הסיפורים של שחר.נ.
אני מביט בו, מיוסר, מזיע מכאב. ואני רוצה לחבק אותו, להגיד לו שעוד מעט הכול נגמר. שעוד מעט הוא ישחורר. אך מבטי חייב להיות קשוח, עבודתי מחייבת… כי אשתי מחכה […]
אם אני זה אני? ואתה זה אתה? אז איך זה שאנשים לא עצמם. איך זה שכולנו עוטים מסכות? איך זה שאנחנו לא עוזרים? אנחנו בעולם אחד. אנחנו רוצים לעזור, לאוב […]
רגשות מעורבים אוכזים בי. אני טובה ורעה. אוהבת ושונאת. דואגת ורגוע. רגשות מנוגדים מתערבלים. אני שוב נקלעת חאותה צרה שכתבתי לםני שניה. מהססת פני כתיבה הודעה, ואחרי השליחה מרגישה גל […]
ענייה הצלולות הביטו בשקיקה במים. היא רצתה רק לגימה, לגימה קטנה. ידייה כבולות באזיקים מסרבות לצאת, חבולות בשל כל ניסיונות השווא להחלץ מהאחיזה הכובלת של האזיקים. הוא רוקן אליה ומלטף […]
רציתי לזכור את אותו יום אדיר, אותו יום שידי כתבו את הפסקה הריאשונה. אותו יום שגיליתי את הכתיבה. אבל אני לא זוכרת. אני מרגישה כאילו הכתיבה זה חלק בלתי נפרד […]
נמאס לי שלא מבינים! נמאס לי שה חושבים שכבר גדלתי! כי אני לאאא!!! תבינו, אני קטנה. עדיין לא מבינה. עדיין א מפנימה… אולי תבינו??? אתם אולי הורים מבוגרים, אבל שכחתם […]
טום-כאב עז מפלח את צלעותי ואני נזעק "איי" "אדוני הצעיר" המורה ניגש אלי. "מה קרה?" הר מוסיך. הכאב משטלת עלי ועניי נעצמות הכל שחור. * * * רן- אני רואה. […]
טום-עוד יום שמצפים ממני להכי טוב. מצפים שאני יהיה מושלם, השחקן והזמר הכי טוב, עם החברה הבלונדינית הזאת שמסובבת את כל הראשים. אבל אני לא רוצה! אני רוצה רק לקבוראת […]
סיפור על נער מפורסם, שחקן זמר מוערץ. נשמע סיפור רגיל?? ממש לא.. העלילה מעמיקה כשהדיבוק מתקרוו, מתאבק. שתי הרוחות רוצות לישלוט בגוף. ולבנתיים מה האנשים מבחוץ חושבים?
יום אחד זה יקרה. אנחנו נראה. האור יעלה והכל הישתנה. כולם יהיו רגישים ואולי יותר מבינים. העולם יהיה ללא גנבים, ללא רעבים. כולנו ניהיה מסופקים, ושמחים. תמיד נדע להבין אחד […]
לילה אחד אחרי שהייתה מריבה ענקית בין ההורים של כולנו אלינו, החלטנו אנחנו משתנים. הפכנו מקצה אחד לקצה שני, עדיין לא הגענו לסמים, גם לא רצינו. ביום היינו ילדים טובים, […]
עוד יום נגמר,עוד יום עבר. השמש שוקעת, אולי מחר היא זורחת. השעות חולפות,ושערות נוספות מלבינות. לא נפסיק לחייות, לא נפסיק להיות. נמשיך לאהוב, ונמשיך לכתוב. נראה תמיד את הטוב. זוג […]
שוב הצליל הצורם הזה… חריקת בלמים. אור מסנוור אותי. אני מסיטה את שערי ומביטה באור. הוא מתקרוו. אני נזכרת באותו יום… החתונה הסתיימה, שימחנו חתן וכלה. התיישבתי באוטו לצד אחי […]
אני זה אני. אני לא רוצה להיות עוד אחת מכמה. אני רוצה להיות אני. אני והאישיות שלי, שאני לא יבלע בטוח ים האנשים. כי אי זה אני, ואני שונה. כי […]
קולות סירנת המשטרה נשמעו, אבל הפעם ידעתי, לא נציח לברוח. הקולות היו קרובים מדי. "תסגירו את עצמכם" נשמע קול של שוטר מבחוץ. אולי אביו של ג׳ון? אני מסדרת את חולצתי […]
