כל אחד רוצה להיות זמר. כל אחד רוצה להיות שחקן. וכל אחד מנסה, וקורע את מוחו, והחברה מתייגת אותו כחקיין. כל אחד רוצה להיות סופר. כל אחד רוצה להיות מליונר. […]
הולכת הביתה עם דמעות בעיניים, משליכה את התיק על השביל ורצה ליער לטבע. רצה ורצה ולא אעצור עד שיהיה פכפוך, כשקרני השמש יציצו מבין הענפים, שהכל יפה ובדיוק כמו המצב […]
לפעמים אני מחכה שכולם ילכו לחדריהם ושהרחובות יהיה ריקים ואז אני פשוט יושב, מחפש את הפינה הרגועה במוח שלי וחושב על החיים. על החיים שיכלו להיות לי ועל החיים שיש […]
ג'ייסון נולד בארץ האגדות אבל הבעיה שלו היא שהוא נרדף, מאז שהוא זוכר את עצמו הוא בורח ונרדף, הוא נרדף על ידי אותם נסיכים ונסיכות, מכשפות ויצורים, מפלצות וחיות שאתם […]
"אני אברר.תודה אמא"אני אומרת ומנתקת את השיחה,נשכבת על המיטה ונאנחת. תומס ג'ון..מי אתה לעזאזל. ***** יצאתי מהמקלחת והורדתי את המגבת מגופי,מסתכלת על המראה ומתבוננת בגופי המצולק. הבושה הציפה אותי,דילן לא […]
-בוקר- קמתי בבוקר, התארגנתי וחזרתי לשכב על המיטה. פתחתי את המגירה וראיתי שהקונטרול שוכב שם עדיין אבל… השיקוי. איפה השיקוי? פתחתי את המגירה שמתחת למגירה הראשונה והוא לא היה גם […]
"אז איזה סרט רואים?"שאל לוק "איזה אתה רוצה?"שאלתי "אימה"אמר לוק "אבל אני לא אוהבת אימה"אמרתי צוחקת "אז מה את רוצה ליראות?"שאל לוק מחייך בזמן ששיחק לי בשער שמתי לנו את […]
פרק 2 – הנערה אור השמש החורפי עושה סיבוב מלא על דופן המיכל ומשנה את צבעו לאדום חלוש. אני מזדקף במהירות למשמע יללה חלושה ומשתדל להביט דרך החור המורחב מבלי […]
טסה|ואלדסית|די אנג'לו|לבסקית|מקלינית|גרייסית(גם תאליה וגם ג'ייסון)
19/03/2015
סיפורי מיתולוגיה יוונית
3 תגובות
ליאו וקליפסו נחתו בשלום על גבעת החצויים. קליפסו שלא ראתה את העולם שנים, נרגשת, צוחקת ובוכה משמחה באותו זמן. "ליאו!" היא צעקה משמחה וחיבקה אותו באושר. "הי, הבטחתי לא?!" חייכתי […]
מהפרק הקודם: התיישבתי על כיסא ליד שולחן מרוחק וקברתי את ראשי בין ידיי, מתייפחת. עמדנו להתחתן עוד חודש! עוד כמה זמן הממזר היה מושך את זה? שימות. "סליחה, את בסדר?" […]
סובבתי את ידית האוהל בעודי נכנסת אל תוך הבית הגדול והריק שנגלה מולי. אני זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי את המקום הזה, את הבלבול שחשתי כשהאוהל הקטן והרעוע שראיתי בחוץ […]
נ.מ עדי- עמדתי מול ערן, מנסה לומר משהו אבל לא מצליחה. חשבתי שהתגברתי עליו, שהסיפור בינינו נגמר סופית. לא העליתי על דעתי שהוא יחזור, ובנוסף להכל גם ירצה שנחזור להיות […]
פרק אחד. הלכתי הבייתה בדרך חזרה מליה,החברה הכי טובה שלי. לפתע הרגשתי שמישהו עוקב אחריי. התחלתי ללכת מהר יותר. הסתכלתי אחורה וראיתי נער מביית הספר שלי עוקב אחרי. רצתי במהירות […]
היא הייתה ילדה קטנה, לב זהב וחיוך מרוח על פניה הסמוקות. אותן ילדות קטנות המצחקקות בקול ומקרינות אור וביטחון לעולם. בת 10 אומנם, אך ליבה משך אליו כל אדם שעבר […]
