הקטני המתוקי הוא קטני ומתוק גם הכסף התינוקי הוא שווה ירוק מי שלא מרים אגורות לא שווה לו לחיות הוא לא שווה אגורה אמא שלו די גדולה וגמבת זונה הקטני […]
איתי שולח אצבע צרדה למצחי, נותן לה לרכוב על גבותי ולגלוש על אפי. אני מצחקקת בקול כדי שהוא יבין את הטוב שהוא מביא איתו. "אז למה לך?", אני מקשה שוב. […]
אדווה יצאה הביתה והשאירה לנו את החדר לעצמנו. עברנו מאור גדול לחושך גמור. לאט לאט התגלו העיניים של יערה. אנחנו מחייכות. סוף סוף יש לנו הזדמנות להיות ביחד. אני מתקרבת […]
נורה הזיזה בעדינות את היד שסוגרת עליה ולאט לאט כמתגנבת יצאה מהמיטה הזוגית אל השירותים היחידים של הבית. אור ראשון חדר בקושי דרך חרכי התריסים והאיר לה קצת את הבית. […]
תמיד חשבתי שלמות מפחד זה מושג בלתי אפשרי, איך אפשר למות מרגש. עם השנים הבנתי זה לא רק שאתה מת מבחוץ אתה מת מבפנים נרקב בתוך הפחדים שלך בורא לך […]
קצת כמו השירים של ג'יין בורדו. עצובים ונגעים ללב. אבל מאושרים עם מתיקות בלתי מוגבלת. כזאת שמפריעה לך לנשום. מרוב שהשיר יפה. וגם הבכי, והעצב, הוא קצת מתוק. כמו ב-אני […]
פרק 13 – 'בתוך חלום~' מיכאל ראה צורך לציין שהתור שלהם הגיע מהר מדי. הוא יכול להישבע שעברה רק הופעה אחת לפני שקראו להם לבמה, למרות שהיו אמורות להיות לפחות […]
"גזלייטינג" "מה?" שאלה עלמה בפנים תוהות, כאילו שמעה מילה בסינית. "זה המונח הלא רשמי והמוכר ברחבי העולם להתעללות רגשית. ההתנהגות הזו מוכרת גם כ"מניפולציה פסיכולוגית", "תעתוע הדעת", "אלימות שקטה או […]
באיך שהוא. תמיד אותו הדבר. לא משנה כמה קשה. הוא טוב. קצת מאוהבת. והלב כמו הגאות. עולה על גדותיו. בכל פעם כשמדבר איתי. קצת מאוהבת. ואין לו מושג. וגם לי […]
הוא נחמד והכל, אבל… חמוד, אבל… ככה אני מרגיש שמתייחסים אליי תמיד אבל לא מספיק טוב לא רע, אבל אף פעם לא מספיק עבודה, חברים, מראה, זוגיות תמיד צריך יותר […]
זה לא הזמן, וזה לא המקום, אני יודעת. אבל ייתכן שלא תהיה הזדמנות נוספת. לא ככה דמיינתי את הכול. לא ככה רציתי שזה יקרה. גם את לא, אני מקווה. אני […]
אני רצה ורצה ולא יכולה להפסיק, לא מאמינה שזה קרה עכשיו, אני מרגישה את הדמעות נוטפות על לחיי, מנגבת אותם במהירות וממשיכה לרוץ, מסיטה הצידה ענפים דוקרניים של עצים ומתקדמת […]
אם לא תיתן לי כלום, אני אקום ואלך, אני חושבת. גם אם אני מאוד אוהבת, ולא מסוגלת לחשוב על אחד אחר אם תיתן לי מעט מידי, אני אקום ואלך, אני […]
רוח סתיו התגנבה שוב. לא מחיתי. נעימותה שאבה חיים משערי, שתיקתה מילאה פי ביללות, תנועתה דחקה אותי אל זרים. העלים, הנושרים תחת כפות יחפות, סדורים לצד טיפות כאבי. עוד יגיע […]
נוח לי שאתה לא אוהב, זה מקל על הויתור. נוח לי שאתה מרחיק מעליך, שוב לא אתנשף אחרי מגע קצרצר. נוח לי שאתה שותק ונפקד, כך גרוני הניחר נותר יבש. […]
Run your finger Just one of them The one I love the most Your warm finger barely touching me Actually, slow down Don't let it run Let it slowly slip […]
להבה קטנה שלי האם את מבינה? עדינה ולוהטת מאכלת ומתכלה כיצד אאחוז בך? כל זפיר מרעיד צלליתך, בכף ידי אסוכך ואגן עליך. וכשכך את רועמת בכף ידי אסוכך ואגן מפניך. […]
אם אתן לה לצאת אשבר אם לחוץ תפרוץ זה סופי. הקהות היא בנפשי אדבוק בה עד. אצבע דקיקה תיעלם מהקיר כסות תעלים עולם ניצבים ינשפו חרש. אז אוציאה.
