סיפורים על בית חולים

מה עושים עם גור?

לגור יש שיער שחור מפחם ועיניים כהות וגדולות. יש לו חיוך רחב כזה שמתאהבים בו מיד – מעוטר בקמטים שפעם היו גומות. עכשיו הן משהו באמצע. הוא מספיק בטוח בעצמו […]

צפירה בבית חולים

צפירה בבית חולים אבא היה בבית חולים, הוא כבר הכיר את המקום די טוב, בערך 20 שנה הוא חולה, בעיקר בנפש ובשנים האחרונות גם בגוף. יצא לו קקי לבן, מה […]

חיים אחרים – פרק 1

בום. בום. הראש שלי כואב. כל הגוף שלי כואב. אני בתוך חור שחור, לא מרגיש כלום. המוח שלי נמס לגמרי. לא מצליח לחשוב, לא מרגיש את הגוף שלי. אולי אני […]

אסור למצמץ

לטפס לתוך גבולות בית החולים הנטוש, היה רעיון כל כך טוב. מעניין, למה הוא צץ במוחי רק עכשיו? כל פעם כשחלפתי על פני השער הענק, גדוש העשבים, הצומחים מתוך הסדקים […]

סיפורים עם ריח קפה שחור

בדרך כלל אני לא מספר סיפורים אישיים. בעיקר כי רוב החיים שלי משעממים לסיפור, אך ממילא רוב מה שאני כותב משעמם. אז הפעם אנסה לכתוב על משהו שקרא לי. שנה […]

חדר 215- פרק 4

כשהגיעו לבית החולים השעה הייתה כבר מאוחרת, הם הגיעו לדלפק המזכירות מחכים לקבל מספר בתור לרופא התורן. ״תיגשו לחדר מספר 427״ המזכירה אמרה אליהם כשפורפרת הטלפון הלבן בידיה מפנה אותם […]

חדר 215- פרק 3

״סוף סוף הגענו״ היא אמרה כשפתחה את דלת הבית ,מדליקה את האור ועוקבת אחרי איידן שסוחב על ידיו את הארלי לכיוון חדר השינה שלו. הוא השכיב אותו במיטה, חולץ את […]

המשמרת פרק 2 – פרדוקס.

אלברט איינשטיין אמר איזה מזל שנתקלנו בפרדוקס, כעט יש תקווה להתקדמות כל שהיא. אבל איזה איזה תקווה ואיזה התקדמות כשגדלתי לא הייתה לי תקווה להתקדמות היינו יהודים יחידים ברחוב, הבית […]

המשמרת – פרק 1 : דרמה-רומן רפואי, כזה לא קראתם.

קמתי, התלבשתי, צחצחתי שיניים. הייתי מוכן יצאתי משמרת ראשונה חשבתי לעצמי, וואו ככה עברו להם שלוש שנים של להיות סטודנט לרפואה, היום אני מתחיל משמרת ראשונה כל כך מוזר מאז […]

אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד- עונה 2 פרק 12

~אמנדה~ “עכשיו תוסיפי רק קצת אודם וורוד” אמרה לי ריילי “כזה?” שאלתי והראיתי את צבע האודם הוורדרד שלי למסך, זה מה שקורה כשמתייעצים עם ריילי על לבוש בפייס-טיים “כן, עכשיו […]

ושהכול ישרף – פרק 4

הגעתי מתנשפת לבית החולים ומיהרתי להגיע לחדר שלו, הוא שכב במיטה, בהכרה מלאה וניסה לנוח. צרם לי קצת הלב להכניס אותו לבעיות שלי, אבל הייתי צריכה להבין מה הולך פה. […]

בית חולים. אהבה. ומה שבאמצע -פרק 2

אני ממשיכה ללכת במסדרון ומציצה מידיי פעם לחדרים סתם כי אין לי יותר מידיי מה לעשות. אני רואה חדרים שלפי הדברים שנמצאים בהם ניתן להבין באיזה גיל נמצא מי שגר […]

בית חולים. אהבה. ומה שבאמצע -פרק 1

שנה לפני: “בואי מותק, תעלי על המשקל” האחות החדשה והשמנמונת שעל התג שלה היה כתוב ´אמבר´ מחייכת אלי בחיוך נחמד ומציבה את המשקל ליד מיטתי, אחד מהאויבים השנואים עלי. אני […]

בית חולים. אהבה. ומה שבאמצע

כשפינו אותי לטיפול נמרץ, אני מתארת לעצמי, שכשהעבירו אותי מהמיטה למיטה המתקפלת איזה אחות שמה לב שיש מתחת לכרית שלי פתק ורוד מקופל, מאחד מהפתקים שאמא הביאה איתה פעם אחת […]

פעם ראשונה ואולי אחרונה?

עוד פעם אחת בעצם שאני צריך לפתוח את העיניים, יותר נכון פעם אחרונה. פעם אחרונה לצחצח שיניים, פעם אחרונה להסתכל במראה, פעם אחרונה לאכול בבוקר את הביצה עם הלחם וגם […]

כי לא נשאר דבר – פרק 23

פרק 23 – – ״אבישג!״ שמעתי קול של גבר צועק במעורפל. – ״אוי אלוהים, תקראו לאמבולנס!״ הייתי מטושטשת, העיניים שלי היו עצומות וגם לא רציתי לפקוח אותן. ההרגשה שלי הייתה […]

אמנזיה | פרק שני; לימונים

“לימון.” הרופא מביט בבחורה ירוקת העיניים. שיערה הכהה מפוזר ומבולגן ונופל על כתפה הימנית. שפשוף עצבני עוטף את עצמות הבריח הבולטות מבית החזה שלה. מספר פצעים שטחיים בצדו השמאלי של […]

אמנזיה | פרק ראשון; חלק ב’ + ג’; אסור לעשן כאן

צלילי זמזום אדם מהדהדים במסדרונות בית החולים. אין המולה גדולה מעבר לכמות האנשים הסבירה והתמידית בשעות לילה כמו זו, הממלמלים את שיחות החולין שלהם. מחוץ לאחד מחדרי ההתאוששות, על ספסל […]

להתמודד עם זה

היא אומרת שקוראים לה מדלן. היא אומרת שאני מכירה אותה. “את שוב שחכת…” היא מלמלת לעצמה אך אני שומעת אותה. אני לא מכירה אותה, באמת, או שכן? כמה אנשים באו […]

אני זוכר את היום ההוא שאמרת שאת מוותרת.

אני זוכר את היום ההוא שאמרת שאת מוותרת. היה לך קר אז ביקשת שאסגור את החלון. בחוץ ירד גשם ורוח חזקה טילטלה את התריסים בחדרך. את הסתכלת למעלה. לא ישנת […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך