“אף אחד לא יודע, תשאירי את זה כך” אני מתהלכת כמו מבעד למים, מתנשמת בכבדות, אני מרגישה את משקלו של השקר עם כל פסיעה. השקר שלפני הללכת לשם, השקר שאחריו […]
אתה רץ למרחקים, ממריא לשחקים, מחפש, מחפש את שחסר. אולי זה בריגושים, ואולי זה בלחשושים אולי שם היא נמצאת, החתיכה החסרה. זה לא נמצא שם, זה גם לא מעבר לים, […]
לאחרונה אני מרגישה קצת יותר נזקקת. זקוקה לחום, למילה טובה ולפרגון. ולצערי הרב אני לא מקבלת מענה מספק. זה מבאס אותי שבגיל 23 וחצי הסביבה שבניתי לעצמי לא מספיק מעצימה […]
“כל אחד יחיד ומיוחד”, אמרתם? בולשיט. כי אם זה נכון, אז מי אני? האם אני הבחורה שבוכה בלילות או זאת שתמיד מוקפת חברות? האם אני זאת שהחיים שלה תותים או […]
יפה שלי! אני מצטערת, כל כך מצטערת. פגעתי בך. שנאתי אותך. עשיתי המון בשביל אחרים וממך התעלמתי, שכחתי. אנחנו אמורות להיות הכי קרובות שיש, להיות שלמות אחת עם השניה, לאהוב […]
לאריס תפוח זהב. רציתי אותו מאוד, ידעתי שלי הוא שייך. כל פעם מחדש כשהתלוותה אלי למלחמה, יצרה כאוס. כאוס אשר שוב נאלצתי לכוונן ולהפוך לחכמה; מאי-סדר לעורמה, מתוהו ובוהו למבוא […]
השעון הורה שכמעט חצות, אך דֵסְפִּינַה לא הפסיקה לייבב. “פָּאנוֹס אתה כך ופָּאנוֹס עשית כך!” הוא שמע כבר כל ערב מדי יום. מילותיה נכנסו לאוזנו האחת ויצאו מהשנייה כגל בחוף […]
קבלתי חזקה סטירה לפנים .במובן המטאפורי של המילה . אבל אתם בטח עכשיו שואלים את עצמכם : ” למה ?” או עוד שאלות למיניהן או בכלל לא שואלים כלום . […]
היום אני באה ממקום של הסתכלות אחורה, של גאווה עצמית. פעם, לא יכולתי לכתוב על משהו מלבד כאב. כל דבר שכתבתי נקשר בצורה כזו או אחרת לכאב העצום שהיה בי. […]
אינני מבינה מהי הטעות המרה. מביטה אני במראה ומרוצה. חושבת על כך שאני חושבת ומפנימה. אני אינטליגנטית ויפה. הדמות האהובה על כולם, כיף ליראות ולהקשיב, כולם בי מקנאים. היו רוצים […]
פתחתי את המגירה הבלתי נראית בלבי והוצאתי ממנה מספריי קסם. מספריים שבעזרתן אוכל סוף-סוף להמשיך הלאה. המספריים היו כלואות במגירה שנים רבות. אין לדעת מי נעל אותן שם, אך הוא […]
את, הילדה עם העיניים התכולות. את, זו עם השיער החום שכולם טוענים כי הוא שחור. בהירת העור המנומשת. הרזה ההיא שמקבלת זו לפעמים כמחמאה ולפעמים כעלבון. זו שרוב הזמן מאופקת […]