הכלי שלי רועד בידיי, הנה הוא שוב מכוון. זו אני שמכוונת אותו, ומחר אחייך אל החוץ רגועה כולי. החבוי בי מרים את ראשו ואני נמהרת לאחוז בו, במוט לוהט מטביעה […]
ואם יבוא אלי עם שחר רוכן לעברי נשפך אל נפשי זורם בגופי, את כל שבו לא אוכל להקיף את מי שהוא לא אדע לחבוק. עולה על גדות בתוך דמעותיי, דמעותיו, […]
בין סדקים אני מוצאת זמן ללחוש כמו שאני אוהבת בין אם את מקשיבה אם לאו. מוזר לראות בי שקט, כשאיני מפסיקה לאוושש באוזנך. את קירות הבקע ממששות מילותיי. והרעד מסרב […]
נחשול ירוק לימיני, וכולי שומעת. בשדירת העצים לצידי, נזרק כתום. ("מאמא לא יכולה לאש שעל ראשי") אני פוסעת פסיעות זעירות על שפת השביל, כי שם איני נראית. סירה עמוסה בהוללים […]
אצבעותיה הדקיקות בוחשות בשיערי עיניי נעצמות מושכות מותרות. קולה לואט והיא מכוונת עמוק פנימה אל תוך ראשי. רק לה אני מרשה כך לרפרף בין דפיי רק לה אני מרשה כך […]
בידו המונפת לעברי לא הבחנתי, רק המשכתי בשביל. ורציתי לומר לעיניך העייפות: אל תאמרי כלפי חוץ, ואל תבכי כלפי פנים. כי גם אני כמוהו, רוצה להיות אֶת שחלמת אך לא.
למשמע מילתי הוא קרס אל תוכו. כאילו לא היו שנים, כאילו לא מדד צעד ועוד צעד. הטיפות ששכחתי, אלה שכה אהב, חזרו לדור. וכל שאסף נעלם וכל שהחזיק פרח וכל […]
את הדרך העוברת ממני אליה הצלחתי לראות רק במעומעם. כמו כדור שלג כבד היא חומקת ממני ומתקדמת לעברה. היא מאיימת לקבור, מאיימת לגעת. מאיימת להיות מורגשת ולו במעט. אני חשה […]
אל תוך תמונה מצויירת היטב אני נכנסת וכל הצבעים מתערבלים זה בזה. אם תתבונן לא תבחין בשינוי. המסגרת נותרה מרובעת, הגוונים חדים עד כדי כאב. אך הסחרור הקדום מתעצם והולך. […]
רחוק מחומות האבן, בדיוק במרכז החצר, היא עומדת נוהרת. את השלווה שלה מרגישים גם כאן, בשוליים. החדר גדוש באנשים שבאו לראות אותה לפני הסוף. לגעת בשערה השחור הם לא יכולים, […]
