~עברו 10 שנים, אחרי שאבא של ירדן חזר לארץ. רוי וירדן שניהם בני 24~ ירדן ישבה על כיסא,רגל על רגל, במרפסת של ביתם החדש שלה-ושל רוי. היא החזיקה בידה רומן […]
ביום המסיבה- הגענו למסיבה ומנואל כן הגיע עם מאיה לבסוף , כנראה שהיא ידעה שאהיה שם אז היא התחמקה מהבר מצווה של אח שלה או שהוא אמר לה לבוא.. , […]
אחרי כמה דקות אחדות האוטו עצר ביער , שתי האנשים יצאו מהאוטו, הלב של עדי התחיל לדפוק מהר, עדי הייתה לחוצה, האנשים פתחו את הבגאז' והוציאו משם את עדי , […]
אחרי כמה דקות אחדות האוטו עצר ביער , שתי האנשים יצאו מהאוטו, הלב של עדי התחיל לדפוק מהר, עדי הייתה לחוצה, האנשים פתחו את הבגאז' והוציאו משם את עדי , […]
היא בוכה היא לוחשת היא כבר לא מתעקשת היא הרפתה הכל היא קצת הוזה היא רועדת היא שבורה וקצת נבגדת אין לה כוח יותר לפעול היא לא מבינה אבל לא […]
יום שני, 25 באוגוסט, 2014 05:47 טוב אז איך מתחילים לכתוב? "היי יומני היקר "? נשמע לי דוחה כל העניין ועדיין אני מתחילה לכתוב פה. אני אתרץ את זה בכך […]
סגרתי את המזוודה. בדיוק סיימתי לארוז. זו הייתה שעת בוקר מוקדמת, ואני עמדתי לעזוב את הבית. זהו, החלטתי, אני חייבת, אמרתי לעצמי שוב ושוב, מנסה להתחזק. הכל היה מוכן ליציאה. […]
אני באמת מנסה! אבל אין מגיעים לשם? איפה זה? מה אומרים? אין אומרים? איך מתנהגים? מה אני עושה?! עבר יום הלימודים כבר השעה שלוש בצהריים "רוני" אמא שלי קראה לי […]
אני מלאני. מעולם לא האמנתי במפלצות. כשסיפרו לי עליהן, על הערפדים מוצצי הדם, על הגריפונים האדירים, על הזומבים שקמים לתחייה, על אנשי הזאב ועל פיות ומכשפות, ועוד מיליון יצורים קסומים, […]
נקודת מבט תומאס "איפה אני?" שאלתי חלשות, עמד מולי אדם, גבוה. הוא חייך אליי, הייתה לו חולצת טי שירט ומכנס ג'ינס שחור, "סופסוף התעוררת ערפדוני קטן" הוא אמר והתקרב אליי, […]
נקודת מבט מתן "טוב נראה לי שאנחנו נלך" אמרתי והסטתי את מבטי לפריאל. פריאל הביטה בי והנהנה בראשה להסכמה. "אתם תהיו בסדר נכון?" לחשתי לליאור. ליאור הנהנן בראשו ושלח אליי […]
פרק 17 -מנק׳ המבט של סתיו- ״שאש, בואי תרגעי״ אראל מלמלה והושיבה אותי על הספסל. ״ארי״ מלמלתי בייבוב. היא הסתכלה עליי בכאב. ״חייבין לספר למישהו !״ היא מלמלה טיפה עצבנית. […]
בום! זה קרה כל כך מהר. כמו ההלם של סנדרה אחרי שגילתה את היותה מכשפה. רבקה דקרה את הטרול בבטנו והוא הפך ל…עורב? לי סיפר לסנדרה שמפלצות משנות צורה, אבל […]
עדיין עמדנו ליד הקטטה בין אלירז לנער השני, ואני השתדלתי שלא לראות מה הולך דשם. לפתע גוף קשיח ורחב נהדף על גופי, בעוד נפלתי לרצפה כשהוא מעליי. איה! נפלתי על […]
עמדתי מול דלת הכיתה שכה הפחידה אותי עכשיו. הכנתי את עצמי לבית הספר הזה , אך לא עד כדי כך. נשכתי את שפתי התחתונה ודפקתי על הדלת. לא ענו. דפקתי […]
