עשרים ושתיים למאי עוד שבוע וחצי איך עבר הזמן כאילו אתמול נולדתי אבל עשרים ושתיים למאי אלפיים וארבע עשרה בגרות ראשונה לא מוכנה צריכה להתכונן יום שלישי מתכונת יום שלישי […]
שילמתי על השמלה שבחרתי כאשר מישהו פתאום נתקל בי וכל דבריי נפלו לרצפה . " אני כל כך מצטער " שמעתי את הבחור אומר והקול שלו היה כל כך מוכר […]
אז ככה….נמאס לי כבר לחכות ואני ממש רוצה להתחיל את העונה השנייה אבל אני ככותב של הסיפור, ממש מחכה לקיץ כדי שכמה שיותר ייקראו את הסיפור ויידהמו ממנו! כי עכשיו […]
נכנסתי למעלית ולחצתי על קומת הלובי דלת המעלית נפתחה וחבורת בנים עמדה בכניסת המעלית כולם הסתכלו עלי יצאתי מהמעלית מנסה להראות כמה שיותר יפה עם הבגד ים . הייתי בדרכי […]
"זה יפסיק מתישהווו ???" שמעתי קול לא מוכר צועק לכיווני אני מנסה לחפש את הפלאפון עם היד, אפילו לא מתאמצת לפתוח את העניים,אני עייפה מידי בשביל זה ועשיתי נודניק על […]
אנה התהלכה ברחובות תל אביב , בעוד איזבל לצידה. עיניה אדומות, לחיה לחות, ומחשבות לא מפסיקות להתרוצץ בראשה. עברו שנתיים מאז היא ופיטר נפרדו, כל אחד בחר דרך אחרת. אנה […]
"צריך לתת לו שם." אמה אמרה בעוד היא מחזיקה את התינוק, ויושבת על הלוח הסולרי ששט בעזרתו של כריס. היא שמחה שהיא לא לבד עם החבורה המוזרה הזאת. כריס איתה. […]
בפרק הקודם: מירנדה: אומייגד אני בטוח הולכת לדבר איתם! עדי:כן.. פרק 2: מירנדה: מה קרה עדי? זה מה שרצית לא? שתחזרו להיות חברות נכון? עדי:תגידי, את גם סתומה וגם חירשת?! […]
הגענו לבית ספר ומעיין חיכתה לי בשער ראיתי אותה " אההההה יפה שליייייי התגעגעתייייי " קפצנו אחת על השנייה התחבקנו ואז שמעתי את החבר ההוא של לירן אומר ללירן " […]
כל מה שהיה נצבר בתוך הזיכרונות כל אמירה וכל התשובות ומה שנשאר בתוך "כלוב חלוד וברזל" נזרק ונשבר בלי להתבלבל ורוצה כל כך לצאת מתוך התמונה שכלוא בה במשך תקופה […]
סיפורי ערסים ליאן ורון פרק 13 ~ יצאתי מהמטבח והייתי בשוק "אעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעא" נ.מ של נועה אני ואסי התחברנו בימים הקרובים בעצם בשבועיים האחרונים אנחנו צוחקים מדברים אבל בהתחלה היה נראה […]
עלמה: הלכתי לבית של הבנים. להשביע את ליאם שלא יספר לאף אחד שאני יודעת לשיר. נתקלתי במאי עומדת ומסתכלת עלי בהתרגשות. " מה?" נאנחתי. " את באה איתי לקניון לחנות […]
כשאת עוזבת אני נשאר וכשאת חוזרת אני שוב מאושר כשאת עצובה אני מרגיש עצוב איתך וכשאת שמחה ליבי שמח כל כך ויש הרבה דברים שמוציאים ממני רגשות שונים אלייך במיוחד […]
אני רואה את הילדה הקטנה מסתכלת במראה בחיוך גדול שמראה את שנייה העקומות היא רק לובשת טרנינגים וחולצות זרוקות לא כפת לה מה חושבים חשוב לה רק לעשות חיים היא […]
היא לא הייתה אישה חכמה גם לא היה בה משהו מיוחד היא הייתה אישה משונה למדי. אך כמעט כמו כולם, גם היא הייתה זקוקה לאהבה. וכדי לזכות באותה האהבה, הייתה […]
