“כוס אמא של הבן זונה הזה", אמרתי. “אני לא מאמין; אבא שלו מת אתמול; איך שאני מקנא בו. ועוד לא דיברתי על זה שגילו שהוא חולה סרטן לפני חודשיים". בטח […]
החיים הם לא פרחים. אל תצפה לקטוף פרח ושהוא יצמח בחזרה.
הכל התחיל כשהוא חטף בעיטה בביצים. כן, הוא קצת היה בלתי נסבל; עדיין – זה לא סיבה מספיק טובה, אם תשאל אותו. הוא המשיך כל הזמן רק להגיד – “זה […]
אבא, נכון פחדתי שהשן תיפול לי בלילה ושאני אחנק? אז עכשיו באמבטיה נפלה לי השן. מדהים. איזה יופי. אל תשכחי לשים השן מתחת הכרית כדי שפיית השיניים תקח אותה ותתן […]
אני אוהבת אותך כמו את עונת החורף, את כל הכירבולים שגנבנו ביחד ואת המגע הקריר של ידייך בזמן שחיבקת אותי חזק, כאילו שאוכל לעזוב אותך. אני אוהבת את הצחוק שלך, […]
ציפיתי להרבה יותר מתח ממה שהיה בפועל במהלך הנסיעה. לוקאס דאג לבידור רוב הזמן, כמובן שהמשיך לצחוק עליי בלי סוף, אבל לזה כבר התרגלתי. מה שהפריע לי זו העובדה שקייט […]
"אנשים שמרגישים הם חלשים." אוקיי. זה שקר, אחד שאני מספרת לעצמי, במקום להודות שאני פשוט מתה מפחד. אז הנה וידוי, אני. מתה. מפחד. אני מתה מפחד להכניס מישהו לחיים שלי. […]
I dont have the power to Think straight I dont have the need to Breathe I do not have the strength to give a shit I dont have the thought […]
וזה צורב לי בלב להמשיך ככה הלאה כאילו זה היה שום דבר ונאמר "נו כבר יאללה" אך הרגשות רצים להם למקומות לא רצויים ואתה באמצע, רק מפחד מהגעגועים איך ממשיכים […]
פעם היה ילד שקראו לו אלכס. שזה קיצור של אלכסנדר. סבא של אלכסנדר היה גיבור גדול ואימא של אלכס קראה לו כך בציפייה שהוא יהיה גיבור גדול כמו סבא. אלכסנדר […]
לפרק הקודם: מיץ עגבניות #1 הידיד החדש מצא חן בעינינו. ביקרנו בביתו מספר פעמים. יחד, יצאנו אל הגינה הקטנה לראות מה חדש. עקבנו אחר גידולם של הצמחים, עזרנו לנכש עשבים, […]
אומרים שפחד הוא רק מחשבה, ואולי זה נכון. אבל אצלי, אצלי הפחד הוא בית. הבית בסוף רחוב הרדינג מספר 5261, בית ילדותי. שוב אני פה, אחרי 34 שנה, בבית מספר […]
אל תציע לי איזה עור להשיל מלבבי אני לא צריכה את דעתך על ארוני. אל תתרווח בקרבי אני לא חתול או כורסא שאתה יכול להתאים אישיותך ואישיותי. אל תרחרח מסביב […]
הרעד בידיים שלי יצא מגבולות השליטה כל הדרך לבית … הצבע הלבן השתלט לי על הפנים, ,ידעתי את זה בוודאות ,הרגשתי סחרחרת ,חשבתי שזרימת הדם שלי כמעט נפסקה ובכל זאת […]
"ווהוו!" אני קורא, משחרר את כל ההתרגשות שבי. האנשים מסביבי מצטרפים לצהלה שלי, חלקם טופחים על גבי. "מה קרה, כל המזל בצד שלך היום?" אחד מהם צוחק צחוק מר. אחרי […]
תמוז יצאה מהערפל בדיוק בכניסה ליער שליד אפיקים. בימים שחלפו מאז שהמלחמה נגמרה היא התאמנה על שימוש בכוחות שלה עד שיכלה לחצות חצי עיר באמצעות מי שהיא כינתה "השתגרות ערפל". […]
