do a bagrut and you were next to me and I was next to you and you […]
יפה שלי! אני מצטערת, כל כך מצטערת. פגעתי בך. שנאתי אותך. עשיתי המון בשביל אחרים וממך התעלמתי, שכחתי. אנחנו אמורות להיות הכי קרובות שיש, להיות שלמות אחת עם השניה, לאהוב […]
זה כנראה הבורקס, הוא אמר. כן, נראה לי שזה הבורקס. "אתה יכול לישון פה, להישאר," אמרתי לו, "אבל אל תצפה לזיון או משהו," שאני אצפה לזיון? הוא עשה עצמו נבהל, […]
אז מה את עושה כאן? "יש שם איש תלוי, אני לא רוצה להיות שם," טוב, תתרווחי, תורידי נעליים, וגרביים, את יכולה להוריד גם חולצה וחזייה, כי חם. היא הורידה את […]
כשאתה עובר כך מיד ליד, מאדם לאדם זאב, אתה מהר מאוד הופך, חפץ זר. זר בעיניי הסובבים, שאינם מבינים מהותם של קווים, פיתולים וסדקים. שאינם יודעים לקרוא ולכתוב אותך. אתה […]
היה שם ליצן עם אף אדום מפלסטיק, שיער ירוק, פנים צבועות לבן עם כדורים שחורים מסביב לעיניים, ואדומים מסביב לפה. הוא ליהטט בכדורים. קודם שניים, אז שלושה והלאה, הוא הגיע […]
היה שם ליצן עם אף אדום מפלסטיק, שיער ירוק, פנים צבועות לבן עם כדורים שחורים מסביב לעיניים, ואדומים מסביב לפה. הוא ליהטט בכדורים. קודם שניים, אז שלושה והלאה, הוא הגיע […]
עבר לילה אחד. הוא עדיין יושב מקופל בפינת המרפסת, בחושך, ומביט סביבו בעיניים של צלחות. אמרו שהוא נפל לתהום עמוקה ואפילו לא מנסה לצאת. שנמאס לו להיות קיים. שהוא לא […]
לפני שנים רבות בארץ רחוקה הייתה ממלכה קסומה בה התגוררה ילדה חמודה והדבר שהיא הכי אהבה בעולם היה בלונים היא כל כך אהבה בלונים שאף אחד לא יכל להכחיש זאת… […]
אהבתי לקרוא לך שלי, או לומר שאתה איתי, כי מעולם לא היססת לעשות את זה גם. אהבתי להרגיש מלאה מכל האהבה שלך; זה היה כמו להרגיש חדשה, כי שכחתי מכל […]
היה איש אחד במכולת ש-רק עמד מאחורי המדפים והסתכל על אנשים זיהיתי אותו מיד – זה האיש עם העניבה האדומה בפעם האחרונה שראיתי אשכנזייה נכנסת למכולת המזרחית-ספרדית שלנו, היא פנתה […]
אני לא אמורה לעשות את זה עכשיו אני אמורה לישון לקרוא ללמוד לא לכתוב את זה לא לחשוב עליך אבל אני לא יכולה בלי. אני אובססיבית. אליך, אל כל הדברים […]
כשהשמש הזאת מהבהבת לי ורוקדת וחגה במעגלים כמו פורפרה, אני נכנס לדיכאון. "מה יוציא אותך מהדיכאון?" לא יודע, זה עובר די מהר, כי השמש חגה זמן קצר, אבל זה מרמז […]
תמיד באיסוף של סיפורים; הנהג מונית מציץ בי מהמראה, אבל חשוך מידי אז מה הוא כבר רואה. הוא שואל איך אני ואני איך הוא. 'אתה אוהב להיות נהג מונית? תרצה […]
כאילו יש לה טלוויזיה בתוך הראש, היא רואה הכול. היא אמרה שהיא ראתה אותי מסדר את החדר, מתקלח ומאונן. היא אפילו אמרה שהיא ראתה אותי נותן ביס בבננה וזורק חצי […]
אז מה, בא לך חסה? אתה לא יכול לאכול חסה, אני לא מרשה. למה? ככה. למה ככה? כי ככה. תעמיס את האדמה על הגב שלך ותעלים את הבור. "איזה בור?" […]
עבודה קשה אתה עושה, לא מגיע לך קצת מנוחה? הוא שייף את הסכין הלוך ושוב ובחן את חוזק הלהב ואת החדות שלו על ענפי במבוק מקובצים יחד בחבל. אתה צריך […]
