נשבע לך כשעמדת מולו עם החיוך הממיס הזה שלך כמעט ולא עמדתי בזה יותר. אני זה הנער ששם לב שאתם מבריזים ביחד ומבקש מהמורה "לצאת לשירותים" כדי לשמור עלייך מרחוק. […]
אנדראה. את אנדראה פגשתי בהודו בפעם הראשונה, זה היה בנובמבר, במקום שנקרא האמפי. אי אפשר לתאר במילים את אנדראה כשם שאי אפשר לתאר את האמפי שבה הנוף משתנה בכל יום, […]
ההרשמה עדיין בעיצומה עד ה- 2.3, מי שרוצה עדיין להירשם, הוא יכול! הנה הרשומים: 1. RON.K 2. neta663 3. כתם 4. אני12345 5. פריקי 6. half of heart 7. עמית […]
"אני צמאה." אני אומרת ואדי נשימתי מזכירים לי ענני עשן של סיגריה, מהסוג שממש הייתי שמחה לעשן עכשיו. "כולם צמאים," היא אומרת." לאהבה, לתשומת לב, אנחנו תמיד צמאים." היא הוסיפה, […]
גופי רך כמו מדוזה תערסלי אותי בים אהבתך אני מתגעגע, את לא יודעת כמה כל גופי צונח לתוך הריקנות בו לשקט ולדממה יש ריח וצורה של עשן סביבי, כמו בושם […]
זהו סיפור שמספור עלינו.באותו הזמן אני עוד לא נולדתי. אבי ואמי היו שליטים של הגלקסיה שנקראת בשם "כוכבים". אחרי זמן רב אחותי הגדולה אלה נולדה קודם,ואז אני נולדתי. אבי ואמי […]
מעולם, בכל ימי חיי, לא הלכתי לבית הספר. בחיים לא היה לי זמן, וכאשר היה לי, לא מצאתי צורך בכך. הרי אני יודעת יותר שפות מכל אדם בעולם, אני יכולה […]
תשלוף את העוקץ מתוכי אני פרי בשל יתר על המידה מתנדנד על עננים נושם בשמים ורוח ריקנות סוחפת אותי למקומות קרים מלאים צימאון קפוא ויבש לזרמי מים מפכים אהביני, ילדת […]
בס"ד סיפור קצר זוגיות מוזרה ובשם השם…. זו אינה סאטירה, זהו סיפור קצר ואמיתי, שמתרחש מאחורי דלתות המגזר החרדי. תמיד יש ויש וברור. אין זה משנה מהו המגזר ולאיזו חברה, […]
היפרוונטילציה, לחץ אטומי מתפרץ נסיגת המערכת אחורה בחריקת שיניים מתחילים מצבעים בסיסיים, מתפתחים גדלים לטפס על עצים, ומשם בניינים מחלת האיש המודרני, כלוא בתוך בריאותיו אנשים מיותמים מאמת והעולם איבד […]
״ מוכנה ״ סימסתי להדר , והסתכלתי במראה . אני שונאת שמלות , כל כך . אומנם היא לא חושפנית יותר מדי , אבל אני לא מרגישה בנוח , לא […]
"חבר'ה, מצאתי כאן מנהרה!" צרח לורנזו "כל הכבוד, לורנזו!" צחקה קורל "עם כל המוח שלך, אנחנו נגמור עם משימת הגניבה הזאת במהירות ונרד מהמקום המסריח הזה" "למה בכלל יוני שלח […]
אני חושב שאני חושב, או חשוב אז אני קיים, אז מה? ניתוח יתר, הכול בסדר ואז חולף ידיים נסתרות מכוונות עיניים מסונוורת חושב על החשיבה, מסתבך בקובייה לשאול שאלות, לכל […]
"עדיין כלום," חזרה קאסי מהשמירה שלה ופיטר יצא מיד כשהתיישבה "אנחנו מחכים כבר כמעט שבוע." היא נראתה עצבנית וחסרת סבלנות. "הם יבואו בקרוב, אני בטוחה." אמרתי וקמתי ממקומי מביטה לתוך […]
את אמונו, הילד, נטש. את תמימותו, הילד, שנא. את ילדותו, הילד, שכח. רק את תקוותו, לא זנח.
