אז חזרתי. מתה מתמיד וכואבת ושרופה בבשר עד העצם, עד הפאקינג עצם. חזרתי לספר שרע שם. רע שם. ממש. בעולם החיצון הזה שחשבתי שאמצא בו נחמה. בידיים. בגברים הנהדרים שהושיטו […]
הוא והיא, היא והוא. הם ישבו ממש ככה בכיתה, מחליפים פתקים אף על פי שהמורה לא כל כך רחוקה מהם. הם לא פחדו, הם היו שקטים כמו קירות בזמן השיעור, […]
אני מניח שאת האור עצמו בני אדם רואים רק פעם בחייהם. אני כבר לא בטוח אם ניתן לקרוא לשלב בו הם רואים את האור ל"חיים". לפעמים הם רואים את האור […]
"לא זה." אני אומרת כשאני מצביעה על מלבן לבן. "לא זה." אני מצביעה על מלבן אחר שנראה כמו הראשון. "לא זה." "גם לא זה." "לא." "לא." "לא!" "כן." אני מתבונת […]
טוק טוק מי שם זה האבל, אשר כבר נקבר בקבר והימים חולפים ואין כבר זכר לעולם שהיה אשר נרדם בתוך הדם והם נופלים כל מחשבה ממעבר אל העליון שעליהם החליט […]
רואים רק היד החיוורת שלי. שקטנה כל כך יחסית לגיל, לגובה והיכולות שלה. והיד הקטנה הזאת החזיקה פצפצים. מלבד היד והפצפצים ישנו רק חושך, שחור במיוחד. רואים רק אותם. אין […]
הדפיקות על דלתי ממשיכות אבל אני עוד נועל אני רוצה שקט, אני רוצה לסבול אני רוצה עוד מסך שממנו אוכל לראות ואם אשכח עינייך אשכח להיזכר הדפיקות ברקע מתחזקות עוד […]
אִיקַרוֹס רָצָה לָעוּף, לַחֲתֹךְ אֶת הַשָּׁמַיִם, לְדַגְדֵּג הָעֲנָנִים, לְהַנִּיחַ לָרוּחַ לִסְחֹף אוֹתוֹ עַד לִמְרוֹמֵי הַחַמָּה הַנִזְרֶעַה בָּאֶמְצַע הַכְּלוּם וְהָיְתָה הַכֹּל וְאוֹרָה משתווה לְאַלְפֵי עֵינַיִם נוֹצְצוֹת אַחֲרֵי שֶׁהִגְשִׁימוּ חֲלוֹם כָּךְ שֶׁלְּעִתִּים […]
"אתה מוכן?" היא נועצת בי עיניים נוצצות שאני רואה במשך מיליוני שנים. אני מופתע לשמוע את קולה, והוא נעים רק שהוא בלתי נחוץ. האם אנו זקוקים למילים, כאשר אנחנו כה […]
בכל בוקר זורחת השמש ובכל ערב היא שוקעת. יום חדש נברא, חיים חדשים מתחילים. עוד יומולדת, עוד יום בו נשכיל עוד יום בו נצחק, אולי גם נבכה. כל יום הוא […]
זו פרידה, הפרידה הקטנה שלי. כמה חיכיתי לה, כמה יחלתי לבואה. זה השלב שבו אני קורסת, נשברת כמו הגלים על החוף, עפה כמו עלה ברוח. אני משוחררת, אני חופשייה, אני […]
הקדמה- מיה נשמה עמוק, לאוויר מאחורי הקלעים היה ריח של לוונדר מאובק, ריח כל כך מוכר, כל כךנוסטלגי. היא העבירה את קצות אצבעותיה על פני מסך הבמה העבה, עשוי מקטיפה […]
"אז כמו שאתם יודעים ילדים, הגיע תורנו לארח את המשפחה בליל הסדר השנה, לכן, יש לי שתי בקשות: קודם כל, אסור ללכלך את הסלון, שנית, אין לגעת בשולחן הסדר" אמא […]
כשהייתי קטן פחדתי מהחושך, חשבתי שמפלצת בנתה לעצמה בית מתחת למיטה או שהיא מתחבאת בתוך השידה בפינה שנראת חשוכה במיוחד בלילה אז פעם אחת שאבא סיים את הדף האחרון של […]
תקציר- אנדי הופר בת עשרים ושתיים ויש לה הכל. היא זמרת מפורסמת, שחייה את החיים. בין עם מדובר בטיסות לשלל יעדים במחלקה ראשונה או פגישות עם האנשים החשובים ביותר, אנדי […]
