גשם ירד על העיר ובבסיס שלג נערם. הרצפה מכוסה בלבן. חיילים עדין מתאמנים בגשם, קופאים בקור, מתקשים. למרות הקור השורר בחוץ בבית מול האח חם ונעים. אנשים שמשחקים בגשם, בונים […]
השעה כרגע סביבות חצות . אנחנו נמצאים במסיבת חוף . אני וחברי מתחילים עם בנות , ללא הצלחה . רוב הנערות כבר הורידו את חולצתן , וחלקן אפילו את מכנסיהן […]
הלוואי והייתי בלון, הייתי עף דרך החלון, ממריא לשמיים ללא דאגות רק חושב על מה שהיה ולא יכל להיות. וקצת שנמאס, לראות שמיים, אני מתפוצץ אחת שתיים ללא כל מחשבה, […]
וולטר נכנס לביתו המופאר שהיה בקצה גני המלוכה מדוכדך וכעוס. הוא התיישב על המיטה הקטנה, בוהה בכיריים החשמליות ומנסה להיזכר מתי בפעם האחרונה דיבר עם ג'ייד. זה היה לפני שבוע, […]
נתתי לעצמי להיפגע נתתי לעצמי להאמין נתתי לך להיכנס ולא לצאת ועכשיו אתה שובר אותי אתה הבטחת לי!! הבטחתלי שאתה לא כזה!!! שאתה אחר!! שיקרת לי!! אני אמנתי שזה נכון […]
מדליין אהבה את העולם שבחוץ. היא הסתכלה סביבה בכל צעד שעשתה, ועדיין לא האמינה שבאמת הגיעה לשם, היא הגיעה לאוראנוס. … רוס היה חייב להבין מה קורה פה, והאם היו […]
מישהו נהג לומר לי, שאין טעם בחיים. ואני, הייתי יושב על כיסאו, וצוחק לו בפנים. אדם זה נהג לומר לי, "מה אתה מתרגש?", ובקולו תמיד היה צער, לפני כל מילה […]
אז נכון אני לא מהכותבים הוותיקים באתר הזה, אבל אני כן יודעת שיש פה הרבה כותבים מוכשרים שאני אשמח לקרוא מהסיפורים שלהם:) אז התחרות תהיה מחולקת לשלוש שלבים; שלב 1: […]
הארו אהב את היער. הוא אהב גם בקרים. אבל הוא לא אהב את בני האנוש. הייתה לו זכות לשנוא אותם- הם הפרידו בינו לבין הוריו עוד מלפני שהוא הספיק להכיר […]
אני תמיד שם שעון מעורר על השעה תשע בערב. אתם יודעים למה? אני שם אותו כדי להזכיר לי שבתשע אף אחד בחוץ ואני יכול לצאת החוצה לצעוק ולרוץ, פשוט לרוץ. […]
מתחת למים, הכוכבים זורחים, וכשתקום מחר בבוקר, ייעלמו העננים, והחלום הסורר, אשר אותך רודף, יתגשם. וגשם בלי רוח, ושלכת בלי עלים- אלו רק עוד סימנים, לזמנים הישנים, בהם עטפו אותך […]
שימו לב – בעקבות תיאורים מיניים, הסיפור מומלץ לקריאה מגיל 18+ כבוד השר – פרק 19 אני, טומי ואיתן נוסעים בלימוזינה. על פי הדרך שאני יכול להבחין מהחלון, אני משאר […]
"כן. תקוו לטוב ביותר, אך מה שיקרה, יקרה." אמר שון ועצם את עיניו, לתמיד. ********************* ברגע הזה התחלתי לבכות, לא יכולתי להמשיך לחפש את האגם לבד, הייתי חייבת לחזור למעלה […]
הגשם שוטף אותי בעודי עומדת בקצה הגג של בניין הדירות שלי. עכשיו כבר חשוך ואני קופאת מקור בפיג'מה שלי בעוד אני מנסה להכריח את עצמי לפסוע את שתי הצעדים האלו […]
