הסיפורים של רוקמת החלומות
לפעמים אני מרגישה, לפעמים אני מכחישה ולפעמים בא לי בייקון עם ביצה. כמעט תמיד עייפה, יושבת ומתמידה, אסימפטוטה שם, אסימפטוטה פה, אינטגרלים ללא הרף והמחברת אצלי כל הערב. אני רוצה […]
לפני שיצא לעבודתו, אמר לי עורך הדין להרגיש בבית ולהסתובב היכן שבא לי. החלתי לחקור את בית עורך הדין אריקסון… החדר בו שהיתי ניראה כבית בובות לעומת שאר הבית החלול […]
היה גשום וסוער בחוץ לכן חיפשתי מחסה חמים בבית קפה קטן ומוכר. קניתי לי קפה ואיזה קרואסון שהיה שם בטח עוד כמה ימים לפני. ישבתי לי בשולחן מבודד בפינה, במילא […]
”אם תגלו שנעלמתי לפתע, אל תטרחו לחפש אחרי. אין לי דבר… לא כסף, לא השכלה, לא דירה ומסתבר שגם לא משפחה. אין אדם המרחם עליי, לא אכפת להם אם איעלם […]
פתחתי את המגירה הבלתי נראית בלבי והוצאתי ממנה מספריי קסם. מספריים שבעזרתן אוכל סוף-סוף להמשיך הלאה. המספריים היו כלואות במגירה שנים רבות. אין לדעת מי נעל אותן שם, אך הוא […]
אני רוצה להמשיך לכתוב, אני באמת רוצה… וזה לא שאני צמאה יותר מדי להערכה וביקורות, אני לא ניזונה מן קהל שרק יכול לכתוב. אני כותבת וכותבת וזה מסב לי הנאה… […]
”מקווה שהצלחת לחלוב כבר לא מעט פרות שרונה!” הגיח לו לפתע שמעון הרפתן. ”הטלת את המטלה על תמר! אני זו שהייתי צריכה לנקות את הרפת וכך עשיתי כל הבוקר!” התמלאתי […]
אמרתי לעצמי שלא אפקח עיניי עד שאפסיק לשמוע את צווחות העטלפים מעל גג הבית. ידעתי שאם אפקח עיניי כעת לא אוכל לשוב ולהירדם. בעוד כמה דקות בדיוק יקום שמעון הרפתן […]
הלכתי הביתה כולי מלאת חרטות. למה לעזאזל הייתי צריכה לערב את הילדה שרק דקה לפני כן הייתי בריב איתה בעצם העובדה שצמח לי ירח על המצח? היא גם ככה אינטרסנטית, […]
”אתן תלמידות חטיבת ביניים, למה שאתן לכן סיגריות?” ”את נותנת לכולם!” צווחה אחת מהן. היה לה איפור כבד שזעק לתשומת לב. השתיים האחרות שדי התחבאו מאחוריה אבל בכל זאת ניסו […]
אתה תמיד שם ותמיד תהיה. גם בעתיד הרחוק תישמר בדפי ההיסטוריה הכבדה שלנו. אתה, המתחזה לליברל מגניב שלא אוהבים לתפוס במילה. יאהבו וישנאו אותך תמיד, אך תמיד יכבדו אותך ואת […]
את, הילדה עם העיניים התכולות. את, זו עם השיער החום שכולם טוענים כי הוא שחור. בהירת העור המנומשת. הרזה ההיא שמקבלת זו לפעמים כמחמאה ולפעמים כעלבון. זו שרוב הזמן מאופקת […]
סתם נכנסה לה פתאום אל החדר. כולם מביטים בה. הליכתה הנשית המוגזמת, ההתנהלות הקולנית שלה, המראה, הגובה, החן והחיוך. כולם מסתירים דבר אחד ענק. ריקנות. אין בה כלום. אין בה […]
הבטתי בחתולה דקות ארוכות ללא הבנה כיצד יכלה להגיע אל ביתי כל הדרך מביתו של ג’רארד. היא הייתה חתולה שקטה, לא ייללה כלל, ומבטה היה אנושי בצורה מפחידה. כאבי השריטה […]
בעודנו מתגנבים אל חדרו של ג’רארד בשקט מופתי, הרגשתי מעין כאב חד במצחי וצרחתי בלחישה. לג’רארד לא היו אחים וחדר השינה של הוריו היה בקומה מעל הקומה של חדרו של […]
דגלים יתנוססו, ערים יהרסו, כל אשר ידעת זרקי מן הדלת כי כעת עלייך להיות מאושרת. עלייך להביט בחוסר ענווה על כל בנות הקהילה ולהבין שזוהי השעה. השעה המאושרת, השעה לא […]
היה זה כבר מאוחר להתרועע בחוץ בגשם. לא היה לי שמץ מה הייתה השעה, אבל הרגשתי שהשעה שבע עברה ממזמן. בלב רחב, אמו של ג’רארד הסכימה להסיע אותי הביתה. חזרתי […]
הוא כל-כך נדוש ולו ראש ברוש, מעולם לא נתן לאף אחד בראש. כה כוסון אבל הולך באלכסון, מה עוד אעשה? מדבר עברית, אנגלית, צרפתית, ארמנית, גרמנית, צ’רקסית אבל מרוקאית לא […]
רוג’ר החל מתקוטט עם עצמו. הוא לגם לגימה נוספת מספל התה. הוא עלה במעלה גרם המדרגות ובמורד גרם המדרגות- שוב ושוב שישה פעמים. הוא הלך אל המטבח וחזר ממנו עם […]
”המרקם קשה מדי, זה מרגיש כאילו אני לועסת זכוכית בפי” אמרה הגלילית בתאבון בריא. הגלילית אכלה את שעון החול המכושף. פשוט בלעה את כולו בבת אחת. כאילו היה סוכרייה מתוקה […]
העצים בהקו בניצנוץ עליהם, מי הסטיקס היו צחים ופחותי ערפל יותר מאי פעם והרוחות חגו סביב כל בשמחה ועליזות שמעולם לא אפיינו את עולמן; הכל פרח בשאול. הכל פרט לטרטרוס […]
נערה צעירה עברה לגור אצלנו בשכונה. היא הייתה נראית בשנות העשרים לחייה. היא נראתה מקסימה לחלוטין- גוון עורה היה לבן כשלג ושיערה היה ארוך, מפותל ושחור כלילה ללא כוכבים. פניה […]