מלמדים אותנו דברים שגם ככה לא נזכור, מחכנכים אותנו לדמוקרטיה תוך כדי רודנות. למה אנחנו חייבים לכתוב את מה שהמורה מכתיבה? אולי שגם היא תכתוב ואז נראה כמה נצתרך לכתוב […]
זו ההתחלה של איך הכל נגמר זו ההתחלה של הסוף המר לא נוכל לדעת איך זה יסתיים ומתי הכל יפסיק להתקיים אולי נוכל לשנות את העולם לפני שהכל נעלם הרעב […]
קודם כל היי :) , זה הסיפור הראשון שלי וזה הניסיון הראשון שלי בכתיבת סיפורים : ) נרשמתי היום 17.11.2014 אני מקווה שתואהבו ואשמח עם אתם תתנו את דעתכם במה […]
If it's truth you seek know they pray on weak for them its nothing to kill a live thing weaker, inhuman, cant compere to man life of no need its […]
ברוס וטוד התקדמו לעבר ספסל עץ רעוע והתיישבו עליו בקשיחות. ג'ון שלא היה לו מקום לשבת, פשוט עמד. "אתה זוכר את המסעות המטורפים שהיו לנו בקרטל הסמים המקסיקני"? הבלש חסר […]
פקחתי את עיניי, ראיתי תקרה לבנה והרגשתי כי אני שוכבת על מיטה, כשרק ניסיתי להזיז את גופי הרגשתי אותו שוקע בבד נעים שכיסה את הכול הגב שלי. לבשתי רק את […]
לקום בבוקר לעוד יום רגיל בבית או בבית הספר לזרוק על עצמי חולצה ומעיל לעבור שוב את אותו הגשר. הימים עוברים חולפים במהירות והזכרונות כבר די מטושטשים סיפור אחר נבנה […]
-פלשבק- "התנשקתי איתה" לחש רועי בלחץ. "אתה מה?" עשיתי את עצמי כאילו אני לא שומע, ונשענתי על הקיר. "אתה יכול לחזור על זה שוב פעם?" אמרתי כאילו לא הבנתי. הוצאתי […]
היא קמה בבוקר מסתכלת לאחור לא מפנה את הראש כולם יודעים שזו היא הילדה ששוחכת הכל כל מחר את האתמול אפשר לצחוק עליה אפשר להכאיב מהסיבה הפשוטה שיותר מיום איתכם […]
שני חברים שתמיד מנסים להצחיק… קבלו את השיחה שלהם בווטסאפ רואי: איזה באסה להיות חסה שון: איזה בעיה להיות אגבניה רואי: איזה שיגעון להיות מלפפון שון: איזה מכריד להיות תלמיד […]
אין לי ספק שכשמדובר במעשים הגשמיים שלי אני מועד לפורענות אפילו הולך סחור מסביב לעצמי כעוד פתרון לחידה שהיא אני. מתפתל סביב ראשי ומוחי ובסוף נדחה, מחשש שיאבד המסתורין. אידאולוגיה […]
כוכב מאוהב: פרק 14 שהגעתי הביתה השעה הייתה שבע וחצי עליתי מהר למעלה וראיתי את טרייסי היא שכבה במיטה ושיחקה בפלאפון שלה, החלפתי מהר לפיגמה וירדתי למטה לסלון וראיתי מרתון […]
"את בסדר?" כריס שכב לידי במיטתו כשסדין מכסה חלקית את שנינו. ידו הימנית היתה מונחת מתחת לעורפו וידו השמאלית ליטפה את זרועי הימנית כשגופו פונה אליי ושלי אל שלו. הרגשתי […]
-נקודת מבט של ירין- ישבתי מול מיטתה של שחף, היא נראתה רגועה כל כך, אני לא חושבת שראיתי אותה ככה כבר שנה. מכשירי בית החולים היו מחוברים לגופה, אמא החזיקה […]
