הסיפורים של Inbal
מחיאות כפיים נשמעו ברגע שקדנו על הבמה. המסך האדום החל להסתיר אותנו מהקהל ובאותו רגע יכולנו לנשום לרווחה, סיימנו את ההצגה האחרונה שלנו. הייתי ספוג זיעה אך לא עניין אותי […]
מהרגע הראשון שפגשתי את טוהר, שיערה היה צבוע בסגול. כל פעם שפגשתי אותה היה צבוע בגוון סגלגל אחר, מסגול חציל ועד סגול לילך. כל גוון בשיערה הגדיר אותה מחדש וגרם […]
שקד לא הייתה חברותית במיוחד. זה מה שקורה אחרי שאבא עזב את הבית ושנים של חרדות נטישה. אך שקד כן רצתה חברים, שלא תבינו לא נכון. היא רצתה להיות נאהבת […]
נשכבתי על הדשא הלח ותפסתי בידה. גופה הגיב בהפתעה, וכך גם עיניה, אשר הסתובבו אלי בפליאה, וכאשר נפגשו בעיני חיוכה התרחב. היא הוציאה את האוזניות מתוך אוזניה וכיבתה את המוסיקה […]
אחרי חודש של יציאות יחד רציתי לקחת איתה צעד אחד קדימה. אחרי חודש שבו סיפרנו אחד לשני את הסודות הכי כמוסים שלנו, רציתי שאנחנו כבר לא נהיה סוד, שנהיה מציאות. […]
חני רצתה רווח בין הירכיים, כמו לכל הדוגמניות שהיא רואה בפרסומות. חני רצתה שהרגליים יהיו מרוחקות זו מזו, אז היא הרחיקה את עיניה מהצלחת, וקרבה את אצבעותיה אל הגרון. חני […]
בוא ונסיים עם טקסי ההיכרות המביכים בבית הקפה, או בסרט. שבהם אני הולכת לשירותים כדי להתקשר לחברות ולספר אם אתה שווה את הזמן ואתה מחפש דרכים לפתח שיחה מעניינת. בוא […]
בעולם עשוי פלסטיק, בחרנו להתעסק בכאב, במקום לחיות בדרך שבחר הלב.
כשאתה מחזיק לי את היד, אני מרגישה כמו ילדה בת ארבע, שאביה מלווה אותה אל הגן בפעם הראשונה, אני שונאת את זה. אבל אז אני חושבת על דברים יותר גרועים […]
אני אוהב עיניים חומות, כמו של סהר. חומות בגוון הקפה של הבוקר, לפני שמוסיפים חלב. העיניים של סהר חמות ואוהבות, בדיוק כמוה. אני אוהב שיער שחור, כמו של סהר. שחור […]
את שתי הסיגריות האחרונות בחפיסה אני שומרת תמיד לשעה שמונה בערב בדיוק. אני מתיישבת במרפסת בביתי, צופה בכל אורות תל-אביב, מניחה את רגליי על השולחן שעלה אלפי שקלים והגיע ביבוא […]
**אזהרת טריגר** כשאלמה הייתה בת שבע, אמרו לה שהיא בוגרת לגילה. שהיא כל כך חכמה ומכילה. אלמה לא רצתה לאכזב את הוריה וגם אחרי עשר שנים המשיכה להכיל את הבנים […]
**טריגר אונס** "אני אוהב אותך." הוא אמר לטלי. טלי לא האמינה. נמאס לה שאומרים לה שאוהבים אותה, ואז מכניסים אותה למיטה ובורחים. נמאס לה לאהוב בחזרה, אנשים שמזייפים לה אהבה, […]
כשראיתי אותך לראשונה, חשבתי שאת כל כך מדהימה. ואז, כשהתחלנו לדבר, הבנתי שבתוך מוחך שוררת דממה. את נראית כמו מלכה, נסיכה, או עוד סוג של ילדת אצולה, אך אישיותך מביאה […]
כשהייתי בת חמש, סיפרו לי שלא חיים לנצח. זוועות החלו להתחולל בראשי, דמעות החלו לזלוג מעיני. הייתי קטנה מידי בכדי למות. התעוררתי בלילות מסיוטים על שלדים וגופות, הפחד מהמוות הלך […]