אני מרגישה מבולבלת. יעל פונה אלי. "מי נפטר לך?" המילה נפטר צילצלה לי יפה, היא נשמע רגוע יותר ממת. "אמ.." הרגשתי דקירות עזות בצלעות, שמטפשתות ללב. נזקרתי בדם ונתקפתי רעד. […]
היא שיקרה, היא ,שיקרה וכולם האמינו לה.הם אפילו לא העיפו מבט לעברי. אבל אני אמרתי את האמת. כולם בעולם הזה אכזרים, הם משקרים, הם רוצחים את הנשמה. ואני לא בטוחה […]
כשאנחנו מגיעות למסעדה אני רואה שתי חברות שלה. יעל ותמר. יעל בלונדינית עם עניים שקדיות ואילו תמר, שחורת שיער עם עניים בצבע דבש. "היי" הן אומרות בחביבות. אני מחזירה "הי" […]
קולה של נטע מעורר אותי, היא קוראת לי. "הגענו.." אני משתדלת לחייך, אך ההליכה לסרט נראת לי פאום כל כך רדודה, כל כך פגומה. אני בולעת יבבה, ונכנסת לאולם הקולנוע. […]
"אני לא משוגעת.." אני על סף בכי, אך אני לא נוטנת לבכי להכניע אותי. "את לא משוגעת." נטע אומרת בבלבול. "אני לא אמרתי את זה.." היא מוסיפה. "פשוט יש דברים […]
הוא חולה. זה זמן מה שהוא חולה. המחלה הזאת תוקפת אנשים רבים אבל מעולם לא חשבתי שזה יתקוף אותו. את התאום שלי. השיער שלו נשר. הוא הרזה. צלליות ניקרות מתחת […]
"היי" אני שומעת את קולה של נטע לצידי. "היי" אני מחייכת בכבדות. "איך היה המבחן?" היא מוסיפה. "בסדר ולך?" אני עונה. היא מהננת. "גם סבבה.." היא מפזרת את שערה והוא […]
אני מביטה סביבי רחש עובר באוטובוס. אני מביטה בחלון ורואה עשן. "כולם לרדת" מתקרוות אלינו מורה. הדלת האחורית נפתחת ואני ממהרת לרדת יחד עם זרם התלמידים. "יאלה הולכים ברגל.." אמרה […]
עבר חודש וחצי מאז שאהוד נרצח. אני חייה, לפחות כלפי חוץ. אני בסדר אני מושלמת. לפעמים נפגשת עם דולב. מנגנון ההשמדה עצמית שלי על מצב מכובה לעת עתה, אני רוצה […]
עברו אותם ימים שיכולתי לדמיין אותך ולשמוח. הגיעו הימים של העצב. הזהירו אותי, אמרו לי שאהבה זה דבר יפה עד שהוא שובר, גומר. עברו אותם ימים שהיינו החברות הכי טובות. […]
יום אחד אתה תראה אותי, אתה תצטער שלא רציתה אותי. אולי תאהב אותי, אבל כבר לא תוכל לזכות בי. מי שיהיה איתי בעוד שנים, זה יהיה אחד מיוחד מכל האחרים. […]
הוא מחייך וחיוכו מגיע לעניים "19' "אה.." אני עונה במבוכה. הוא מסתקל על הפניה "ביי" אני אומרת והוא מחזיר. אני ממשיכה ללכת והחלל השחור נפרע שוב. דולב הצליח לרפות אותו […]
נטע מחייכת חיוך ענק, אני מרימה גבה. "תסתקלי על המורה." היא מגחכת. אני מעבירה את מבטי למורה וסורקת אותה. היא לובשת נעלים לא תואמות. האחת בצבע כחול והשניה באפור. אני […]
אני מתאפרת בזריזות, להסתיר את החוורון והסומק. אני יוצאת לסלון ולוקחת כוס שוקו. אמא מחייכת אלי ואני יוצאת מהבית. השמש מסנוורת אותי. אני לוגמת מהשוקו והטעם מתמוגג בפי והופך למר. […]
אני ממקדת את מבטי בנקודה אחת בכדי להחזיר את העולם לסדר רגיל. אני אוכלת מהמרק והוא מחלחל לביטני. רק עכשיו אני מבינה כמה הייתי רעבה. אני מסיימת את המרק בזריזות. […]