הסיפורים של אריאל
הוא אומר שהוא חי עכשיו רק בגלל שמפחיד אותו למות. יש לו משפחה וילדים והוא מתפקד די בסדר בימים, בלילות הוא לרוב עולה אלי לדירה לכוס קפה מאחורת או מוקדמת […]
אני אנסה להסביר: אני תמיד עייף, אני תמיד חושב על שינה, גם אם הרגע עזבתי אותה, זה אף פעם לא מספיק כדי לתת לי כוח. אז אני ישן ואוכל. החיים […]
הידיים שלה עדינות על המייתרים, וכשהיא ככה: עיניים עצומות, שיער שחור שמהודק בשתי סיכות זהב קטנות וראש מוטה, מאזין לצלילים שלה עצמה, כשהיא ככה- היא לא ניראת מטורפת. היא מנגנת […]
ביום חמישי, בשעה שש בבוקר מייקל התאבד. אבל נשארו לו עוד שש חיים אז זה היה בסדר. הוא כיבה את הפלייסטשיין והלך לישון. בשעה שש בערב הוא קם מדפיקות על […]
זה הורג אותי. זה הורג אותי. עכשיו לילה ואני כלכך בר מזל. אם החיים היו עלה הם היו תלתן עם עגילי שמש. היום עבר וזה היה לי מוזר; ניראלי שאני […]
נראלך שנהגי האוטובוס יזכרו אותי? נראלך שנמצא את כל הכפפות החתוכות? (היו לפחות שבע בכל השנים) או כסף? ניראלך שנמצא איזה כסף איפשהו? סתם בין הספרים, מאחורי המגירות; חייב להיות […]
השבוע הקומקום התקלקל ואני מצאתי את עצמי מחמם מים במיקרוגל. זה לקח יותר זמן בבקרים אבל קפה זה קפה. זה קפה. הבקרים היו מוקדמים באופן מרושע. עם עניים אדומות וענן […]
קפקא מת. הוא נח יומיים על הקרקעית, שחור ואפור במקום ירוק כחול וסגול. לא אמרתי לאף אחד עד שבסוף הייתי מוכרחה, ובערב כשאבא חזר מהעבודה יצאתי ופלטתי ישר: 'קפקא מת. […]
'ואיזה היגיון לעזזאל גורם לך להוציא את השמיכה מהציפית כל פעם?' אמרתי ותלשתי את שמיכת הפוך והציפית מבין ידיה. הפעם היא הוציאה את השמיכה לגמרי מהציפית ולא רק בלגנה אותה […]
רציתי להגיד לה שהיא יצור ממש ממש נחמד. אבל היה אסור. אז רק חייכתי אלייה ושאלתי אותה מה היא הייתה רוצה להיות אם היא לא היתה מאסטרנטית. היא חייכה, המשקפיים […]
היום נאכל עגבניות שרי, שרי שלי. נשתה מיץ תפוחים ואת תצחקי כמו תמיד על הצבע: 'כמו שתן! ' המצח שלך והאף יתקמטו וידך תתנופף באוויר בדרמטיות אני אצחק, כאילו זו […]
זה מוזר ללכת במקדש של ידע: לקחת מגש מהקפיטריה ולהתיישב ליד אחד מהשולחנות העגולים שבחוץ. להסתכל על המדשאות ולהרגיש את השמש שהיתה נחמדה השבוע (המזגן לוהק לתפקיד הנבל*) מפשירה אותך […]
נעלבתי בשם חברי המשוגעים כשהוא אמר שאני ניראה כמו משוגע, כשהוא אמר שיש בית משוגעים קרוב-ליד המרכז המסחרי הזה, כשהוא אמר שאני יכול ללכת אליו. אבל צחקתי עם כולם, מטה […]
היום הייתה שיחה על אנשים אבודים. על קצה הברכה עם טיפות שמש שיורדת מהמצח אל הצוואר האנשים האבודים דיברו על אנשים אבודים ואני חשתי רוך עצום. ויומרני. האנשים האבודים לא […]
ישראל נראת כמוך, עם הפיתולים: נסענו מהר, נסענו לאט זהירות תהום ומשאית דלק חלפנו בדחי והצתלבנו וכשראינו אקליפטוסים ידענו שזהו זה. זהו. זהו גם לך יש אצבעות ארוכות גם את […]
פגשתי סופר היום. הוא ניראה רגיל, קצת נאה, עם שיער שחור ובטן מלאה. הוא נראה מסוג האנשים שעשו צבא וישר המשיכו ללמוד, סוג האנשים שמתנצלים בפני הזקנה באוטובוס כשהיא נתקעת […]
סתכל על הזוועות הבוקר. תראה איך הן מתערפלות באוויר קר וטל: טיפות קטנות של טל, אתה לובש סוודר וסנדלים ושם ברדס. סתם בלי סיבה. ומוזיקה. העננים זוהרים בשמש. וזה יפה. […]
המלאכים נופלים הלילה ראית? זה בגלל אורות העיר, הם מסתירים הכל- אבל המלאכים נופלים הלילה ואם תיהי מספיק טובה אני אתן לך אחד ואקרא לו נפיל. לא. לא. אסור לשאול […]
אבא דובי לקח מזוודה והתאדה לפני שהשמש נולדה צהובה. אבא דובי הלך לעבודה. לאבא דובי עיניים כחולות, אימא אמרה: עיניים חולות אבל זה עניים של ילד: נאיביות, אקטיביות אימא אמרה: […]
היא התחילה להידרדר מבחינה דתית, פתאום היא הלכה עם חצאיות קצרות ונופפה בעצמה. היא חייכה אל הנהג באוטובוס ואמרה: 'איזה יום חרא, חם ורותח, חרא' הנהג הינהן, ומי שהקשיב מהצד […]
חלומית: לא היתה דרך אחרת לתארה, עולה ערומה מהבריכה. שיערה גולש אל תוך המים והיא מחייכת חיוך פתייני שהאור הקלוש, תחת העצים, ממלא בצללים. 'היי' אמרתי קפוא ומעט מפוחד. היא […]
אני תוהה על האנשים שעזרו לכסות את סלע המסטיקים במסטיקים: מה הם חשבו? פרופסור סקויה אומר שהם היו קבוצה נפסדת של אנרכיסטים אוונגרדים בחברה של העולם העתיק. הם הדבקו מסטיקים […]
רותם אמרה שכשאנחנו מתבגרים אנחנו פתאום מבינים שאבא ואימא לא אלים. שגם הם יכולים לטעות וטעו. שהם רק יצורים אנושיים עם תסביכים ובעיות, רותם אמרה שכשאנחנו מתבגרים אנחנו מבינים שאנחנו […]
יום אחד, כשהעולם הזיע וכל המזגנים הפסיקו לעבוד כי חברת החשמל החליטה לשבות, עליתי לגג עם ארטיק דובדבן מטפטף. 'אני שונא קיץ' אמרתי לדודי המים ולכל המרצפות המאובקות. התקדמתי עד […]
שירה לא הכירה משחקים של אהבה, היא הייתה כנה עם עצמה באופן כמעט מעצבן, היא לא נתנה לעצמה חסד. היא שפטה את עצמה כאילו היה זה תרגיל בחשבון: אני מכירה […]