שיער בלונדיני חלק. עיניים מול החלון. קו הלסת שלה נראה כמו קו החוף – יפהפה ואלוהי. היא מביטה והיא נראית אגדית, מהורהרת. כמו מישהי שארצה לדעת. כמו מישהי שארצה להיות […]
ראיתם את הפסלים העתיקים, אלים ערומים. יפיפיים. גפיים שבורות ואפים בלי הכפתור לאצבע. אני לוחץ גם ככה ומחייך 'תגיד אתה נורמלי?' רון לוחש-צועק 'השומרים עוד ירצחו אותנו!' הוא צודק. אולי. […]
עייפתי, אני אומר, מלטפל בצרכים שלך. למה את לא יכולה קצת לדאוג לעצמך. אני לא יכולה, היא אומרת, זה לא כאילו שאני לא רוצה, אני רוצה, אבל אני לא יכולה. […]
מוזר איך הוא יושב צפוד על הכיסא, כותב את השורות האלה, ומתחנן לטיפת מגע ממני. הוא שואף את הריח שלי וטומן את ראשו בחלציי, ואני אומרת לו קודם כל תכתוב, […]
"מצב הרוח שלי לא משהו," אמרתי למפרום. הוא שאל למה אני יושב בחושך ומעשן. הייתה לי מוזיקה וגם סיימתי לשתות קפה. המוזיקה הייתה עצובה מאוד, ולכן הוא הניח בצדק שאני […]
דמיינו שאתם על אי בטוח ומבודד מכל שאר העולם. החיים שם ידועים מראש. כל יום הוא כמו הקודם לו, כל יום אפשר לצפות מה יקרה, ואם הוא לא קרה עדיין […]
חלומות כה גדולים, עמוק בחדרי חדרים, ואני רואה צל מסתכל עליי. האם הוא שלי או שלה, או בכלל של דמות אחרת שאיתנו? החומה רק עולה ועולה, נוטעת את שורשיה עמוק […]
לבטי אין שום ביטחון עצמי בנות כמו בטי נמצאות בכל מקום בטי היא צרה מאוד, אך היא עדיין לובשת מכנס במידה אחת פחות ובקושי נושמת בו על הפרצוף של בטי […]
אהבתי אותה ביינות לענבים עצובים מה קוראים אותם צימוקים, ושדות ודשאים מוריקים של אבדון, אך גם רוחות כפור שמביאות איתן גשמי ברכה ולחות מרעננת על פני האדמה בה אנו גדלים. […]
תמיד אמרו לי שאני תמימה, שאני מלאך קטן… ממבט ראשון אני באמת נראית ככה- אני ביישנית, אני מחייכת, שמחה לעזור אם צריך… אבל מה אם גם שטן נראה ככה בהתחלה? […]
לכולנו יש סיפורים ישנים אשר שנשכחו בעליית הגג, או בקופסת הנעליים הבלויה. אלו הם סיפורים מהקופסא, סיפורים שעוברים מדור לדור ונשכחו עם השנים, אירועים שחווינו לפני המון זמן ואשר תיעדנו ושכחנו אותם. סיפורים מהקופסא אלו כל אותם סיפורי מגירה אשר כל מטרתם הייתה להוציא על כתב תחושות, רגשות, תיעוד של מאורע או אדם, בקיצור כמו יומן אבל הסיפור יכול להיות חצי מומצא וחצי אמת.
סיפורים מהקופסא יכולים אפילו להיות תיאור של המתכון הידוע של סבתא , מהרגע שבו היא חשבה אליו, על תיאור של המרכיבים ודרך העשייה ועד לתגובות ואהבה של אותו מתכון.
סיפורים מהקופסא, יכולים להיות מכל העולמות ומסופרים בכל הצורות, סיפורים מהקופסא הם אותם סיפורים שמספרים מסביב לשולחן, כדי שאנחנו נוכל לשמוע אותם שוב ושוב , אין חוקים לכתיבה של סוג סיפור מהקופסא, מכיוון שאלו בד"כ סיפורים שנמצאים איתנו בכל בית ויכולים להיות בכל נושא ולא חייבים להיות ארוכים או בכלל להיות עם סוף ברור. הם באים לתעד פרטים בחיים שלנו (לא בהכרח מציאותיים) ונשמרים בצד שאחרים ישמעו.