עמדנו במקומנו ללא תנועה. רק העיניים עקבו אחר מעופו של הכדור. אנחנו כאן, והכדור שם- מאחורי הגדר. כהרף־עין הוא נעלם מעינינו, לאחר זריקתו האדירה של דוּדי. בדרכו רמס כמה שתילים, […]
לא יודעת אם התעוררתי למציאות מתוך חלום או המציאות היא זו שהשתלבה בדמיון. חלמתי שהתעוררתי ואולי בכלל שוב נרדמתי, זוכרת שקמתי וכלום לא כאב בי. לא ברור איך הדברים עובדים […]
אני זוכר איך בלילה בשעה מאוחרת, היית בחדר. והצצתי בדלת, לא חשבתי אחרת משהו לא בסדר. כי דמעה שם זולגת, אל הכרית ואתה בוכה. אז רציתי לשאול, מה קרה שעכשיו […]
בוקר. שעה מסוימת שאינה ידועה לי. הכל מעורפל מסביב. הרגע התעוררתי. איני יודע מה אירע אמש, כל שאני יודע הוא שעכשיו התעוררתי עם אקדח ברקה. בחור אחד, שאיני מכיר אשר […]
אני מוצא את עצמי רחוק, נסחפתי עם הגלים. אני בוכה רוצה לצחוק, לחבר את הכל להשלים. ים יבשה אש ורוחות, רוצה בלי גבול עוד לשחות. מהפחות אל יותר אל פחות. […]
קולות הצעדים של לוקאס וצ'אד נחלשים כמה רגעים אחרי שהם עולים במדרגה האחרונה. אני נשאר לשבת, עדיין מרגיש מעט מסוחרר. אחרי כל כך הרבה ריצות ארוכות עם המהירות שלי אני […]
אפיזודה א' מטוס אל-על מבנגקוק לתל אביב. נון (שם בדוי) עלה אחרון. הגיע שניות ספורות טרם נעילתו של הגייט. הפעם לא באשמתו – זמן קונקשיון קצר מידי, עיכוב בטוקיו ארוך […]
אור ההודעה הפר את חשכת החדר. ליבו פעם בחוזקה, רק בן אדם אחד שלח הודעות בשעות הללו. הוא הסיר את הסדינים הלבנים באיטיות כדי לא להעיר את שון, ובחן את […]
השיער נופל על מצחי בעודי מסמן עוד וי ברשימה הארוכה של 'דברים שצריך לעשות לפני מחר'. והפעם – להחליף מצעים, כי מישהו צריך לעשות את זה. אני קורא את המשימות […]
עכשיו, אחרי סופה קודרת אין איש שלא מצהיר. עכשיו, אחרי שריפה בוערת אין איש שלא מזהיר. זעקות לעזרה, כמו כוכבים בשמיים תחושה מרה, הוא מחזיק עצמו בשיניים. עד שנגמר. וכולם […]
הטלפון של לין מצלצל. לין: אני יכולה לקחת את הטלפון שלי. רוי: אני לא רוצה שתפחדי ממני, רק רציתי להבהיר לך כמה דברים, וכן תעני לטלפון. לין ענתה לשיחה ובצד […]
לא הספקתי לדמיין,להתלונן להתעצבן.לא הספקתי,לקחתי חמש דקות על סטופר והתחלתי לרוץ,ממחשבה למחשבה,לא להתקע באיזו חרטה או התחרטות,לא מאוד איכפת לי זו לחלוטין שטות. רצתי עד שנגמר לי האוויר,זזתי קדימה בהליכה […]
"למה את פה מתוקה, בואי למיטה", אני שומעת קול של אישה. עיניים חומות-טובות, פנים נעימות, כך אני יוצרת את קלסתרון פניה ונעזרת בצבעים הכלליים שאני רואה מולי. היא מאוד לבנה […]
פעם, כשהייתי קטן, נהגתי לרוץ הרבה. אני ואמי הלכנו על החוף, היא אחזה בידי, וביד שנייה החזיקה את הכפכפים שלה. היא לא סבלה בגדים כהים, תמיד הייתה לבושה בשמלות בהירות […]