בעיני אני מדלגת על פניהם נטולי ההבעה, עיניהם הריקות, מתוכן נשקפות נשמותיהן חסרות האש, הכבויות. נשימתם: צינה. עורם: קרח. ליבם: מתכת. אלו אינם המתים, אלו אינן גופות. לא ולא. אני […]
כוכב מונח על ליבי, תפור עליו באדיקות, הוא לא מרפה, הוא תמיד נמצא- בזכרונות, בכאבים, תמיד. הכוכב שלי בוכה, ללא הפסקה, התפרים דוקרים את ליבי שוב ושוב, ובכל פעם שליבי […]
הוא כורה את מה שהוא קורא, וכך הוא היא אוהבת את מה שהיא מאכזבת, וכך היא שניהם אומרים שהם קשורים מאליהם, וכך הם והם אנו, בעצם משל שיצרנו לנו, וכך […]
רצינו לחשוב שגם הסוף הוא לא בלתי נמנע שאפשר לסובב את החיים על האצבע שברנו מוסכמות, שכתבנו מילים כוונות ומעשים זה אנחנו עם היכולת לשנות הכול, היינו רוצים קטנים כל […]
"הוא לוקח את האוזניות שלו, עיניו מצועפות." אני מדמה, "הוא שם את חגורת הבטיחות, רק כי היא מובנית." נזכרת, "הוא מנגב את הלחות," אני אומרת ואז מוסיפה ש- "מהלחי," עיניה […]
אני חושבת שהתמקדתי כל כך בך כי רציתי לשכוח כל כך אותו אני חושבת שזה הצליח, במובן מסויים. השפתיים האחרונות שהשפתיים שלי טעמו הן שלך. החיבוק האחרון בלילה הקר היה […]
אנני נכנסה לספרייה השקטה, היא חייכה קלות לאדם שליד שולחן העץ הקטן בכניסה. הוא חייך אליה חזרה. הוא נראה כמו אדם חייכן מטבעו, שכן היו לו קמטי צחוק שהתאימו במיוחד […]
אבא , אז כל שנה להגיע אלייך עם אותה מועקה שנשארת בלב כל השנה ויצאת מימני פעם בשנה , יום הסליחות הכללי של כולם , אני מגיעה לכאן לבקש את […]
היום בבוקר יצאתי לקניות, חזרתי עם מלא שקיות. אני מגיעה הביתה והופ, אין מפתח, הוא נשאר בבית, תלוי על וו מעל הדלת. התקשרתי לבעלי ,למזלי הוא היה עדיין קרוב לבית, […]
חלק ב' : ביום ראשון שבאתי לבית הספר לא הספקתי לחשוב. לחשוב על מה שקרה ביום שישי. מה באמת קרה? דין נישק אותי ואני אותו. ואז הוא רצה משהו, משהו […]
•ליאב• עמדתי מול המראה והתארגנתי. ידעתי שכולם כבר אוכלים, אבל… מה 'כפת? אני אדפוק שם הופעה חבל על הזמן! שמתי חולצה מכופתרת עם פסים שחורים וג'ינס רגיל וירדתי למטה. הדבר […]
"או מיי גאאאאד!!!" נטליה צרחה, "אני כל כך שונאת אותך עכשיו!" המשיכה, "מה? למה?" שאלתי, "כי יש לך חבר!" צעקה, וחייכתי מסמיקה, "מישהו קרא לי?" רון הגיע, התיישב בנינו ושם […]
פרק 17: *לורן* לורן ישבה מול שידת האיפור שלה. חושבת איך להעלים את השקיות השחורות, את האדמומיות שכיסתה את פניה ואת מראה החולני. מאז היום בו רבה עם אוליבר הייתה […]
את יושבת לידי, מסתכלת עליי את לא יכולה לחשוב איך זה לחיות בלעדיי כל נשיקה שלי, הופכת אותך לשמחה כל חיבוק שלי, גורם לך להרגיש בטוחה את רוצה לומר שאת […]
