התעוררתי תחת כיפת השמיים על קרקע חולית ורכה. השמש טיפסה אט אט אל שמיים, היתה זו שעת בוקר. מיששתי את החול, העברתי בו את אצבעותיי. הוא היה בצבע זהב. הוא […]
על הדלת היה כתוב משפחת סטיילס .מוזר.טוב. דפקתי על הדלת ומישהו עם שיער חום ככה ועיינים ירוקות פתח לי הוא מוכר לי "היי חמודה אני קצת עסוק עכשיו אז אין […]
"אני אוהבת אותך." אמרה אנה. היא הסתכלה על עצמה מול הראי, אומרת את המשפט הזה שוב ושוב, כאילו מושכת את הזמן עד ל"רגע הנכון". היא הייתה לחוצה מאוד. שיי תמיד […]
כעשרים שנה עבדתי במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע. ככה אנחנו קראנו לו, העובדים. רוב האנשים קוראים למרכזי בריאות 'בתי משוגעים' וזה לא נכון כלל. חולים רבים ישבו על המיטות הללו […]
שנאתי את זה, כל רגע. כל צביטה של התופרות בעוד הן לוקחות את מידותיי, מחמיאות לי על גזרתי ומתלוננות על גובהי. כל אדם בארמון הקורע לי ברך, כל ילד הלוטש […]
מוקדם מדי בבוקר, קיילי פתחה את דלת הלובי הכבדה של בניין המגורים. האויר הקר הימם אותה בטעמו הנקי והמעולה, והיא רצה אל הרחוב האפור כדי לשאוף כמה שיותר ממנו. היא […]
פעם הייתה ילדה בשם עומר. עומר הייתה ילדה נדיבה,חמודה,נעימה וילדה טובה. יום אחד עומר הייתה בכיתה שלה בבית הספר והמורה חילקה דפים ליציאה למוזיאון. למחרת עומר הביאה את האישור חתום. […]
~נקודת מבט נייל~ ביקשתי מהארי שאני ישן איתו עד שיגמר השבוע הזה, הוא הסכים כמובן, ולא הזכיר את העיניין של קורל. אני הייתי ממש מבולבל ולא אכלתי הרבה, הוא הבחין […]
יואב ? אתה בא לאכול ? נשמע קולה של אמא מהמטבח , "כן אמא , אני בא" ..אמרתי באדישות וצעדתי אל עבר המטבח , אפי מרחרח את הריח המוכר של […]
פרק 10 המוזיאון של ארטמיס "רגע, איפה אליסון?" שאל ג'ונתן. "אני חושב שהיא עם סביאר…" אמר ספלון סקי. "איך שכחנו אותה…" "מה? אתה יודע איפה היא?……" לפתע ג'ונתן וחבורת היצורים […]
הוא פגש אותי ליד השער בשישי,כרגיל עם כובע המצחייה השחור והמבט החודר.בידו הייתה שקית חומה מקופלת. לאחר שהראה לי אותה הוא החזיר אותה לתיקו. הלכנו לגינה הציבורית,כמו תמיד,ושם על הספסל […]
תקשיבו זה לא הסיפור שאני ממש משקיעה בו. זה מהסיפורים האלה שאני רק אוהבת את העלילה, אני לא מצפה ממכם לאהוב את המשלב הלשוני שלי. (אין קללות כמעט אבל עדיין) […]
-נקודת מבט של דיאנה- "איפה הוא?" אמרתי לאלינור בטירוף. "אני-אני לא יודעת, אני כל כך מצטערת דיאנה. אבל כנראה יש לו סיבה הגיונית." היא אמרה בחיוך. "ההופעה האחרונה שלנו היא […]
לא הייתי צריכה שניקולט תספר לי על הנערה המתה, ידעתי זאת עוד לפני שמתה, ואני יודעת מה אתם חושבים, למה לא עזרתי לה, למה לא עשיתי משהו? הייתי רוצה לעזור […]
"ג´ני, תביאי לי צעיף" אמא צעקה לעברי מחדרה. "אני לא משרתת שלך" הבאתי לה מליון ואחת פעם כוס מים. גם לי מגיעה מנוחה. "תביאי לה צעיף!" אחי ג´ונתן תקף אותי […]
