הסיפור מתחיל כאשר משפחת LIRX קיבלו הודעה אנונימית למחשב ביתם על עברם מארץ מולדתם ביסטלנד , וכמה דקות לאחר מכן נשמעות דפיקות בדלת ביתם , ומשם חייהם של בן ואנג'לה […]
איך ממשיכים מכאן? אני לא יודעת אם הצלחתי לעכל את כל מה שקרה. עברה שנה, ואני עדיין מתפעלת כל פעם מחדש, כשאני נזכרת במילים ההן. במילים שבנו את כל חיי, […]
אנחנו החברים הכי טובים. הכל אני מספרת לך ואתה הכל לי.דיברנו על משפחה חברים אהבה תיכון צבא מוזיקה בגדים אוכל וסתם משיעמום וטימטום של שעות לילה מאוחרות. אנשים לא יכולים […]
"אני אמצא את כולם… כדי שהעולם ישאר כמו שהוא. עם הטוב והרע." זה משיומה החליטה וזו המטרה לשמה היא החליטה להשתמש באנרגיה שלה. לכל אדם קיימת אנרגיית חיים. חלק מודעים […]
פרק 40 חלק א'- בום ~טאטו~ איציק הבוס: חבר'ה ישיבת צוות מוקדמת היום בחמש לקראת המסיבה. תאשרו שקראתם. אנג'י המכוערת מי יקח אותה לסרט: עכשיו את מודיע?! עידו אוחיון: אני […]
גם את החיים ואת המוות קיבלתי כל הטוב וכל השפל כל השפע הדחוס על פני הארץ המתעקמת שדות ועמודי-מחט, ערים מנייר מתקפלות בכל אלה נגעתי וניתקתי והיו ללא כלום כמו […]
קיילי: ניב דפק על דלת הבית שלי ביום ראשון, קצת אחרי אותו סופש בו לא נפגשנו. התאריך היה העשרים ושישה לחודש. כשניב ואני היינו חודש יחד, פשוט נפגשנו לפגישה פשוטה, […]
אמא שלה עליי. ותגיד לאמא שהכסף על השידה מאחורי התמונה של הבובול שלי
~פרק 5~ לבשתי את הפאה הבלונדינית שוונדי הביאה לי ל-1 באפריל. שמתי מעליי שמלת פאייטים וורודה נוצצת, עם מחשוף עמוק. לבשתי חזיית פושאפ, והוספתי לתוכה כמה כדורי צמר גפן. הוספתי […]
~פרק 4~ הגעתי הבייתה. הורדתי את התיק הכבד מכתפיי ותליתי אותי על הוו שליד הדלת, הדלקתי אמ.טי.וי בטלוויזיה על פול ווליום, והלכתי לחדרי. סגרתי את הדלת. המוסיקה הגיעה לחדרי מהסלון. […]
~פרק 3~ "מה?" "לא, כלום. פשוט.. יש שולחן אחד ריק בכיתה, אבל אתה בטח לא רוצה לשבת לבד. ו…יש ילדה אחת שעוברת דירה לעיר אחרת, אז יהיה מקום פנויי ליד […]
———–נקודת המבט של נטע———– הרגשתי מוזר מאוד. האלקידריות שבי כמעט רצתה לפרוץ מבעד למקום הסגור והמחניק הזה ששימש לי בחודשיים האחרונים כבית, לרוץ כאיילה ולאחר מכן לפרוש כנפיים. \"נצא?\",שאל ויקטור. […]
~פרק 2~ היום למחרת. אני מספיקה לכתוב באוטובוס של החזרה הבייתה. אני שומעת מוסיקה באוזניות, אבל אפילו המוסיקה לא מצליחה להשכיח ממני את התמונה שלו המשתקפת במוחי. הנער שישב לידי […]
הייתי רוצה, לשבת בצד לשתות איזה תה עם ספר ביד. הייתי רוצה, לשמוע, לראות, להבין ולחוות את כל הבעיות. הייתי רוצה, לדעת את האמת שפוגעת וכואבת אבל קצת מנחמת. הייתי […]
