אני מאמינה שפעם ראשונה שהדמעות יורדות על הלחיים המאופרות לפני העבודה לא סתם דומעות. אני מאמינה שהגוף שלי מכין את עצמו לערב שיהיה כשאחזור מהעבודה .. שתיכנס על קצות האצבעות […]
תובל התחילה לפרוץ בבכי תמרורים והביטה בזעם על שובל , אביטל וחננאל בכעס. " תגידו לי בבקשה שאנחנו לא תקועים פה לנצח, תגידו לי שאנחנו יכולים לחזור הביתה , יופי […]
"אני שוכבת במיטה ,ערומה, מכוסה בשמיכה ,מתגוננת ,אולי מסתירה את עצמי מהבושה שאני מרגישה. אני מסתכלת על הגבר ששוכב לידי, הוא פשוט הדבר הכי יפה שקיים, יש לו ריח מדהים, […]
זה לא משנה. זה לא משנה מאיפה הגעת. זה לא משנה כמה אתם חכם או טיפש. זה לא משנה כמה אתה עשיר או עני. שום דבר לא משנה חוץ מכמה […]
בסופו של דבר יצאתי בלי נזק מכל האירועים האלה. הכל עבר בשלום. מעולם לא חזרתי לפקולטה לארכיטקטורה. איילת נעלמה מחיי. מירי לא התקשרה אליי ואני לא התקשרתי אליה. התעמקתי במחקרי […]
לשבת ללא תזוזה ולהיאכל על ידי כאבה של כל נשמה, האכזבות והרגשות של כל נפש מכאיבה לי כהיוצר. רק לי לא כואב כבר מכאבי האישי, אני רק מרגיש את הכאב […]
גבריאל ציפה לתשובה מאביטל , חננאל עמד שם במשך הרבה זמן ולא התכוון להרפות. " נו , תגידי את האמת עכשיו, אם את לא באמת המורה לספרדית , אז מי […]
שבו ידידיי סביב המדורה, הקשיבו ללחישות גיצי האש, המספרים את האגדה על הגנרל שבגד באלים והשמיד את עירו באש. לפני שנים רבות, בעיר ספרטה שביוון, היה גנרל מהולל שהיה בין […]
השמש מחייכת לי לבוקר טוב והציפורים בחוץ מדברות אליי האור חודר אל המיטה מהחלון אבל אין מי שישמור עליי את בחוץ עושה הכל וכלום עושה הרבה אבל גם מעט ואני […]
כשהבוקר מפציע בעיירה האפרורית זו, נדמה כי אפשר לראות משהו מעבר לעננים, אולי אלו אנשים או פצועי מלחמה, אבל בכל מקרה לעולם לא אדע זאת. בעיירה הדכאונית שבה אני גרה […]
אביטל התיישבה בסלון ולא תיארה לעצמה עד כמה העניינים התדרדרו, היא חשבה שהאודישן של גבריאל הסתיים כהצלחה מסחררת. אביטל חשבה לתומתה שהכול יסתדר לבסוף , גבריאל יקבל את התפקיד הזה […]
הלכתי לחפש את משרד הפטנטים. עברתי בשכונת החלום, דרך שדרת האמונה , וחציתי את כיכר התקוה. קרוב לליבי החזקתי תיק לא גדול ולא גדוש, שהכיל תוכניות ושרטוטים ומפרטים טכניים, כנדרש. […]
עצרתי את נשימתי, רגע האמת הגיע. אם מירי לא הייתה מסכימה לתכנית שלי, הייתי אבוד. לאחר נצח, היא ענתה לי: "בסדר פיליפ, אבל אני סומכת עליך, אתה מבטיח לי שאקבל […]
אביטל וגבריאל המשיכו לעשות חזרות לאודישן שיערך ביום למחרת. גבריאל היה לחוץ מאוד כי הבמאי שייבחן אותו הוא מישהו מארגנטינה. " את מרגישה את זה , אביטל? אני מרגיש שאני […]
