]1[ אלאנה מאז ומעולם אהבתי ים. הבריזה מלטפת את פני, את רגלי החשופות, את בטני, מבדרת את שיערי. הרוח גרמה לי להרגיש כאילו הזמן נעצר, ואלה רק אני, היא והמים […]
פרולוג 1783 היה זה יום קריר בחודש השלישי. אישה שפופה בעלת גוף גוצי ועין אחת הלכה בחיפזון במורד הרחוב, כל כמה רגעים מסובבת ראשה לאחור, מצייצת באימה, וממשיכה להתקדם במהירות […]
"אי החופש הוא אי קטן הנמצא ליד לוס-אנג'לס, קליפורניה. לא הרבה יודעים עליו, הרבה חושבים שלא קיים בכלל אי כל כך קרוב לקליפורניה, אך העובדה שהוא נמצא שם היא עובדה […]
פרק ראשון הרגשתי שגופי רפוי וחסר משקל. כאילו צפתי מעל מים, רק בלי המים. כאילו ידיים בלתי נראות הרימו אותי. ידיים. הרגשתי ידיים. הייתי בטוחה בזה במאת האחוזים. מישהו – […]
"תזכירי לי שוב למה אנחנו פה”? צעקתי, מנסה לגרום לדיאנה לשמוע אותי מעבר למוזיקת הטראנס שמילאה את מועדון ההנדלרס. דיאנה ואני ישבנו ליד הבר, לבושות בבגדים הכי יפים שלנו – […]
פרק ראשון; המעבר עצמתי את עיניי והרפיתי את גופי למגע. ידיו הצנומות של ידידי הטוב (והיחיד) שילוֹ ליטפו את ידיי בעדינות. הוא תמיד עשה זאת בשביל להרגיע אותי – הוא […]
לא כל הסיפורים מתחילים מההתחלה. לא לכולם יש אותה – את ההתחלה, הכוונה. ולא לכולם יש אמצע או סוף. אם כבר… אז הסיפור הזה הסתיים (או שלא) בקצה הקשת בענן. […]
אלה התחרטה שהיא דיברה ללא הפסקה על כך שכל הרכוש שיש לה בבית עומד למכירה, עכשיו גיא היה נתון בסכנה אמיתית. פריאל ישבה עדיין והסתכלה על כולם בעיניים קרועות לרווחה. […]
“יאללה תן סיבוב", שמעתי אותם אומרים לו; שוב. הפעם היה זה בקשר לסקייטבורד. כמו תמיד, הוא היה מביא להם את מבוקשם – כי אם התנגד היה חוטף מכות. לאחר מספר […]
המוות מעלה תהיות, שאלות שאלות שלאף אחד אין את התשובה להן המוות הוא מתחזה, הוא רק מתחפש לסוף הסיפור אז איך זה ייתכן שאני עדיין במתח? ומה עם מוסר ההשכל? […]
"לבד על הגג. אני והשקט.." לבד. אני ועצמי. עצמי ואני. על הגג ככה גבוה. ירושלים מתחתי. ירושלים. האוויר הקר הזה. שנכנס ככה חזק לעניים. מנסה בכוח להוציא דמעות שחזקות קצת […]
שריפה ענקית שם בלב הקטן נגיעה זיכרון אנס בן זוונה טרקים בראש להקיא ולצעוק שקט שיהיה פל מכובה מבט מזוגג ושתיים קללה גובי דובון סיגריה קללה דובון מסתכל בעניים גדולות […]
תרקדי ילדה. תתרחקי ותתקרבי לאלוה. תרקדי גבוה. שחררי את המחנק. תרקדי חזק. תתפרעי בכל כוחי. תחתכי. את התנועות שיזרימו את האוויר. תשתיקי. את כל הקולות שבראש. שתישאר רק המיית השיר. […]
בנבכי נִשְׁמָתָהּ זועקת בַּשֶּׁקֶט יוֹשֶׁבֶת לְעֵת חֲשֵׁכָה מוּל הַמְרָאָה מְסַלֶּקֶת מַחְשָׁבוֹת סְדוּקוֹת מְיֻבָּשׁ, וְרַק מַרְאָה יוֹדַעַת סוֹדוֹתֶיהָ, בַּשִּׂמְלָה חשופת כָּתֵף מַבִּיטָה בִּדְמוּתָהּ הַשְּׁקוּפָה.