אבא, איך זה להרגיש שהבת שלך לא כאן? האם אתה בתוך מקום חשוך, כלוא ומסוגר? החיים שלי אינם פשוטים, בסוף תתרגל גם. ברוך הבא לעולם של כאב בלתי נסבל. אבא, […]
לפרויקט המחויבות האישית בחרתי להתנדב בגן ילדים. לא גן ילדים מיוחד, לילדים עם צריכים מיוחדים או משהו בסגנון, אלא סתם עוד גן ילדים שנמצא עשר דקות מהבית שלי. התחלתי להתנדב […]
"בואי נשב על כוס של סחלב חם," הצעתי לך לפני שבוע. ולמרות שחשבתי שתחייכי ותסרבי, כמו תמיד, הרגשתי שלא תצליחי להימנע מהמשקה שאת הכי אוהבת. בבית הקפה הזמנתי שתי כוסות […]
"אני לא יכולה." התייאשה און. הפחד שוב תקף אותה, והיא לא הצליחה לעשות את שרצתה. "את יכולה," אמר לה הקול, "אבל את לא רוצה." "אתה יודע יותר ממני כמה אני […]
לטופז אין דבר משותף עם שמה. אינה היא תכולה ואף לא שקופה, היא לובשת רק בגדים שחורים על גופה. טופז לא חזקה, היא נשברת בקלות, לטופז אין שום ערך או […]
כעשרים שנה עבדתי במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע. ככה אנחנו קראנו לו, העובדים. רוב האנשים קוראים למרכזי בריאות 'בתי משוגעים' וזה לא נכון כלל. חולים רבים ישבו על המיטות הללו […]
באלבום תמונות ישן מצאתי תמונה של ילדה. היא הייתה יפה כלכך, הפילה אותי בקסמה. עיניה זהרו מחום ואהבה, ומחיוכה בצבצה שן טיפה עקומה. עלעלתי בדפי אותו אלבום ישן, רציתי להכיר […]
מאית השנייה עצרה ממני את הנפילה. מאית השנייה. והוא. רציתי ליפול, באמת. אך ידיו תפסו אותי. ולא משנה כמה חזק צעקתי שישחרר אותי, הוא לא עזב. זרועותיו החסונות עטפו אותי […]
לפעמים, לפני השינה, אני מדמיינת איך חיי היו ללא אבא. איך צלקות לא היו על גופי, וסימנים כחולים וסגולים גם היו נעלמים. לפעמים, במהלך היום, אני מדמיינת איך חיי היו, […]
חיפשתי אור בתוך החושך. חיפשתי שלווה בתוך הכאב. רציתי אהבה כי את עצמי שנאתי ורציתי שמחה כי לזה הזדקקתי. הפסקתי לחפש, הפסקתי לרצות, הפחדים שלי הפיגו את התקוות, האמת שכבר […]
אמא, למה את עצובה? כי ראית אותי בוכה לפני השינה? אמא, תחייכי, אז רזיתי. זה כל מה שרציתי. היי אמא, אל תהי עצובה, השריטות על הידיים יעלמו, לא שווה להזיל […]
חיוכי הצבוע על פני בגוונים ורודים מכסה את פני הריקניות. שמחתי דבוקה מעל העצב השורר בתוכי. עיניי מאירות בחום מזוייף, כי שלי כבוי כבר שנים. כך הצלחתי לשטות בסביבתי, הצלחתי […]
היי, אני מיה. את בטח מכירה אותי, ואת חושבת שאני סתם עוד אחת שרוצה תשומת לב. האמת שאני לא צריכה, יש לי מספיק. אבל אני רואה לך בעיניים, שאת רוצה. […]
כל בוקר אני פוצעת את עצמי, אף אחד לא רואה, זה מוסתר בכף הרגל. לא יורד דם, ואני לא בוכה. אני כבר ילדה גדולה. ואז כשאני לובשת נעלים, הפצע בוער […]
אמא תמיד אמרה לי, שהיא רוצה נכדים. תמיד הלבישה אותי בשמלות בצבעים, לפעמים חצאיות. אמרה שאני היפה מכל הבנות. אמא תמיד אמרה לי, שאחרי ירדפו נערים. תמיד אספה לי את […]