אני מבקשת להישאר בחלום , לחשוב שיש נסיכות ,קסמים וחלומות . שאין שקרים ושהעולם ורוד . אבל אז המשאלה שלי נזרקת ואני קמה למציאות והמציאות מכה אותי ואני נופלת בחזרה […]
בהפסקה נשענתי על אחד העצים בחצר, העץ אהוב עלי שהשמש לא מגיעה עליו, וקראתי את הספר האהוב עלי, ותוך כדי נשנשתי ממתק. באמצע קריאת הספר בפתאומיות מישהו שלף את הספר […]
זה קרה בשעות הערב, כשאני ואבי ישבנו לאכול את ארוחת הערב ורוב עוזרי הבית כבר הלכו לביתם ונשארו מעטים לסידורים האחרונים. צלצול הפעמון נשמע והוריס מזכרו של אבי הלך לפתוח. […]
הקדמה בדיוק כשאימה יצאה מהבית רצה ליבי לשירותים. היא התיישבה מול האסלה והשתעלה, ניסתה להוציא את כל מה שאכלה כמה שעות קודם לכן. לאחר שרוקנה את כל תכולת בטנה היא […]
אני נשענת סמוך לעמוד הכסוף על שיערי משתקפים לי שמיים שחורים מבטי מרחף על הרחוב החשוף שנשמתו נעתקה לו ומימדיו הם צרים. ואני מביטה, מכירה סיפורו אוטמת אוזניי ועוצמת עיניים […]
נשימות כבדות, באחרית של יום, משב קר של רוח, מנגעת בעור חשוף. אור מכוון מרחוק, הוא ישוב על כסא לבדו, הידיים חסרות תחושה, מנותק מכל הוויה. מעלה שברי עולמות, מביט […]
מרלין פקחה את עיניה הירוקות לפרץ עז של אור הבוקע מן המנורה הממוקמת אל מול פניה. ״ל…לעזאזל…״ היא ניסתה לכסות את פניה בידיה הצנומות החיוורות, אך דוקטור בראון הסיטה את […]
עוד שבת עוברת ועלייך אני שוב חושבת ואז אני שוב נשברת כי כנראה אני שוב מדמיינת.. ואיך בך אני שוב נזכרת איך הסתכלת עליי, בעיניי ועל האהבה הזו אני מתאבלת […]
בעת ששלושת האחים הלכו לאורווה המלכותית, הגיעו שישה ספינות מסוג סוחר לנמל הבירה של ממלכת המדבר. חמש מהספינות היו ספינות סחורה גדולות, כל אחת עם גילוף עץ של דמות מיתולוגית […]
שני צדדים לסכין אחד חד ומשונן השני קהה ואפור תקבל אחד תייחל לשני אך שניהם פוצעים באותה מידה בחר אחד, דבוק בו והיפצע
בערב התחלתי לבדוק את הבחינות. ברֹאש ובראשונה, חיפשתי את המבחן של איילת. רציתי להיות מסוגל לזהות את העותק שלה, כדי להעלות לה קצת את הציון. אבל לא ידעתי כיצד למצוא […]
היא והמוות חיו בשמחה ובפחד. היא רצתה למות בשבילו כל יום אך לא היה בה אומץ להיות. היא ממנו פחדה אבל תמיד אותו גם חיבקה. היא לא רצתה שאף אחד […]
שם: מרלין גיל: 14 סטטוס בריאות: על סף מוות —- מרלין בת הארבע עשרה הייתה ידועה בכל רחבי הכפר בשל יופיה הכובש, החל מתלתליה השחורים הקופצניים ועד לעינייה בגוון הזית, […]
שתי נשמות אור להם בעיניים עיוורות נשמו את הכאב ואת השמחה של האחד והשני הרגישו תשוקה שחותמת מבחינתם את העתיד לא שמעו אף לא אחד חוץ מאשר קולם רק טעמו […]