רותי תמיד היתה כזו, נמוכת קומה ובעלת מידות גדולות. מאז שהיא זוכרת את עצמה, עוד מימי הגן היא זוכרת איך היא אהבה ממתקים איך שהגננת היתה מגישה ממתקים העיניים שלה […]
אני קופצת, תמיד. שמישהו צועק, ושיש רעד חד. אני קופצת. תמיד צוחקים עלי, או כועסים. אבל אף פעם לא מסתכלים לי בעיניים ואומרים די, אל תפחדי. הכל בסדר. והלוואי וכל […]
השמיים שקטים והראש בעננים, לא חושבים יותר מידי על החיים. ואז כשאת הלכת לא הבנתי מדוע, הבנתי שנשברתי והלב שלי פצוע שאלתי יותר מידי שאלות, אבל במיוחד אותך אלוהים. איך […]
הוא נפל; הרבה. טובי הכלכלנים, הברוקרים הגדולים וכל חכמי הבורסה – אף לא אחד מהם ידע איך להוציא אותו מזה. המטבע איבד את ערכו העצמי כמעט לגמרי, הוא חשב את […]
שלום ילדים! שמי אלישע ואני גר ביישוב קטן. ראיתם את החתולה הלבנה עם הכתמים השחורים, ההיא שמסתובבת בחוץ כל הבוקר? זו שושנה החתולה! היא לא החתולה שלנו, וגם לא החתולה […]
משפחת טל שבראשה עומדת בעלת הוילה, אלה טל. אימא לשלושה בנים ושתי בנות. בשביעי למאי, נשלחה הודעה רשמית שלפיה היא צריכה לפנות את הוילה בתוך חמישה ימים. " מה הולך […]
שלום רב לא מזמן החבר שלי הוציא כתב עת בשם "בת קול", שעוסק במדע פופולארי בנימה קצת מצחיקה. העיתון עורך החודש תחרות סיפורים קצרים, שעוסקים במדע(פיזיקה, מתמטיקה, פילוסופיה וכו') באופן […]
אם העולם היה מרובע אולי היתה איזו תבנית ואנשים היו יודעים. ואנשים היו אנשים, ולא היו עיגולים. כולם היו רואים אחד את השני בגובה עיניים. ככה, גם עם מפוזרים, ולא […]
כל יום ויום אני שוכחת יותר את הקולך שוכחת את הצחוקך אתה דמות ללא קול בראשי. אני מפחדת! בגלל שאני מבינה, שחלק ממני משחרר ממך.. והפעם זה אמיתי. זה טבעי […]
בוכה, נושכת, מתנפצת על הרצפה. הזמן לא מקל הוא רק מטשטש את הדיוק שברגשות. כל כך נמאס לי מחוסר וודאות.. למה אהבה היא דבר כל כך מסובך? אני פרפר קליל […]
תקיאי ותכתבי הכל. תכתבי ותכתבי. תוציאי הכל. את כל ההברקות שלך. כל המחשבות. תשמחי. תהני מזה. תנצלי את כל השמחה. אל תשמרי אותה למחר. תתמלאי בה בכל הכוח. תכתבי הכל. […]
קאירה ראתה הרבה בחייה אבל ציפור אש שמתפוצצת מול הפרצוף שלה היה אולי הדבר הכי מפחיד שראתה. ציפור האש פגעה ישירות במורגנה, שורפת אותה עד שלא נותר ממנה דבר והתפשטה […]
אין לי כבר ריכוז לטקסטים ארוכים. אין לי. פשוט תחליף ותחליף. עד שאחד ידליק. עד שאחד הגפרורים יצית בי משהו. יש לי רעב למשהו לא מוסבר. יש בי חלל עמוק […]
אני שומר בלתי חמוש על העקרונות שלי מבקש בעדינות בחוסר סבלנות ואז בתוקפנות שלא תפגע ברגשות שלי שלא תיגע בנקודות הכואבות שלי. כי כבר הספיק לי אמרתי שוב ושוב אמרתי […]
חותמת יושבת על הכיסא לבושת מדים זקופה וחשובה לוטשת בי עיניים כמו נץ מוכנה לנקר אותי חותמת יושבת על המדף של החותמות צבא זועם מפנות אליי אצבעות לוכדות אותי אני […]
תקופה לא ידועה, אי שם בעתיד, בני אדם כבר מזמן אינם מתים, הם גם לא מתחלפים; יש להם את כל הזמן שבעולם, כי זה כבר איבד את המשמעות. אין יותר […]
התראות
