הבטנו בעניים של אחת השנייה דקה ארוכה, זה לא הייתה אחרת מאשר ליאת אנירד. האישה שנסעה עם אמי בעט התאונה, היא לא נראתה מאז התאונה ועכשיו היא מעיזה להראות את […]
הגובלינים.היצורים שנבלעו בצילם של הערפדים,הפיות,אנשי הזאב הדרקונים ובנות הים.אבל מה שלא יודעים זה שהגובלינים, כבר לא ירוקים.אמנם פעם הם באמת היו חמדנים,ירוקים,קטנים וטיפשים שנמשכו לחפצים נוצצים. אך כל זה השתנה […]
ג'ייד קטיטסון הוציאה את ידה מהחלון השבור של המכונית ההפוכה, יד עטורת צמידי זהב וטבעות כסף בעלות אבני חן שחורות וגדולות. "ניסיון התנקשות." לחשה לעצמה וניגבה את הדם והאפר מפניה. […]
זה בעצם הסיפור הראשון שלי. אבל אני אתחיל קצת לפני. כשהייתי קטנה הייתי בבית ספר, בית ספר טוב. אהבתי להיות שם. אבל נחשו מה קרה? עברתי. בתקופה ההיא היינו גרים […]
היא שוכבת במיטה אותה דמות קטנה אותו שם ישן, אותו חיבוק ווירטואלי מוכר כותבת ברגשות מהוססים, חשה מאויימת מכל הכותבים החדשים והוותיקים חשה בשינוי שעברו כולם שעברה היא הרחק הרחק […]
בסך הכל אני רוצה למצוא את האחד שאני אוכל להיות בטוחה איתו שאמי אוכל להוא אליו כשרע לי והוא יתן לי חיבוק ואני ארגיש הכי טוב בעולם אחרי כל כך […]
את השבועיים הראשונים אני לא זוכרת בבירור, אני זוכרת רק את מה שבאמת רציתי לזכור וגם את מה שלא. כל הדברים האחרים, טוב.. הם כבר מטושטשים כמעט לגמרי. אני זוכרת […]
לאחר הפרק אשמח אם תרדו לרציתי להוסיף (אני לא רוצה לכתוב את מה שרציתי כאן שלא יהרוס לכם את הקריאה וההנאה) תהנו- ליאה קמה בבוקר כאשר צפצוף השעון המעורר מהדהד […]
השפלתי את מבטי.לא רציתי להיות במקום המדכא הזה.למה אימא הייתה צריכה לעשות את זה?! "מה השם?" שאלה הפקידה. "לידיה אוונסן". "כן,נרשמתם בהצלחה.אתם מוזמנים ללכת לחדר 16,שם חדר השינה שלך",אמרה הפקידה […]
"מה הלאה?" שאל רין בקול הבס שלו, עיניו האפורות עם הנקודות הכחולות ננעצו בכולם במבט בוחן. "אז אחרי שכולם סיימו לדבר עם ארתור," ענה לו אלכסנדר, "ויש לנו את העזרה […]
הדפים נערמים, גם מחשבות, זיכרונות. כל הלבבות שבהם נגעתי, לבבות בהן פגעתי. ואת כל הבלגן בראש, מנסה לסדר בשורות, חשבון נפש על הדברים שויתרתי ועל דברים עליהם יגעתי. איך אפשר […]
נכנסים ובעומק נפתח קצת יותר מרחב, ניגשים לדלפק ומצהירים על רזרבישן. הבוי בן חמישים ומשהו משתלט על המזוודות; משהו ביציבה שלו מרמז, שלא יוותר ללא קרב. מובלים לחדר קיצוני- זה […]
בתחילת השנה הבא ניפרד, ולא נראה אחד את השני. קשה להאמין כמה עברנו ביחד, ובכל זאת אנחנו לא נתראה יותר. לא יהיה ״שלום״ ו״ביי״ לא יהיה ״אולי ניפגש?״ או ״נלך […]
זוכרים/מכירים את הסיפור שלי (שאני לא מפרסמת את כולו) "התגלות הקסם"? אז עלה לי רעיון לכתוב סיפור "פאנפיק" קצר עליו, בז'אנר רומנטיקה, על שתי דמויות משם. זו לא פעם ראשונה […]
כשהגענו לוורשה שבפולין הסתכלתי מהחלון של האוטובוס וראיתי עיר כל כך יפה. עם הרבה ירוק, צמחייה וחיים. אבל מתחת לכל החיים האלה קבורים הרבה מקרי מוות. קשה לחשוב שהחיים שהיו […]