~פרק 1~ התיישבתי על הכיסא המשרדי השחור, העור המתוח קריר לרגליי החשופות. לקחתי את הטלפון מהשולחן, פתחתי את הפתקים, מוכנה להמשיך את ספרי עם עוד רעיונות חדשים. פתחתי את הספר, […]
~פרולוג~ אני ג\\\'ניפר. בת 14, עוד מעט 15. אין כל כך מה לספר עליי, אני לא חנונית ולא שמנה ולא טיפשה, אבל עדיין אני דיי דחוייה. בגלל הספרים. אני קוראת […]
אני לא רוצה לשכוח איך זה הרגיש, אותם רגעים שהיו רק אני והזמן- כשכולם מסביב צועקים ומשתוללים, ורק אני לבדי על שולחן, מזמזמת מנגינות ומילים, עמוק בתוך תחושה של בועה. […]
הנערה ישבה לה בשקט בכלוב, שלשלאות מתכת כבדות כובלות אותה לעוד נערות ונערים שישבו איתה צפופים בכלוב. מידי פעם אחד מהם נמשך החוצה והועמד בכוח על במה, כשאנשים שונים זורקים […]
זה היה פעם מזמן, אני עוד זוכרת את מבטך הישן, שהיה מרוח על פניך בשעשוע ובצחוק, אני לא אוותר ולא אשתוק. מדוע איתך לא הלכתי? תסלח לי שלא ידעתי. למה […]
"אמא שלי סיפרה לי הכל במכתב," איימי החלה לספר בפני אלן, נואר, אנג'י ורפאל את מה שגילתה. "היא סיפרה לי שהכל התחיל מנבואה קודמת, ראשונה, שמרלין התעקש למנוע. הנבואה הזהירה […]
מרכבתם של קווין וטוביאס נעצרה על יד בקתה קטנה באמצע היער. על פי הוראותיו של טוביאס, שם ג'פרסון נמצא עכשיו, ושם ליבה של קווין כעת. "אתה בטוח שזה המקום הנכון?" […]
איילת אספה מצלמות פילם ולא מצלמות דיגיטליות כי היא אהבה דברים מוחשיים ולא אהבה מספרים בינארים. היא הייתה עמוקה כמו עומק שדה בצמצם סגור, אבל עצובה כמו תמונות וינטג'. אני […]
כשסיפרתי לוויל על השיחה עם אבא שלי, ראיתי שהוא נאבק בדחף לצחוק. "מה מצחיק אותך כל כך?" "אם אני הייתי במקומו, אני דוחף את הטלפון ליד של מישהו אחר ובורח […]
היי,זאת ההקדמה לסיפור שלי,אינו מבוסס על סיפור אמיתי. היי,קוראים לי ליאור,אני בת 16 וחצי,גרה בניו יורק סיטי,עברתי לשם מכיוון שאבא שלי היה צריך לעבור לשם מהעבודה. ההורים שלי גרושים כבר […]
״את בטוחה שאת לא רוצה להישאר בירושלים?״ללי שאלה בפרצוף טיפה מאוכזב, אבל גלי לא יכלה לעמוד בזה יותר,הבילוי של הערב בחמישי גרם לה לשקוע במחשבות על מערכת היחסית עם אסי. […]
כי בלעדיה אני שום דבר : הקדמה קוראים לי אוריאן ביטון כיתה י בת 16 עיניים חום שחור כזה מלאה במקומות הנכונים גרה בחדרה יש לי אח אחד והורים שאני […]
~אמנדה~ "עכשיו תוסיפי רק קצת אודם וורוד" אמרה לי ריילי "כזה?" שאלתי והראיתי את צבע האודם הוורדרד שלי למסך, זה מה שקורה כשמתייעצים עם ריילי על לבוש בפייס-טיים "כן, עכשיו […]
הכל משתנה לי בחיים ..התקופות החברים הזמן השנים הדקות והשניות שלנו משתנות כל רגע שאנחנו חיים אם למשך תקופה ארוכהה כל כך אהבתי אותך עד אין סוף נכון חשבתי זה […]