לא, אני לא פורשת. לא, זה לא לצומי. אבל אני מרגישה שמשהו משתנה פה. יותר מדי סיפורים עם 0 תגובות, יותר מדי סיפורים מוצפים פה באתר. אני לא מבינה למה […]
נקודת מבט ליר- אז התעוררתי לעוד בוקר לדבר הזה שקוראים לו בית ספר. קמתי, צחצחתי שיניים, שטפתי פנים, הדלקתי דוד למים חמים והלכתי לחדר של בר. ״יאללה בר קום נו״ […]
היא עמדה בתור, מחכה לתורה, בה יקעקעו עליה מספר. היא ראתה את פיטר עומד ליד החייל שקיעקע את הבנות. כמובן שהיא לא ידעה שפיטר זה שמו, בעיניה היה סתם עוד […]
הם הלכו בקצב אחיד , נשמעים לקולתיהם המלגלגים והמלאים בשנאת חינם של החיילים הנאצים. היא הלכה בין כול האנשים העניים מסביבה, לא מאמינה שמעבירים אותם כל כך הרבה סבל , […]
עליתי למיטה של מאיה , והיא התיישבה ״מה דעתך על רון? יש לו חברה? יש לו- ״ נבחתי עליה וכישכשתי בזנב , ״אני? אבל …״ נהמתי עליה , כאומר ׳את […]
הקדמה היי שמי ניקול כהן בת 16וחצי בת יחידה להורים עשירים יש לי שער שחור פחם עניים ירוקות כחולות לא רזה ולא שמנה חבר היה עד שבגדתי בו אחרי זה […]
הקדמה היי שמי ניקול כהן בת 16וחצי בת יחידה להורים עשירים יש לי שער שחור פחם עניים ירוקות כחולות לא רזה ולא שמנה חבר היה עד שבגדתי בו אחרי זה […]
כעסתי ממש כעסתי , רצתי מהר הביתה לפני שתנסה לעצור אותי . לקחתי מהר את המזוודה הקטנה שלי שעומדת בחדר , לקחתי את הבגדים שלי כמה שיותר להכניס למזוודה לקחתי […]
זה היה יום סוער מאוד על פני האדמה. בכול רחובות העיר ניו יורק אנשים כיסו את ראשיהם עם מעלים או מטריות וניסו לגונן על עצמם מהקור הבלתי נסבל. עננים וברקים […]
אני כותבת את זה כאן, כי אני חושבת שיש כאן בנות שיותר מבינות אותי מהפאנדים שלי (וואן דיירקשן) שיוכלו להבין אותי, כי אנחנו משפחה. אתם מכירים את זה, שאתם מרגישים […]
את ה"לא" הראשון שלי קיבלתי במעבר בין החטיבה לתיכון כשניסיתי להתקבל לבית ספר לאומנויות ללא הצלחה. הציונים שלי, שנעו בין שבעים לתשעים, לא סיפקו את הדרישות שלהם. הציונים שלי לא […]
"מה אכפת לך?" אמרתי לו בכעס. "אכפת לי, וגם לך צריך להיות אכפת!" צער בירסטן חזרה "תגיד לי למה לא!" החזרתי לו "היא ילדה! היא צעירה מידי כדי שתהרוג!" צעק […]
התעוררתי לעוד יום בבצפר הדפוק הזה. לבשתי את הטייץ קרעים שלי , חולצה שחורה של בצפר קפוצ'ון שחור אולסטאר שחורות והלכתי לבצפר. עליתי להסעה ישבתי לבד. כמו תמיד. שמעתי שירים. […]
אני הולכת ברחוב. שיערי מתבדר ברוח וידיי בכיסים הלא כל כך עמוקים של הג'ינס. אני מבחינה בדמויות ומקומות שמרצדים בעיניי באופן ברור לחלוטין, חוץ מאיזה מקום מעורפל, מהרחוב בפינה הקרובה. […]
הנהג עצר ליד בניין גדול ואפור שכתוב עליו בגדול – גושן. "זה כאן" אמר הנהג והוציא מהמושב האחורי שתיי מזוודות. הוא נתן לי את המזוודות ונכנס בחזרה אל האוטו. הוא […]