אני באמת לא מבינה… משהו דפוק בי? לא.. הרי כולם אומרים לי שהדפקט הוא אצלם, הבעיה אצלם לא אצלי אני הרי לא מושלמת, אבל הבעיה היא מן הסתם לא אצלי […]
פרק 3: נהמת הזאב שרה הייתה באחד האוהלים, יחד עם אוז ואנג'לו שלא נפצעו באופן חזק כל כך. אוז השליח את כף ידו בזריקה פשוטה אל הארון האפור הגדול ושלף […]
הנסיעה הרגישה לי כמו נצח. בהתחלה ניסיתי לשכנע את אימא שלא תעשה לי את זה. לאחר שעה נכנעתי.ומאז אני יושבת בשקט. האוזניות תקועות עמוק באוזניי,מטאל צורח בפול ווליום. אין לי […]
"את מתרגשת מהטיול קמילה?" "מאוד!!!! זה הטיול הראשון שלי בפנימיה!" "בואי! צריך לזוז". כשהתחלנו לעלות לאוטובוס, הילדים דחפו את אלה לעומתי שמי שדחף אותי אז דחפתי אותו יותר חזק. בגלל […]
" יאללה גברת תתעוררי ." הוא חבט בי עם הכרית, והפעם אחרי הניסיון החמישי שלו להעיר אותי הוא באמת הצליח. "דפוק אחד.." סיננתי בין השיניים . "תהל ככה את אומרת […]
בסוף לא הלכתי הביתה. הלכתי להסתובב. לא רציתי שאמא ואבא יידעו שהברזתי מבית הספר. למרות שהרגע נזכרתי שהם בעבודה, אז הם גם ככה לא יידעו. אבל גם לא רציתי להיות […]
תהל – נערה בת 16 . שיער שחור חלק ארוך, עיניים חומות בהירות , לומדת בתיכון "פרגים" . יש לה אח גדול בן 17 שקוראים לו רוי וחברה הכי טובה […]
ליאת: "התקשרת בדיוק בזמן," עניתי לצור שהתקשר ביום שבת בבוקר. קמתי בדיוק רבע שעה לפני שהוא צלצל, והייתי עסוקה בלהכין קפה נס של בוקר כשהוא התקשר. הצלחתי לדבר איתו בערך […]
לקחתי צעד אחורה, רק עכשיו שמתי לב למה שעשיתי. הוא מאורס, ואני בטיפשותי ניסיתי לפתות אותו. הוא הביט בי מבולבל והשתחרר ממני. לקח צעד אחורה ולבסוף הסתובב והלך, דחף את […]
כשאף אחד לא הצליח להבין, כשהייתי עמוק בתוך כל החושך הזה, ברחתי לתוך עולם של בריחות לא מוכרות. הכאב הידוע שוכן בי, המוזיקה והכתיבה הן אלה שהצילו אותי, מאנשים קרובים […]
יש ילדה שאוהבת אותך, ואתה יודע את זה.. ולילדה הזאת חשוב ממך, והיא דואגת לך, והיא כל הזמן שולחת לך הודעות, גם שזה לא הכי מתאים. ואתה חושב שהיא אובססיבית […]
פרק 29- מתנת ניחומים האוויר בחוץ היה לח וחם אך זה לא הפריע לי. המשכתי לרוץ מתעלמת מהרעשים מסביב. אהבתי את השקט הלא שקט שיש כשאני רצה. אני ונטע נכנסנו […]
I need someone to stay by my side and I cant believe your the one who lied I believed your words I thought we were true lovebirds I cant believe […]
ישבתי על מיטתי, הספר היה מונח על שתי רגליי ומוחי התאמץ לשאוב כמה שיותר חומר. אני כבר שעתיים יושבת ברצף ולומדת למבחן שיתקיים בעוד שבוע. התחלתי ללמוד פסיכולוגיה לפני חודש. […]
אהבת אותו, תמיד דמיינת מה את רוצה שיהיה בהמשך. הרגעים שלכם היו מיוחדים, כאלה שלא ישכחו לעולמים. הזמן איתו היה עובר בין רגע, הוא היה הרגש החזק שהציף אותך, היחיד […]
