היה היה ילד עם שיער מתולתל ונפוח, הוא היה חייכן ושקט ולרוב אהב לנוח. הוא היה הולך לבית הספר, לומד כמו כל הילדים, רק שבהפסקות במקום לשחק, היה חולם על […]
"מדוע אינך טועמת מגרעיני הרימון, שרה'לה? את הרי יודעת שזו מצווה". – "כי הם נורא חמוצים, אמא. אני רוצה עוד מהתפוח בדבש". "איך את יודעת שהם חמוצים כשלא הכנסת אפילו […]
לִקְרַאת סִיּוּם הָעֲבוֹדָה עָשׂוּ לָנוּ סֵמִינָר פּוֹרְשִׁים. יָשַׁבְנוּ בַּמַּעְגָּל וְהַמַּנְחַה בַּמֶּרְכָּז, פְּסִיכוֹלוֹגִית כְּכָל הַנִּרְאֶה, נִיסְּתָה לְהָכִין אוֹתָנוּ לִקְרַאת יוֹם הַפְּרִישָׁה. הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הַשְּׁעָרִים שֶׁל מְקוֹם הָעֲבוֹדָה, הַמָּקוֹם שֶׁאֵלָיו הָיִינוּ רְגִילִים […]
The Script – The Man Who Can't Be Moved מתורגם חוזר לפינה שבה פגשתי בך לראשונה יוצר מחנה עם שק השינה שלי, אני לא הולך לזוז רשמתי כמה מילים על […]
Tove Lo – Cool Girl מתורגם אתה יכול לברוח, אני לא אאשים אותך אתה עושה את שלך, לא רצית אף פעם עתיד אם רק הייתי יודעת איך להיות רומנטית אני […]
כאילו יש לו את עצם המזל, זו שהוא חושב שתביא לו מזל זו עצם של עוף שיש אחת כזאת בכל עוף זו עצם בצורת האות Y שילדים היו שוברים הם […]
"והמגע המוכר של ידיו והעיניים החמות שלו והשפתיים ששומרות אותה קרוב…" ואז מצלצל השעון המעורר ומתחיל יום חדש. כל בוקר אותו דבר, את לובשת את הבגדים שהבית ספר מאשר ומתיזה […]
"באמת התחלה מצויינת בשביל תלמידת 5 יחידות מתמטיקה," היא אמרה ונעצה בנערה שנכנסה לכיתה באיחור מבט זועף. כל כך הובכתי באותו הרגע… כן, זה קורה לי הרבה. "אולי תאמרי לי […]
היתה יריה. הגורל נפל. מתתי. ***חודש לפני הרצח. צלצול! "כולם לצאת מהתאים!" צעק קולו הצורב של האחרי. לאחרי היה אף מעוקל וארוך, שרירים ובעיקר עגילים, כל גופו היה מלא עגילים.. […]
בין כל ההמולה שהתרחשה, ישבה לה תום שקטה, שאוזניות תקועות עמוק באוזניה, יושבת עם גבה לקיר צדדי, מנסה להיעלם. אך אפילו בפינה השקטה שלה, הרעש והצעקות בקעו את המוזיקה הדיכאונית […]
לרוץ. לנקות את המחשבות. להביט על העצים החולפים ביעף לצידי. להרגיש את הדמעות החמות שמציפות את עניי וזולגות בתמימות על לחיי, משאירות שובל נוצץ אחריהן. לרוץ יותר חזק. לברוח ממנה. […]
אני יודעת שניסית בכל כוחך לגרום לי שארצה להיות שלך באמת רציתי להיות שלך וקיוויתי שכך גם אתה אבל לא הצלחתי לאחוז בך לא הצלחתי לבקש ממך שתישאר שתנשק אותי […]
יושבת בכיתה ומנסה להקשיב לשיעור, המורה להסטוריה מספר על מלחמה כשאני בשיא הכנות איבדתי את הריכוז כבר מזמן. כמו כל תלמידה משועממת עברתי לשלב שבו אני בוחנת את הסובבים אותי. […]