בין הגלים- פרק שלושים ושתיים חלק ב': לילה לבן -מנק' המבט של שי 'אדם שאף פעם לא עשה טעויות, אף פעם לא ניסה משהו חדש.'- אלברט איינשטין "לילה לבן?" שאלתי […]
לואי ישב על הספה המרווחת, הוא הרגיש שעוד רגע ראשו ייפול והוא יצנח בשינה ארוכה, הוא היה מותש, אבל הוא חיכה להארי. הארי הבטיח שהוא יבוא לקפוץ לבקר את לואי […]
הכל התחיל ביום שלישי,נוי באה אליי אחר הצהריים, ישבנו בחדר ושיחקנו קלפים. פתאום היא שואלת אותי: "תגידי,מאיה את עדיין מאוהבת בעומר? כאילו, את הצעת לו חברות פעם והוא נפרד ממך, […]
בגלל שאך אחד/ת לא מגיב/ה אז החלתתךי להפסיק כי ממילא אף אחד לא קורא /:
~מנקודת מבטה של ג'סיקה~ "אוקיי ג'ס, את מוכנה?" שאלה אותי מיילי. "מוכנה למה?" שאלתי כשאני עדיין קוראת את אותה השורה. זה לא ילך בחיים.. "לשמוע את החדשות, אגב.. למה לא […]
נ.מ לינור "הוא מת" שמעתי את המשפט הזה שוב שוב כמו דיסק תקוע,הלב שלי התפרק למיליון חתיכות ורציתי רק להיעלם מהמקום באותו זמן. "לינור קומי" שמעתי את הקול של סער […]
כעבור שנתיים וחצי: •אליס• "אליס," אנה קראה לי כשהייתי בתוך תא ההלבשה, "את יוצאת?" "תירגעי, לחץ, את יודעת שאני לא בדיוק מסתדרת עם שמלות חתונה." צחקתי כשניסיתי לסגור את השמלה […]
זה אותה הדירה, זה אותם התמונות הרדופות על הקירות. זה מרגיש כאילו מבטה רודף אותי עוד, אבל היא איננה. באף מקום. אני זורק את צרור המפתחות העמוס בקערה על השידה […]
יומן מחנה לימודי יום שישי התמתחתי ופקחתי את עיני. התקרה המטונפת קיבלה את פני ליום עגמומי נוסף, אך הפעם דבר מה היה שונה. נעתי באו נוחות ואחזתי במזרן בידי. הרמתי […]
כתבתי סיפור של שני עמודים וחצי בבית ספר כי אהמ.. הייתי בעונש.. "זה לא אשמתי שלא היית בבית ספר שבועעע" אוח מוריםם. להעלות אותו? זה על ילדה שאבא שלה מת […]
"קדימה, לכי החוצה לוסינדה, עוד מעט נפתח היריד" דחק בה מר שוסטר. הנערה היפה בת החמש עשרה הביטה בו ואז יצאה באי חשק מהקרוואן בו התארגנה. היא לבשה חצאית ארוכה […]
״השפן הקטן. מאת, השפן הגדול. לשפן הקטן, יש אף ארוך כמו של פיל. לשפן הקטן, יש עיניים גדולות כמו של שימי תבורי. יש לו גם ידיים כמו של דוב פנדה […]
•אביב• ״את בטוחה שאת לא באה למסיבה בבית של סול?״ שאלה נועה בזמן שדיברנו בפלאפון. ״נונה, אני חולה.״ הזכרתי בפעם המאה לשיחה הזאת. זה כל כך מבאס להיות חולה דווקא […]
בהמשך היום לא דיברתי עם כריס. לא רציתי לדבר איתו וגם הוא לא ניסה לגשת אליי כדי לדבר. הרגשתי כועסת מדי על העובדה שהוא אדיש אליי ואל הדברים שמאפיינים אותי, […]
