הסיפורים של רוקמת החלומות
”איני משלה את עצמי. אתן לך כל מבוקשך אשר בו תחפוץ.” אמרה שארלוט בעודה מסרקת את שיערה האדמדם-חום. ”פיך הבל-הבלים, אינך מבדילה בין פנטזיה למציאות, הפער שסורר בינינו יובילנו לאבדון […]
אתה, זה עם העיניים התכולות הגדולות שבוהה בי בזמן שאני עוברת לידך ובוהה בך בעיניי התכולות הנוטות לאפור. זה עם הקול השקט והמאופק, אך יחד עם זאת גברי ומפותח במידה. […]
נעים להכיר, אני כלום. אני צץ מתי שאת שוקעת בשעמום. אני צץ כשאין מה לאכול. אני צץ כשאת לא מצליחה בלימודים. אני צץ כשחברייך מרחיקים אותך. לפעמים אני מתחזה לרגש, […]
סטאן הביט בסטאן. ”מה אתה עושה סטאן?! זו החליפה שלי! גנבת לי כבר הכל! את הבית, את הרכוש, את הסוודר, את השם והזהות, עוד דבר אחד ואעיף אותך מכאן ללא […]
לפעמים אני מרגישה, לפעמים אני מכחישה ולפעמים בא לי בייקון עם ביצה. כמעט תמיד עייפה, יושבת ומתמידה, אסימפטוטה שם, אסימפטוטה פה, אינטגרלים ללא הרף והמחברת אצלי כל הערב. אני רוצה […]
לפני שיצא לעבודתו, אמר לי עורך הדין להרגיש בבית ולהסתובב היכן שבא לי. החלתי לחקור את בית עורך הדין אריקסון… החדר בו שהיתי ניראה כבית בובות לעומת שאר הבית החלול […]
היה גשום וסוער בחוץ לכן חיפשתי מחסה חמים בבית קפה קטן ומוכר. קניתי לי קפה ואיזה קרואסון שהיה שם בטח עוד כמה ימים לפני. ישבתי לי בשולחן מבודד בפינה, במילא […]
”אם תגלו שנעלמתי לפתע, אל תטרחו לחפש אחרי. אין לי דבר… לא כסף, לא השכלה, לא דירה ומסתבר שגם לא משפחה. אין אדם המרחם עליי, לא אכפת להם אם איעלם […]
פתחתי את המגירה הבלתי נראית בלבי והוצאתי ממנה מספריי קסם. מספריים שבעזרתן אוכל סוף-סוף להמשיך הלאה. המספריים היו כלואות במגירה שנים רבות. אין לדעת מי נעל אותן שם, אך הוא […]
אני רוצה להמשיך לכתוב, אני באמת רוצה… וזה לא שאני צמאה יותר מדי להערכה וביקורות, אני לא ניזונה מן קהל שרק יכול לכתוב. אני כותבת וכותבת וזה מסב לי הנאה… […]
”מקווה שהצלחת לחלוב כבר לא מעט פרות שרונה!” הגיח לו לפתע שמעון הרפתן. ”הטלת את המטלה על תמר! אני זו שהייתי צריכה לנקות את הרפת וכך עשיתי כל הבוקר!” התמלאתי […]
אמרתי לעצמי שלא אפקח עיניי עד שאפסיק לשמוע את צווחות העטלפים מעל גג הבית. ידעתי שאם אפקח עיניי כעת לא אוכל לשוב ולהירדם. בעוד כמה דקות בדיוק יקום שמעון הרפתן […]
הלכתי הביתה כולי מלאת חרטות. למה לעזאזל הייתי צריכה לערב את הילדה שרק דקה לפני כן הייתי בריב איתה בעצם העובדה שצמח לי ירח על המצח? היא גם ככה אינטרסנטית, […]
”אתן תלמידות חטיבת ביניים, למה שאתן לכן סיגריות?” ”את נותנת לכולם!” צווחה אחת מהן. היה לה איפור כבד שזעק לתשומת לב. השתיים האחרות שדי התחבאו מאחוריה אבל בכל זאת ניסו […]
אתה תמיד שם ותמיד תהיה. גם בעתיד הרחוק תישמר בדפי ההיסטוריה הכבדה שלנו. אתה, המתחזה לליברל מגניב שלא אוהבים לתפוס במילה. יאהבו וישנאו אותך תמיד, אך תמיד יכבדו אותך ואת […]
את, הילדה עם העיניים התכולות. את, זו עם השיער החום שכולם טוענים כי הוא שחור. בהירת העור המנומשת. הרזה ההיא שמקבלת זו לפעמים כמחמאה ולפעמים כעלבון. זו שרוב הזמן מאופקת […]
סתם נכנסה לה פתאום אל החדר. כולם מביטים בה. הליכתה הנשית המוגזמת, ההתנהלות הקולנית שלה, המראה, הגובה, החן והחיוך. כולם מסתירים דבר אחד ענק. ריקנות. אין בה כלום. אין בה […]
הבטתי בחתולה דקות ארוכות ללא הבנה כיצד יכלה להגיע אל ביתי כל הדרך מביתו של ג’רארד. היא הייתה חתולה שקטה, לא ייללה כלל, ומבטה היה אנושי בצורה מפחידה. כאבי השריטה […]
בעודנו מתגנבים אל חדרו של ג’רארד בשקט מופתי, הרגשתי מעין כאב חד במצחי וצרחתי בלחישה. לג’רארד לא היו אחים וחדר השינה של הוריו היה בקומה מעל הקומה של חדרו של […]
דגלים יתנוססו, ערים יהרסו, כל אשר ידעת זרקי מן הדלת כי כעת עלייך להיות מאושרת. עלייך להביט בחוסר ענווה על כל בנות הקהילה ולהבין שזוהי השעה. השעה המאושרת, השעה לא […]
היה זה כבר מאוחר להתרועע בחוץ בגשם. לא היה לי שמץ מה הייתה השעה, אבל הרגשתי שהשעה שבע עברה ממזמן. בלב רחב, אמו של ג’רארד הסכימה להסיע אותי הביתה. חזרתי […]
הוא כל-כך נדוש ולו ראש ברוש, מעולם לא נתן לאף אחד בראש. כה כוסון אבל הולך באלכסון, מה עוד אעשה? מדבר עברית, אנגלית, צרפתית, ארמנית, גרמנית, צ’רקסית אבל מרוקאית לא […]
רוג’ר החל מתקוטט עם עצמו. הוא לגם לגימה נוספת מספל התה. הוא עלה במעלה גרם המדרגות ובמורד גרם המדרגות- שוב ושוב שישה פעמים. הוא הלך אל המטבח וחזר ממנו עם […]
”המרקם קשה מדי, זה מרגיש כאילו אני לועסת זכוכית בפי” אמרה הגלילית בתאבון בריא. הגלילית אכלה את שעון החול המכושף. פשוט בלעה את כולו בבת אחת. כאילו היה סוכרייה מתוקה […]
העצים בהקו בניצנוץ עליהם, מי הסטיקס היו צחים ופחותי ערפל יותר מאי פעם והרוחות חגו סביב כל בשמחה ועליזות שמעולם לא אפיינו את עולמן; הכל פרח בשאול. הכל פרט לטרטרוס […]
נערה צעירה עברה לגור אצלנו בשכונה. היא הייתה נראית בשנות העשרים לחייה. היא נראתה מקסימה לחלוטין- גוון עורה היה לבן כשלג ושיערה היה ארוך, מפותל ושחור כלילה ללא כוכבים. פניה […]