אני שוכבת לכיוון הכרית המונחת במזרון המיטה הפשוטה. פניי עמוקות בכרית וידיי אוחזות בה. אני בקושי מסוגלת לנשום מבעד לציפית הכרית, אך משום מה זה לא מפריע. שיערי הפזור נלכד […]
ישבנו שמונה ליד תחנת הרכבת שתינו הרבה בירה ואכלנו קצת לימון בצד, הרגשנו שאנחנו חיים את הרגע ושסוף סוף המסע נגמר. ראינו אנשים מסתובבים בתחנה, מחכים לרכבת, הרגשתי שכולם זזים […]
נקודת מבט לירון: התעוררתי עם כאב ראש נוראי, וסחרחורות. מסתבר שבכל זאת אלכוהול לא עוזר לשכוח הכל, זה היה בוקר מוזר, זה הרגיש כל כך מוזר וריקני להתעורר בבוקר ששביט […]
~נ.מ. אדם~ כוכבים ממלאים את שמי הלילה הכהים והירח ריק כמו בכל תחילת חודש חדש. מחשבות ממלאות את ראשי. זיכרונות ילדות מהמשפחה.המשפחה שהולכת ודוהה בזכרוני מיום ליום, התמונות שאני מנסה […]
גופו של קאי היה שקוע עמוק בתוך מזרן המיטה, ידיו ורגליו כבולים בלפחות מאה כלי מיטה שונים. השמיכה הדקה והשמיכה העבה והציפית לשמיכה העבה שיצאה ממקומה וכמובן שמיכת הנוי שהיא […]
פרק 26- -מנק' המבט של צ'ייס- עבר יום, עבר יומיים, עבר שלושה ימים עברו חמישה ימים. וסול לא קמה. אין חדש. אני יושב כאן כבר כמה ימים, אני לא מוכן […]
ואז הם רואים שאריק נעלם. שמואל מתעצבן, ואומר לכו תבדקו אם הוא נמצא בחדרים. אחד השוטרים נכנס, ורואה שהוא לא בחדר, השוטר השני הולך לחדר אחר, ורואה שהוא לא נמצא […]
מחפש שותף/ה לכתיבת סיפור ביחד, מי שמעוניין: אימייל: [email protected] אשמח אפילו למספר שותפים בכדי לכתוב סיפור גדול :) תודה לעונים :)
הקצנו בבוקרה של שבת מקסימה מזג האוויר נפלא מחמם את הנשמה זוג יונים אשר תמיד מבקרים אותי עשו אהבה על המעקה במרפסת דירתי הבטתי לעברם כמה יפים היו גם הם […]
העולם נועד לחזקים העולם נועד לקשוחים העולם נועד לאנשים חסרי לב את החלשים העולם רומס בכאב לא כל אחד יכול להיות קשוח לא כל אחד יכול להידמות לרוח לא כל […]
אשא עיני גבוה לכוכבים כל כך גדולים ועם זאת כל כך קטנים האם גם הם מסתכלים עליי ותוהים לעולם לא נדע הכוכבים
אני רץ לא יודע לאן הרקעים שמתחלפים במהירות הכל מטושטש הכל לא ברור העולם נראה נצחי אני מרגיש בלתי מנוצח ואז הרגע בו הכל נעצר הדממה.
אנשים לפעמים שואלים אותי איך זה היה או איך זה הרגיש. Well, המטרה הייתה להפטר מלהרגיש. שואלים אותי איך אני לא זוכרת. טוב זה קצת קשה לזכור כשכולך מרוכז בכאב. […]
ימים שלמים, לשבת בחושך ולצרוח להרגיש את העולם מתערפל מסביבי להרגיש את הכוח נשאב ואת החיים נעלמים. אבל לא עוד. כאן, אני בטוחה. כאן, אני מאושרת. כאן אני יודעת מה […]
אני עומדת בפינה שקופה כמו זכוכית וכל מבט חודר שובר אותי מבפנים. ואת חלקי המפוזרים אוספים כל פעם מחדש. אך רסיסים קטנים, כמעט בלתי נראים נשארים בצד. חלק כה קטן […]