בעקבות השביל האפל דרך כל הפתחים אשר בדרך אני מנצל לשקוע במשמני החושך להתעטף בדממה נוזלית רכה כשהיא מגיעה וכל גופה לימון אני מפזר הבטחות כפרפרים היא לא מאמינה למילה […]
ישבתי ליד הטלפון מחכה לקבל שיחת טלפון מעומר. זה הרג אותי שהוא יכול לדבר איתה ואני לא, לי אין אומץ, אני רק אעמוד לידה והיא תנשום עליי ואני אמות, למה? […]
פרק 31 – אוהבת אותו עברו שבועיים, נשאר עוד שבוע לבילוי בפריז. רוב הזמן אני ואליאב היינו יחד, אבל הוא יצא המון לפגישות בערב. הבנתי אותו, בכל זאת, הוא בא […]
"אור קומייי" עומרי אמר לי. נכנס לחדרי ונתן לי נשיקה בלחי. הוא ראה שהייתי מודאגת. "אל תדאגי, היא תהיה בסדר. אני בטוח" אמר. חייכתי. קמתי, צחצחתי שיניים, שטפתי פנים, והתלבשתי. […]
"מה אתה חושב שאתה עושה?!", צעקתי על נחי, בזמן שהוא חבט עם הפטיש שלו בקיר הגבס, מחורר בו חור לתפארת מדינת ישראל. נחי הוא לא טיפוס אלים בדרך כלל, ככה […]
נכנסתי לחדר שלי ושל לארי, וקפאתי. הוא היה עם ראשו בין רגליה של אישה ברונטית ומלאה קלות. נרתעתי לאחור ודמעות צרבו בעיניי ללא אזהרה. לארי הרים את ראשו והסתכל בי […]
"יכול להיות שכל העינטוז הזה התחיל בעצם מאישה עם רגל אחת שקצת קצרה יותר מהשניה ?" , הוא חשב לעצמו בעודו מדלג מטה במדרגות המובילות מביתו אל הרחוב , הזבל […]
שלום כותבים וכותבות! (מקללת את עצמי על שלא מצאתי פתיחה טובה יותר) בזמן האחרון אני כותבת יותר במחברת שלי ולא באתר ואני לא הייתי פה כבר הרבה זמן, אז אני […]
הם לא אכלו את האשכולית. כל היום קטפנו אשכוליות, הידיים שלנו כבר פיתחו שרירים. גשם יורד לרגעים, העצים רטובים, העלים רטובים, האשכוליות רטובות, גם האדמה בוץ והבגדים בהם אנו עובדים […]
נהמתי שאני אוהב אותך, מבעד לשנים חלולות של קיום חד גוני. ליטפתי את העשבים בקולי הצרוד. זה נשמע כקול חרוש, מקומט מכאבי שגרה ורגעי המתנה לשלווה. עיניי טיפחו דמעות עגולות […]
המחשבות מתרוצצות בראשי, הנה אני, שוכבת על הספה בדירה שלי, כאובה ופצועה, ורוב, בדירה שלי, פותח ארונות, מנסה לחפש משהו, אני לא בטוחה מה בדיוק הוא מחפש, אבל מבינה שהוא […]
19 שנה. מאז שנולדתי, אני מטרה לפגיעות. זה התפקיד של העולם לפגוע בי ושאני אלמד על החיים מהפגיעות האלה, שאתבגר דרך הפגיעות. מי היה מתאר לעצמו שהעולם נראה יותר בטוח […]
אני לא אוהב שאנשים נוגעים בי. אני לא אוהב את המנהג הזה שכשאנשים נפגשים אז צריך ללחוץ להם יד או להתחבק. אני שונא את זה. להיות כל כך קרוב למישהו […]
האם להמשיך לחיות בסבל או למות ולהיפטר ממנו בדרך הקלה? קשה לחשוב על זה אך לכל אחד קורה.. מצד אחד צריך ליהיות חזר להתמודד וכדומה אך מצד שני קל יותר […]
היה הייתה עיוורת. היא גרה בדירה חמישים ושמונה. היא הייתה שמנה ומכוערת. והיא לא יכלה לראות שום דבר. היא הייתה זקנה, ועייפה. אני וחברים שלי היינו זורקים עליה פיסות נייר. […]
כמה זה קשה לאהוב ולשתוק אילו מישהו היה יודע מה קורה בפנים בזמן שזה קורה.. הכי קשה לראות אותך לדבר איתך ולדעת בברירות "לא זה לא יקרה!" ולהמשיך לאהוב.. קשה […]
