רעש המזוודה הנגררת אחריו נבלע בתוך שאון העיר הנמצאה בשעת שיא חייה. אנשים בעלי ארשת פנים עסוקה ומודאגת, רובם ממהרים להגיע לארוחת הערב בביתם או לחילופין, להספיק למשמרת ערב בעבודתם, […]
"סוף זהו תמיד התחלה של משהו חדש" הבעיה היא שאני תמיד נוטה להיתקע על ה "סוף". כאילו הגעגוע מציף אותי בכל חלקי גופי זורם בעורקים ובוורידים מבקש אפילו להסתנן בנימים. […]
כותב אני כשרע לי, כשטוב לא יוצאת אף מילה. הנפש שלי אוהבת את הלילה, כשהכל שקט והכל נשמע. העצב נותן לי פרספקטיבה, הכעס נותן לי תעוזה. השנאה שוררת בי תמיד, […]
את כתבת אהבה ואני כתבתי מנגינה ומלנכוליה. האמת היא שלא הבנו הרבה על החיים אבל טיפטפנו דיו אדום על דפים אכולים רק כדי לשטוף את הגלים שמדללים את מעמקי האוקיינוס […]
זו הדרך שלומדים בה ניגוני אקורדים של מוזיקת מעליות– איך שהסקסופון מנווט את צפירותיו מעלה כאילו מנסה לרחף חסר שליטה בין אלים ועננים בעוד אני מביטה בדברים יורדים מטה– למעטה […]
דני התלבט, נסע, קנה, חזר, אהב, חשש, החליף, חייך, הכין, התבלבל, אהב, ובסוף נתן לנורית את הפוח. את המשך הסיפור הכואב אתם מכירים, אך אשתף אותכם באיך נראתה השיחה עם […]
העולם היה… פרוותיי. מאוד מעורפל. כבד. מצחין טיפה. קאמי פקחה את עיניה ואוטומטית ידיה נשלחו כדי לסלק את מה שהפריע לה בשעה כה מוקדמת. יותר נכון, את מי שהפריע לה. […]
כל אחד מתמודד עם משהו, כל דבר, לכולנו יש בעיות, קשיים. הדבר היחיד שמבדיל בינינו זאת דרך ההתמודדות. מה עושים עם הכאב? נותנים לו לצאת החוצה? בכי? כעס? זעם? שומרים […]
אני נכנסת אל הדירה, מאושרת בפעם הראשונה זה שבועות. האושר הזה כמובן מתערברב עם המזל הנוראי שלי ואני לא מספיקה לתפוס את דלת לפני שהיא נטרקת, דבר שגורם לדברת דורקיין […]
פרק 21 נקודת מבט דילן "זה הרעיון הגאוני שלך?" גבריאלה שאלה את מיה בגיחוך "כן, זה רעיון ענק! אני מכירה את אח שלי, אם תשירי לו שיר ועוד בספרדית הוא […]
אבא שלי, יקר שלי, כול העולם שלי. לפני כמה שעות עמדתי מול קבר והשם שלך היה חרוט עליו… אני לא מרגישה שזה אמיתי… אבל החריטה אמיתית! והקבר אמיתי! והדמעות אמיתיות! […]
המלאכים נופלים הלילה ראית? זה בגלל אורות העיר, הם מסתירים הכל- אבל המלאכים נופלים הלילה ואם תיהי מספיק טובה אני אתן לך אחד ואקרא לו נפיל. לא. לא. אסור לשאול […]
בס"ד. אז הם חושבים שמגיע לך אחרת. הם חושבים שאת מושלמת, בדיוק הבחורה בשביל להיות מאושרת. והם רואים אותך כמודל לחיקויי והם מעריכים אותך על היותך מקור ואת מפחדת לדבר, […]
"את בסדר?" הארי שאל. לא הייתי לגמרי מוכנה לתת את עצמי בשבילו וגם בלי לומר את זה ישירות ידעתי כי הארי היה מודע לכך. הוא עמד בקצה מיטתי וחזהו נחשף […]
האמרר בצעקה בבכי ואנקה אם אאלם דום על בוא אדום קרא נגדום; על חרבן הדום- נהיה כסדום. האקרא הוי אהה במרי ובדאגה אם אשקוט שקוט על נזיריי הכות מכות עקות; […]
תמיד אומרים שאהבה היא מסובכת. שהיא מכאיבה וקשה, שצריך לעבוד עליה קשה. לזה תמיד האמנתי. עבודה קשה ומאמץ דרושים כדי לגרום למערכת יחסים לעבוד. אך מעולם לא הבנתי את הדמויות […]
היה זהו יום רגיל שבו שוב פקחתי את עיניי,שמעתי את צלילי ההודעות שבפלאפון נכנסתי לסמס לכמה חברים. התחלתי את היום ברגל ימין,הכנתי לי ארוחת בוקר מפנקת ומיץ סחוט במו ידי. […]
אני מרגיש נורא. אין לי כוח לכלום, חוץ מלשבת ולבהות בקיר. או שיש לי המון אנרגיות ושום דבר לעשות. יש לי אמונות מוזרות, שרק בגללן אני לא פוגע בעצמי באופן […]
07:00 – קרן אור מלטפת את רעפי הבית, חתול ג'ינג'י מעשן את זנבו, הבוקר דוהר במרכבת הזמן ,ניחוח מאפים באוויר. 08:00 – ציפי מתעוררת, שומעת ברדיו שיר של שלמה ארצי […]
"אני רואה ששמי הולך לפני," אביתר גיחך בזמן שידיו נעו בתנועות מעגליות מולו והציגו אותו כאילו היה פסל מפורסם. הוא היה מרוצה מעצמו. "אני אביתר-" "את מכירה אותו?" בן שאל […]
צעקתי חסרת קונוטציה צעקתי אבדה דנוטציה קיימים שומעיה? רחמים עלי ועליה
שלום לכולם! פה מסתיימות החפירות שלי על תחרות הסיפורים… לפני שאכריז על הזוכה, אני רוצה להודות לכל הכותבים ששלחו סיפורים לתחרות. כל הסיפורים היו טובים, אבל לסיפור אחד יותר התחברתי, […]
קשה להתעלם מכל הכאב שיושב על הלב. כל פעם שמשהו טוב קורה, משהו אחר בא והורס אותו. אני הולכת בשביל שלי ומשתדלת להיות כמה שיותר, אני, כי יותר קל ליפול […]
פרק 20 נקודת מבט מיה "את שרה בספרדית?" שאלתי את גבריאלה בהתפעלות כשירדתי עם דילן במדרגות עד שהגענו אלייה "כן למה?" היא שאלה לא מבינה והסתכלה עליי "אם תגידי שזה […]
משרד האחות הראשית מרהוט בפשטות, היא יושבת מאחורי שולחן עץ, גווה זקוף ועיניה סורקות כל פיסה שלי מלמעלה עד למטה. "שבי בבקשה" ומחווה בידה על כיסא הפלסטיק. "נוח לי לעמוד" […]
בימים ההם ואני בן יותר ממה שצריך ובחצי שיא אוני נקלעתי לצ'יצ'ן איטצה ביוקטן. הצצנו מתחת צילו של עץ בודד על הסביבה המתעלפת בחום ודימיתי לעצמי איך היתה מרגישה החוויה […]
פעם לשמאל, פעם לימין. מעיף את העשן סיגריה לכל הכיוונים, בזמן שאני מנסה להבין למה אנחנו כבר לא שותים קפה בבבוקר ביחד. שתיים סוכר, חצי כוס חלב. מעניין אם יש […]
