סיפורים על אובדן

מים עמוקים

האורות כבויים אי שם בחדרי הלב הכל ריק הכחול הופך כהה יותר בזמן שאת צועדת לבדך. שחררת את ידי הגלים, קראו בשמך וללא היסוס, נכנסת פנימה מחייכת בטוחה שמעתה תחיי […]

הזכרונות האחרונים של רוז ליטבק

אני לא זוכרת הרבה מאותו יום. איך הגעתי הנה? מי סחב אותי הנה? מי אני? אבל דבר אחד לא אשכח. חוסר האונים ההוא, לא ישכח. איך גרר אותי כמו שק […]

”כן, כולם הבינו…”

”הקוראסון יצא קצת יבש…” הביט במאפה הנגוס באכזבה, ”שילמתי על הדבר הזה יותר ממה שהוא ראוי לו.” ”אל תמהר כל כך להתלונן יוני,” אמר שותפו לשולחן תוך שהוא לוגם מספלו, […]

אני השתנתי והרבה פרק ז

עברו יומיים תומר ישב עם דניאל. לפתע לנדן שאל שאלה את אביו לנדן: אבא אני רואה שסבא אני חושב שהוא מרגיש טוב יותר תומר: אם הוא בהחלט מרגיש טוב יותר […]

כשהלכת- יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

לכתוב עלייך מחזיר אותי רגע אחורה, זה שואב אותי לתוך עולם פנימי שגורם לי לחשוב הרבה עלייך. אני מדמיינת הכל בראש. אני מנסה להרגיש מה שהרגשת, כאב לך שהלב שלך […]

“תן לי חוזק ונחמה…”

עוד משעות הלילה של יום האתמול היה אפשר לדעת מה הולך לקרות. אף אחד לא רצה להאמין -כמובן, הרי מי כן?- אבל כולם ידעו שזה עומד להגיע. הכאב תפס את […]

איש התנשמת

אם תלכו אל הים במקום מסוים שבו אין נפש חיה אולי תפגשו באיש כל היום הוא עומד על המזח מיילל אל הים ונושם כתנשמת טרודה לא מוצא מנוחה. גם בלילות […]

losing a friend

Today I have felt something I have never felt before. Now, now I know how it feels to lose a friend, it’s not like losing someone it’s like losing yourself. […]

התאבדות

(התאבדות) מה קורה עם הייתי עושה את זה?כנראה שעם הייתי עושה את זה כנראה שאתה לא הייתה קורא את זה, באותה תקופה הכל כאב, עם הייתם אומרים עוד מילה כנראה […]

שביל המוות

לאורכו של שביל ורוד, הם הולכים. ארבע עיינים גדולות ותכולות, מחפשות לדעת. אין פחד. אינם יודעים מה מצפה. לא מוכנים לדעת. סקרנים. רוצים לדעת. מכירים. מבט, שפתיים דקות, חיוך. זהו […]

הנסיך

~הנסיך~ הנסיך, הולך ודוהה, עד שנעלם. בלי להביט לאחור, בלי להודיע. זיכרון מטושטש.. עכשיו היא לבד. רעש, אש בכל עבר. הוא נלחם. צעקות, קריאות, בכי. כדור רע, פוגע. הוא נופל. […]

אלון, אחי הגדול

היי אלון, מה שלומך? אני כותבת לך כבר שנה רביעית ברציפות. זוכר שאמרתי לי, שאתה אף פעם לא מסנן בנות בטלפון? אז אמנם אני לא מתקשרת אלייך, אבל גם במכתבים […]

עשרים ואחת שנים

“אני לא מבין למה אני לא יכול להיכנס לדירה שלי. אין לך שום זכות למנוע זאת ממני, לעזאזל. זו מדינה חופשית!” צעק קארל על האיש הגדול שעמד בינו לבין דלת […]

פיסת מציאות

הרחוב הראשי הומה אדם. אנשים זורמים אל הטרמפיאדה אחרי עוד יום ארוך ומייגע. מחשבות על דברים שכבר לא ישיגו ועל העתיד שהולך ונהיה יותר שחור מסתחררות בראשם. שני חיילים מאבטחים […]

מלאך בשמיים

במשך שנים חיפשתי את הדרך לתקשר איתך. כמובן שהתעלמת בהתחלה, עשית לי חיים לא קלים. אבל בסופו של דבר הסתדרו העניינים. הייתי בטוח שנהיה הכי מאושרים… וביום אחד הכל השתנה, […]

גדול ממך בשנה

הזמן לא מרפא שום דבר אתה יודע, אני חושב שזה סתם איזה משפט מנחם שאנשים אומרים כשאין להם יותר מדי להגיד. אם תשאל אותי,עדיף שלא יגידו כלום. עדיף שפשוט יניחו […]

כרית שיש תפוחה

חרוט עליי שם באותיות דפוס חומות, אני כרית לבנה ותפוחה עשויה שיש בז’. פעמיים בשנה אני פוגש בהם. באנשים המשתנים, הם משתנים תמיד. אני לא, אני רואה תינוק הופך לילד, […]

הבטחת שלא תעזוב

זה היה בשקיעה, הסתכלתי לתוך העיניים שלו, אבל ממש בתוכן. והוא הסתכל לי בעיניים. “אני אוהבת אותך” אמרתי בזמן שירדה לי דמעה. אני כל כך אוהבת אותו, אני אוהבת שהוא […]

יום הזיכרון

כמו רבות אחרות היא אם שכולה. היא לעולם לא תשכח את בנה שיצא ללחום למענה, למען העתיד, ולא חזר. היא לא תשכח. היא זוכרת. בכל אזעקה, היא זוכרת. בכל מבט […]

העיניים החומות של רון

רון הוא הידיד הכי טוב שלי. יש לו עיניים חומות וגדולות ושיער שחור נעים למגע. אני אוהבת להביט עמוק אל תוך עיניו של רון, סתם להסתכל – אין מעצורים לסקרנות. […]

תחזור – סרן עמרי טל ז”ל

אמרת את זה בדרך הכי פשוטה ארבע לפנות בוקר, ביום השני.. איזה מוזר שאני בכלל כמעט ולא מכיר אותך נתקלנו בפרידה, זאת תהיה פרידה ארוכה – לא עוד טיול עם […]

אם אנשים היו גשם (מחפשים את אלסקה -ספוילרים!)

אם אנשים היו גשם אני הייתי טפטוף והיא הייתה הוריקן היא הייתה מטביעה חותם על כל צעד שהיא עושה העולם היה מתעורר כשהיא דפקה בדלת ונכנסה אם אנשים היו גשם […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך