סתם רציתי לכתוב, בלי לראות באמת את המילים. רציתי לכתוב כי ככה, כי לפעמים צריך, גם אם אין באמת מה להגיד. רציתי לכתוב כי אין לי מה לכתוב, ויש המון […]
"אני הראשון שלך?" שאל צ'ארלי אחר כך. "וואוו, אני, אני לא מוכנה…" נרתעתי. "לא, לא כזה ראשון…" צחק צ'ארלי, "החבר הראשון." הסביר, ואני נרגעתי. "כן," אמרתי, "ואני הראשונה שלך?" "לא." […]
~כעבור חודש~ "נו אמילי תחזירי לי תכובע" נייל אמר ורדף אחרי. "אבל אני אוהבת תכובע הזה וחוץ מזה יש לי דייט אז אני צריכה אותו" אמרתי מחייכת. "טוב קחי אותו" […]
תקשיבו אתם חייבים להוריד את האפליקציה 2048 זה משחק ממכר!!! נשכבתי על המיטה ונכנסתי לאינסטגרם,ראיתי שכבר יש לי מלא עוקבים ודי הופתעתי מזה אבל זה היה לי ברור שזה בגלל […]
נקודת מבט עמית עבר שבוע והפסקתי לחשוב על אוראל כאלו אני חושבת בקטנה שבוע שלם לא ראיתי אותו ועדייף שככה אחרי שהוא כמעט הרג את אדיר אדיר בשבוע הזה מתנהג […]
תמיד הייתי לבד… אך מוקפת בהמון אנשים סביבי תמיד הייתי בצד… אך באמצע קניון עמוס תמיד אמרו שאני חמודה ויפה אבל זה לא נכון הם הרסו את חיי ועיוותו אותם […]
"אוקי יאללה בואי" אמנדה אמרה. "לאן?" שאלתי. "לבית שלך לבחור בגדים וללכת" אמרה. "ולאן הולכים?" שאלתי אותה. "למועדון,תשכחי מהארי ומאית'ן קצת להשתחרר" "אממ,לא נראה לי" אמרתי. שילמתי על החשבון והלכנו […]
נקודת מבט סול – אחרי שבוע בערך הגענו לארץ אני ושון חזרנו סופית מיד אחרי שהוא נשבע לי שהוא לא יעשה דברים כאלה יותר בחיים ואני אמרתי שאני ינסה להחזיר […]
"אני שונאת אותך!" צעקתי, אבל שיקרתי, לא משנה מה יקרה אני אף פעם לא אוכל לשנוא אותו. "אני יודע…" הוא סינן מבין שיניו והסתכל על הרצפה. ראיתי שהוא מצטער, אבל […]
תוב אז קודם כול אקדמה: כול השונאיפ שלי ושל הכתיבה התובה שלי הם מקניםםם בי כי אני מוצלחת ואני יוציא את הספר הזה לעור יום אחד אתם תיראו!!! אמשך: לילדה […]
אם לא יהיו פה תגובות, דירוגים או צפיות, לא ממש אכפת לי. אני רשומה לאתר הזה כבר שנים, לא יודעת כמה, ובחיים לא קיבלתי צומת לב. אני לא רגשי . […]
לפעמים יש חלום שלא עוזב אותך. במקרים כמו ביריונות או משהו שאת רוצה שתיהיי גדולה. תמיד יש פחד ברגשה באיך יגיבו על זה. יש שבסוף בוחרים משהו חדש,אחר ,שונה . […]
הקדמה: קוראים לי אמילי אני בת 17 בקרוב מאוד אני מעריצה של הלקה וואן דיירקשן אבל אני לא רק מעריצה, הלהקה אלה החברים הכי טובים שלי ואנחנו נפגשים כל יום. […]
~נקודת מבט של תמר~ המנהל נכנס. כולם הסתכלו עליו בציפייה, והוא התחיל "שלום לכולם!, אז ככה כל מי שאני אקרא בשמו, מתבקש לקום, התלמידים החדשים כמובן, אז ככה.. בר רייס" […]
נקודת מבט של עוז. השעה הייתה כבר מאוחרת ושובל הייתה צריכה ללכת הביתה. "חכי דקה אני אביא את המפתחות ואני אקח אותך" אמרתי לה וקמתי מהכסא לכיוון מתלה המפתחות. לקחתי […]