ויתרתי על התקווה לא נוכל לאהוב! הולכת בשתיקה לא מביטה לאחור! מקשיבה לראש ולא ללב הוא חושב בהיגיון. בחלומות אתה מגיע אלי וגם שם זה אסור. שלא יתפתח רגש בלתי […]
כשאת מסתכלת בעיניי – מה את רואה? עצב דיכאון אשמה כעס חולשה? כן, בטח, בעיקר. אבל את לא מבינה אותי. כשבכיתי כשלא נתת לי ללכת הביתה להישאר לא הסב לי […]
היא עשתה תנועה עדינה וממושכת עם ידה החיוורת, הסתובבה במקומה על רגל אחת וביצעה קידה חיננית. הקהל מחה כפיים עם חיוך ציני על פניו. קהל… רק קובץ של מראות מסביב […]
קבורה מתחת לרסיסים, מתחת לזיכרונות וכאב, מתה למחצה, אולי לא בשלמות אך חצי מספיק כדי להרגיש שדבר אינו קיים מלבד עצב. עינייה היו פקוחות לרווחה ונעו לכל מקום, מנסות להבחין […]
פרק ראשון-קיארה. "אתה רק חושב ככה אבל אתה עוד תחזור!" "ו…קאט." חיוך עלה על פניה של קיראה כאשר הסצנה הראשונה של הסרט הצליחה, זו הייתה הפעם החמישית שבה הם עברו […]
יהונתן גפן בן ה 26 הביט בדמות הילד הקטן שהתנוססה על פני כריכת הקרטון הצהובה והרכה. זה היה ציור פשוט מאוד, אפילו ילדותי במובן מסוים. אבל כל כך יפה. משהו […]
ג'וני פנדר. שקרוי על שם הגיטרה הישנה והאדומה שלו. זו שהוא מנקה ומבריק לפחות שעה ביום. הוא בחור חביב ביותר. מוזיקאי מוכשר, על זה כולם מסכימים, יודע לנגן בלפחות חמישה […]
הו הלילות המתוקים האלו, הקסם שבשמי הקטיפה, יש משהו מקסים ובלתי אפשרי בלילות האלה. בשמיים הצחים מעננים, בחצי ירח קורץ, מחייך בהבטחה חסרת פשר. בניחוח המתוק הזה שיש לשעות המאוחרות, […]
עלה ברוח, צהוב ענקי כדור מתגלגל על מדרכה מלוכלכת עובדי גן החיות מעבירים במרץ את החיות לכלובים סגורים והם כמעט סיימו רק הפילים. אבל הענן גדל המערבולת מתקרבת העובדים מקבלים […]
והבוקר של היום ההוא הגיעה בבוקר. בידיוק כמו תמיד ואפילו כדור הבוצ נאלצ להודות בעיקופ הגדול. עם השמש במרכז. חבורה של אגוצנטרים כולם- אבל לי לא היה אכפת- הבוקר מגיע […]
פעם כשהיא הייתה קטנה, כשהיא עדיין היתה צריכה לעמוד על קצות האצבעות כדי לראות את העצים בחלון, כשהיא עדיין שתתה שוקו חם כל ערב ואמרה לכולם לילה טוב ליפני שהלכה […]
השעה כבר 2:00 בלילה ואני יושבת במיטה. החלון פתוח והרוח משחקת ב/ מרקידה את אימרות העצים, ויוצרת מנגינה נפלאה. הריח משכר, האויר קר, והשמים זרקו את מחלפות אבלם,עוטים את ציבעי […]
כל בוקר בקרנסיט הוא סיוט. כאשר אתה מתעורר אינך יודע אם אתה חיי או מת, ותמיד אתה תשמע צעקות וצרחות בחוץ. לפעמים תשמע גם בכי קורע לב, אך זה נדיר. […]
לילה אחד, בטיול בודד ברחוב, התחלתי אחר הירח לעקוב כשהתבוננתי בדיוק על קרני הירח, הבחנתי באיש יושב לו זורח. איש קטן הלבוש בלבן, מקפץ בעולמו הנוצץ והזרחן הניף ידו לשלום […]
“פילוסוף שאל פעם: ‘האם אנחנו אנושיים משום שאנחנו מתבוננים בכוכבים, או האם אנו מתבוננים בהם משום שאנחנו אנושיים?’ שאלה חסרת טעם. האם הכוכבים מתבוננים בנו בחזרה? הרי לכם שאלה"
