המציאות היא העולם האמיתי שבחוץ החלום הוא חממה קטנה ופרטית שחיים בה בתוך בועה. החממה שאני גדלתי בה ועדיין גדלה בה הרבה שנים חייתי באשליות ורציתי לעבור לגור בחלום והצלחתי […]
כולם אומרים שאני מלאך, אבל היא גרמה לי להרגיש כמו מפלצת. היא גרמה לי לבכות בכי ללא הפסקה, כי זה לא הוגן זה לא פייר שהיא מתייחסת אליי ככה, השפילה […]
התעוררתי במהירות, הייתי מזיעה מהסיוט, תפסתי בסדין שלי, הציפורניים שלי היו נעוצות בכפות ידיים שלי, דם נזל מכפות ידיי, חצי סהר היה מוטבע עליהן. מהציפורניים שלחצו על כפות הידיים. האור […]
אני חייבת לשתף אותכם במשהו שאולי קצת ישמע מטופש אבל אני קצת תקועה איתו בכתיבת הסיפור החדש שלי. הוא מתוכנן כגוף ראשון (זה הסגנון שאני הכי טובה בו) אבל בעיקרון, […]
יום הזיכרון. השעה שבע בבוקר. לין קמה עם תחושה מועקה בלב. התחושה הזאת שמשהו רע קורה ואין לה מה לעשות בנידון. היא קמה לארון הבגדים, לובשת בשתי דקות חולצה לבנה […]
עומד בפתח רועד מקור מילים אדומות נוטפות ממך עומד בפתח מבקש קצת חום אבל כבר מזמן שהפסקתי להיות המקלט שלך מצאתי לי עולם אחר שבו אתה לא נמצא שבו לא […]
היא יושבת, ולא רואים אותה. היא רוצה שיראו, שידעו, שישמעו. אבל למי אכפת? למי אכפת שהיא שם? על אותו הכיסא באותה הפינה, לא שמעו ממנה מילה כבר כמעט חצי שנה. […]
זה היה עוד יום רגיל בכיתה. הקירות היו מלאים בדפים שהדבקנו עליהם אז, בתחילת השנה. עכשיו צבעם כבר לא היה לבן, וילדים קשקשו עליהם סתם, קרעו אותם. היו כתובים עליהם […]
אני קם בבוקר ולובש את החולצה הלבנה. היום יום הזיכרון. תמיד פחדתי מיום הזיכרון. פחדתי שהם יגלו. היום זה יום הזיכרון הראשון שלי בחטיבת הביניים. יונתן למד בחטיבת הביניים שלי, […]
לא רוצה אותך ולא רוצה אותך, ולא רואה אתכם ממטר. לא רוצה אותך, ובטח לא אותך ולא רוצה את כל היתר. רוצה אחד כזה, אמיתי לא מתחזה כמו יהלום בכתר. […]
אני לא מאמינה, היא עשתה זאת שוב. שוב היא השפילה אותי מול כולם. אני לא יכולה לחשוב על זה אפילו. היא עשתה את זה בכיתה, היא שמה לי על השולחן […]
השמש החלה לשקוע, גוון כתום בהיר האיר את הרחוב, רוח קלילה נשבה. המכונית של סייריל התקדמה לעבר בית-הכנסת. סייריל ישב אחוז בשרעפיו מול ההגה, ורפאל מלמל פרקי תהילים. סייריל החנה […]
היית האור שלי. לא קראו לך אור, וזה טוב כי זה לא השם האהוב עליי. אבל סביר להניח שאם זה היה שמך האמיתי הוא כן היה השם האהוב עליי. אבל […]
הכרתי פעם ילדה שמה היה פרא היא היתה מתחבאת מאחורי איפור שחור כדי להסתיר את נשמתה השחורה הכרתי פעם ילדה שמה היה פרא היא היתה מתחבאת מאחורי בגדים שחורים וכפפות […]
השעה הייתה 6 בבוקר, קמתי נורא מוקדם יחסית למישהי שישנה שלוש שעות. אני כל כך עייפה ומותשת מאתמול בלילה, כל השפתיים שלי יבשות והחזה שלי כואב כשאתמול הו.. "לא דיי!! […]
"אני מפחדת.." בום! מה זה היה? קמתי מהמיטה והתקדמתי לכוון המטבח, הסתתרתי מאחורי הדלפק עליו היה נהוג להכין את האוכל, בום! הפעם הצלחתי לזהות את מקור הרעש.. קערת הסלט נפלה […]
הכל מתפרק לי בידיים. המשפחה שלי כבר לא משפחה, הם איבדו את ההגיון לפני הרבה זמן. הם פועלים אחד נגד השני, בשבילם, רגש לא משחק במשחק שלהם. הוא מחוץ לתחום. […]
לקחת את הטוב בסופו של יום לקחת את ההרגשה הטובה לקחת את האהבה ואת החום ולא את הקושי והאיבה לקחת את החיובי מהיום שהיה לקחת את החוויות המרגשות לקחת את […]
הלוואי והייתי יכולה לשלוט בדברים שלא בשליטתי. אני מבינה שלהתבגר זה לשלוט בעצמך. אני פשוט לא מבינה איך עושים את זה , להתעלם מרגש לא גורם לו להעלם. להתנהג כאילו […]
אנשים נעים בקבוצות גדולות לא אומרים דבר כמו בהמות רק צועדים בתלם זורמים עם הזרם הולכים אחר העדר ממלאים אחר הפקודות "אני רק מילאתי פקודות" "זה היה הדבר הנכון לעשות!" […]
גיא אדמה יבשה התחננת שאזרום בך שאציף כל נקב שאתן לך ח י י ם אז פרצתי בגעש לתוך בשרך לעולמך לסודותיך אשר הכי כמוסים אל נימי ליבך וטבעת. והפכת […]
כשאבא שלי שמע שגררתי כיסא לבית הספר הוא לקח אותי לשיחה "אבהית" באוטו הרועש. בדרכנו לטיילת הוא העיר על הישיבה האדישה שלי, המילים האדישות שיוצאות לי מהפה, המראה האדיש שלי […]
כשהייתי ילדה לעולם לא הייתי חולקת כלום. כל פריט, כל צעצוע, היה עולם ומלואו, היה כמעט קדוש. כולם תמיד אמרו שכזאת אני, רכושנית. והיום, עשרים שנה אחרי, אני נכנסת לבית […]
שרוכים שרוכים, איך אני אוהבת שרוכים. במחלקה הפתוחה בטירה יכולתי למות. שרוכים שרוכים, אתם ארוכים, אולי אתם רוצים להיות נחש על רגל או ילדה על עמוד כך תמיד חלמתי למות […]
-זכויות שמורות לאאוריקה- שלוה. שלוה זה קו המתאר העדין שלה, נראה בקושי מתוך האפלה, רק קבוצות שערות אסופות בגולגול מוארות באור הטלויזיה. היא מטפסת למיטה, מתיישבת באנחה שלמה. שלוה זה… […]
אחרי שהיתנתקנו אני שמתי את ראשי על החזה שלו והוא שיחק לי בשיער. וואו הנשיקה הזאת היה שקט באויר אבל לא שקט מביך אלא שקט נעים.. כמו שלווה.. לפחות מהצד […]