הארו היה רעב. הוא בדק אם נשאר אוכל, אבל השקית הייתה ריקה. עכשיו הוא יצטרך ללכת לחפש אוכל בחושך הזה. "מאל, הלכתי למצוא קצת אוכל…" הוא לחש לאחיו, ופנה לדרכו. […]
ישבתי בחדרי הקט ועשיתי את שיעוריי כמו בכל יום. השעה הייתה מאוחרת, כמעט 20:00 בערב, מרוב שעמום או מרוב תחושה התחלתי לנקות את חדרי למרות שלבי לא חפץ בכך. 'איזה […]
את יודעת כשראיתי אותך שם, במסדרון בבית החולים לא הייתה יפה או שברירה ממך וכשישבנו על הספסל בחצר והתבלבלנו במילים שרצינו להגיד אחד לשני וכשהתנהגנו כמו אידיוטים מוחלטים ידעתי שארצה […]
גשם ירד על העיר ובבסיס שלג נערם. הרצפה מכוסה בלבן. חיילים עדין מתאמנים בגשם, קופאים בקור, מתקשים. למרות הקור השורר בחוץ בבית מול האח חם ונעים. אנשים שמשחקים בגשם, בונים […]
השעה כרגע סביבות חצות . אנחנו נמצאים במסיבת חוף . אני וחברי מתחילים עם בנות , ללא הצלחה . רוב הנערות כבר הורידו את חולצתן , וחלקן אפילו את מכנסיהן […]
הלוואי והייתי בלון, הייתי עף דרך החלון, ממריא לשמיים ללא דאגות רק חושב על מה שהיה ולא יכל להיות. וקצת שנמאס, לראות שמיים, אני מתפוצץ אחת שתיים ללא כל מחשבה, […]
וולטר נכנס לביתו המופאר שהיה בקצה גני המלוכה מדוכדך וכעוס. הוא התיישב על המיטה הקטנה, בוהה בכיריים החשמליות ומנסה להיזכר מתי בפעם האחרונה דיבר עם ג'ייד. זה היה לפני שבוע, […]
נתתי לעצמי להיפגע נתתי לעצמי להאמין נתתי לך להיכנס ולא לצאת ועכשיו אתה שובר אותי אתה הבטחת לי!! הבטחתלי שאתה לא כזה!!! שאתה אחר!! שיקרת לי!! אני אמנתי שזה נכון […]
מדליין אהבה את העולם שבחוץ. היא הסתכלה סביבה בכל צעד שעשתה, ועדיין לא האמינה שבאמת הגיעה לשם, היא הגיעה לאוראנוס. … רוס היה חייב להבין מה קורה פה, והאם היו […]
מישהו נהג לומר לי, שאין טעם בחיים. ואני, הייתי יושב על כיסאו, וצוחק לו בפנים. אדם זה נהג לומר לי, "מה אתה מתרגש?", ובקולו תמיד היה צער, לפני כל מילה […]
אז נכון אני לא מהכותבים הוותיקים באתר הזה, אבל אני כן יודעת שיש פה הרבה כותבים מוכשרים שאני אשמח לקרוא מהסיפורים שלהם:) אז התחרות תהיה מחולקת לשלוש שלבים; שלב 1: […]
הארו אהב את היער. הוא אהב גם בקרים. אבל הוא לא אהב את בני האנוש. הייתה לו זכות לשנוא אותם- הם הפרידו בינו לבין הוריו עוד מלפני שהוא הספיק להכיר […]
אני תמיד שם שעון מעורר על השעה תשע בערב. אתם יודעים למה? אני שם אותו כדי להזכיר לי שבתשע אף אחד בחוץ ואני יכול לצאת החוצה לצעוק ולרוץ, פשוט לרוץ. […]
מתחת למים, הכוכבים זורחים, וכשתקום מחר בבוקר, ייעלמו העננים, והחלום הסורר, אשר אותך רודף, יתגשם. וגשם בלי רוח, ושלכת בלי עלים- אלו רק עוד סימנים, לזמנים הישנים, בהם עטפו אותך […]
שימו לב – בעקבות תיאורים מיניים, הסיפור מומלץ לקריאה מגיל 18+ כבוד השר – פרק 19 אני, טומי ואיתן נוסעים בלימוזינה. על פי הדרך שאני יכול להבחין מהחלון, אני משאר […]