יום אחד אלכתי לבית ספר היתי הילדה אחי מקובלט בשיכבה של ד'. כול הבנים רצו עותי כי היתי יפה עם עינים כחולות עים נצנצים אבל עני לא רציתי עותם כי […]
הוא לא הולך לפגוע בו! *** נכנסתי לאחד המועדונים שהיו קרובים לבית שלי וחיפשתי את הארי. הלכתי לכיוון הבר וראיתי אותו עם עוד מישהי מתנשקים. "הארי…?" שאלתי והוא הסתובב לכיווני. […]
אני לא יכולה יותר. אני לא יכולה. אני כל הזמן כמו, התגברת על זה. זה רק עוד ספר מטומטם. אבל זה לא. ומסיבה כלשהי לא מוסברת- זה פשוט כואב לי. […]
ירדתי למטה כשרורי בעקבותיי. המלכה החליטה – מסיבה לא מוסברת- שהוא צריך ללוות אותי לכל מקום, שמא יקרה לי משהו. איני יודע ממה היא חוששת, אך אין בכוונתי להתווכח איתה. […]
בדידות : התחושה המוזרה הזו של להיות מוקף אנשים ולהרגיש לבד ,היא בדידות . כאילו אף אחד לא מבין אותך , לא יודע בכלל שאתה שם , מתעלם . תחושה […]
ואז שמעתי משהו שממש לא רציתי לשמוע…. "הנה האוטיסטית שלנו" הסתובבתי ונעצתי בשירה מבט רצחני. שירה היא הילדה הכי מגעילה בעולם, היא אחת מה'מקובלות', יש לה 7 שפוטות שמפחדות ממנה […]
הסתובבתי וראיתי שזה היה ה-פרחות של הכיתה , קארין , שובל וליאת. שראו שהסתובבתי , קראו לי , באתי אליהם בהתחלה , אני עדיין לא יודעת בכלל למה באתי אליהם!! […]
"…Live for the way that you cheer and scream for me the applause, applause, applause –" בבת אחת נפסקה המוסיקה הרועשת שרקדתי לצליליה, בכניסת החדר ראיתי את לוסי מחזיקה את […]
הפלאפון שלי צלצל, קמתי, הסתכלתי על השעה, השעה היית שלוש בלילה. "מי יכול להתקשר בשעה כזאת?" חשבתי לעצמי. הסתכלתי על המסך בנסיון להבין מי מתקשר אך לא הצלחתי, השם שהיה […]
יצאנו מהמקלחת, התעטפתי במהירות במגבת, לא נתתי לו לראות כלום. דניאל :" נו היה כיף? " אני :" כולה מקלחת. " עניתי בטון אדיש, לקחתי את הפיג'מה שהבאתי מהתיק, נכנסתי […]
אני הולכת בדרכים ברחובות ובכבישים חושבת לעצמי מה יהיה איתי כבר איבדתי את התקווה למצוא לי דרך חדשה כבר לא רואה את האור בקצה המנהרה אולי בשבילי הוא בכלל לא […]
הרכבת עצרה בתחנה של הפנימייה לא האמנתי למראה עיניי מבנה הפינימיה היה נראה כמו טירה עצומה וישנה המוקפת בחצר ענקית. הוצאתי את המזוודות וירדתי מהרכבת. השער והחצר היו מלאים בתלמידים, […]
~פרק 2~ ניגבתי את דמעותי ונכנסתי לכיתה ראיתי את דניאל ודמות מוכרת לידו.. ״אז זאת החברה שלך…אה? ״ אמרתי בזלזול קמתי והלכתי לשירותים הסתכלתי במראה והאיפור שלי היה מרוח על […]
ילד בן חמש חצה את הרחוב. הילד לא שם לב לאנשים אשר מסתכלים עליו, או לקריאות שצעקו לעברו. "היי!" צעקה אישה שמנמנה לילד "תסתיר את החלק הזה!" "לא רוצה," ענה […]
לאחר חצי שעה של שיחה עם אסתי גיליתי שהיא לא כזו גרועה כמו שחשבתי והבנתי שגם אם הילד שלי היה מביא כל ערב בנות ומזיין אותן על הספה, גם אני […]