יושבת בין המוני אנשים ,מול חלון פנורמי גדול ומבהיק,צופהאת הנוף היפה של הר הכרמל. אני לבושה כמוהם , אבל לא מרגישה אחת מהם. אפילו ממרום גילי , אני חשהתחושה מוזרה […]
נכנסתי למועדון. הכל חשוך, בהתחלה לא ראיתי כלום, רק המון צבעים, שנדלקים ונכבים, ושורה של 5 ילדות בלבוש מינימלי מינוס, שנמרחות על עמודים כסופים אכזריים, חוץ מהן עוד 8 בערך […]
״שני כשהגעת לפה, הצבתי לך המון משימות בחיים ומשום מה ללא כל ספק גם הייתי בטוח שתנצחי אותם, לאורך כל הדרך הזו , הצבתי מולך אנשים שהטיבו איתך את הדרך, […]
חיים בצללים הולכים ללא מבטים ומשפילים מבט, רואים רק אחת. הולכים בצללים רק לה סוגדים משפילים מבט חיים ללא נחת שוהים בצללים ממשיכים להתקיים, ללא מטרה רק בהייה קיימים כצללים […]
פשוט ישבתי ליד השולחן ובכיתי בלי הפסקה. אוריין מיד התקשרה לאודי כדי לנסות ולראות איך שלומי יצא מהכלא. "יהיה בסדר" התיישבה לידנו אישה מבוגרת עם חיוך רך ונעים. "אני מבטיחה […]
ליאן- ילדה טובה מצטיינת בלימודים בת 16.5 ,שיער ארוך עד לאמצע הברכיים בערך בצבע חום בהיר ,עניים כחולות , אין לה פצעים בפנים או משו היא יפה מאוד אבל היא […]
לרוץ. לנקות את המחשבות. להביט על העצים החולפים ביעף לצידי. להרגיש את הדמעות החמות שמציפות את עניי וזולגות בתמימות על לחיי, משאירות שובל נוצץ אחריהן. לרוץ יותר חזק. לברוח ממנה. […]
*היי זה הסיפור הראשון שלי מקווה שיהיו הרבה קוראות ושתהנו. מכיל: אלימות שפה גסה יש את הסיפור הזה גם בפרופיל שלי בwattpad למי שמכיר/ה כול הזכויות שמורות לי נא לא […]
אני מרגישה נורא. אולי זקוק קצת שינוי אווירה? קצת ירוק, נקודות לבנות… לא יותר ארבעה קירות. משהו גבוה, אולי קדוש, לא אכפת לי אם קצת נדוש… שקט הס. לחישות של […]
פתיל קרוע מנר זה הצער שלי שמדבר ובתקופה בה חשבתי שאין לי כוח לשיר שירים אני מוצאת את עצמי שוב. הוצאת ממני את השמן שום דבר לא נדלק חוט קטן […]
לפעמים הוא נוגע כמו אסטרונאוט. מרחוק. מתוך חלל-עמוק. מצהיר בקשר שהוא נוגע בנועה גרינברג. אני מתכנסת אז והוא עוצר באמצע. "הכל בסדר?" הוא שואל, אני מהנהנת. כן תום, הכל בסדר. […]
אני שומרת כל אדם שמת. אני שומרת את הדעות הקדומות שלהם. את השנאה. את תחושת השייכות הפיקטיבית לקבוצה מצומצמת בעלת תכונות גנטיות משותפות. אני שומרת את הגאווה והיהירות ותחושת העליונות. […]
The little things in love -פרק 12 -נקודת מבט אור – הגענו לבית ונכנסתי בדלת המומה ומופתעת.. "מתי הספקת? " שאלתי לא מבינה. על הקיר בלונים של סליחה בצבע כסף […]