פרק 12: יום שש עשרה ללחימה. ביום ראשון החלמתי מההתייבשות הקלה ולא עשיתי שום דבר. חוסר המעש הזכיר לי את החיים שלי לפני שהמשפחה שלי מתה. ואז נזכרתי במשפחה שלי […]
"טוב, אז מה כדאי לי ללבוש," מור הציגה בפני שתי שמלות כנגד גופה. "זה," היא הציגה לי שמלה שחורה. "או זה?" היא הציגה לי שמלה כחולה. "הסגולה." אמרתי בצחוק. "נו, […]
ישבתי בחדר שמעתי MTV ודיברתי עם נתי.. ״ תהל מאמי בואי רגע״ קראה לי אמא ״ רגע״ צעקתי ונתי שאל ״ את צריכה ללכת נכון ?״ נאנחתי ואמרתי ״ כן […]
"אולי תפסיקי לבחוש בקערית האוכל שלך ותתחילי להזיז את עצמך?" הקול של אמי הדהד באזני השמאלית, באמת העדפתי לבחוש בקערית יום שלם מאשר לבזבז את יומי בחווה, הרי ידוע לי […]
סיימתי להתקלח, המחשבות לא מרפות ממני, אך עד שלא אשמע את הסיפור במלואו, לא אוכל להחליט מה עליי לעשות. התנגבתי בקפדנות, המים עוררו אותי מעט, לבשתי את חולצתו של ג'יי […]
הגענו לשדרת הבילויים של האיזור, המקום שקק חיים, עשרות, אם לא מאות צעירים גדשו את המסעדות, בתי הקפה והפאבים המעטים שהיו שם. הרוב היו מעט שתויים, אני ואמנדה נאלצנו לפלס […]
נקשתי שלוש נקישות מהירות על הדלת, אולי מרוב התרגשות, אך אף אחד לא פתח. "שלום, יש כאן מישהו?" שאלתי בקול רם, "זאת אני, אתם זוכרים?" המשכתי בעוד שחיוך גדול מתפרש […]
האישה היתה מכוסה בדם שטפטף מצווארה, לרגע ראתה את זוג החורים הפעורים שמהם הוא יצא ולאחר מכן האיש שב אל צווארה. האישה צרחה שוב ומכך הסיקה כי האיש נשך אותה […]
בוקר של יום חדש התחיל, ביטלתי את השעון המעורר, לפני שיצלצל ויפר את שלוות הבוקר. הסמסטר הראשון עבר חלף לו. הקשר ביני לבין אמנדה נשאר חזק ואיתן, עשינו הכל ביחד, […]
(מציעה לקרוא קודם את ה״רציתי להוסיף״ לפני שאתם מתחילים לקרוא) אני בחדר הלבן והריק אחרי שצרחתי וניסיתי לפתוח את הדלת הנעולה שלמרות שידעתי שאין לי סיכוי, אבל נאבקתי הדבר היחיד […]
מרגישים משהו שאתם רוצים לומר ואז פשוט מותרים כי מפחדים מתגובות של אחרים! מסתכלים במראה כלומר בעצמכם ואומרים ותרתי כי פחדתי… חושבים אתם סתם לשנייה בגלל שאתם משתעממים בבית במקום […]
אוקיי. החלטתי לא לפרוש!!! זה לא היה תרגיל שלי בשביל לגרום לכם להבין שאני לא פורש. וזה לא היה צעד מנקודת המבט שלי, כדי לאמר זאת ולראות איך אתם מגיבים. […]
פרק 12 המרחק הקרוב הזה 29.6.2010 קמתי במצב רוח , הרגשתי קלילה כזאת , אולי לדבר על העבר זה לא נורא כמו שחשבתי . השיחה עם נועם באמת הקלה עליי […]
אני יושבת במטבח, סבא הלך לישון בסלון, סבתא בחדר, מחכה לי. המטבח חשוך, אין כלום למעט טיפת האור הבוקעת מן הטלפון הנייד שלי. לפני שבוע בדיוק חתכתי שוב. 14 חתכים. […]
'מה עוד יכול להסתבך?!' חשבתי לעצמי ופתאום נשמעה ירייה מבחוץ. "אני ואביה קפצנו אבל עומרי וירין ישר הוציאו מאיפשהו אקדח . "תישארו פה, אנחנו כבר באים" עומרי אמר ושניהם ירדו. […]
