סיפורים על גבורה

ארבע הסגולות | 10 – המשרתת החצופה והילד השליח

“משרתת?!” הילד המרופט היה נראה נבוך. כשישון שלח אותו עם מסר למשרתת שלו, הוא לא דמיין אותה כך. המשרתות והמשרתים בכפר היו תמיד צעירים מהאדונים והגבירות שלהם, והם היו הולכים […]

באתי לנצח

בית א. באתי לנצח, באתי להגשים. בלבי מפתח, אל לב אנשים. יש בי ים של מרץ, ושמחה רבה. האיר את כל הארץ, את כל הסביבה. פזמון. מצאתי את הדרך, לטוב […]

באבא טמבל/ גיבורת אפגניסטן? (מפי יוכבד עובדיה סבתי)

היא מתיישבת על הכורסא, נאנחת. דמעות של געגוע מציפות את עיניה. אני מביטה בה, זוהי סבתא שלי, תמיד יש לה משהו מעורר השראה. מלא תובנה. מלא הבנה על החיים ומה […]

אנסה בכל זאת

בית א. חלומות עמוקים, התפתחו בקרבי. עוד לבנות להקים, ולרוץ כמו הצבי. המציאות שוב טפחה, על פני בהכרח. עודך ילד קטן, לא מנוסה תם ורך. לא בגבול האפשר, רצונך המתוק. […]

תתחזק תתגבר

בית א. פחד, ביטחון שנסדק. לא נכון, לא מוצדק. להתקפל כך. מול מסע לחצים. אנשים שרוצים. אחרת. ואתה בלבך. מנגינה הבטחה. שנשברת. פזמון. תתחזק תתגבר, הפחדות זה עובר. והיושר נשאר, […]

לא להתייאש

בית א. מתהפכת הסירה, מערבולת אדירה. ואני כמעט מחליק, ובקרש קצת מחזיק. מנסה חזק לתפוס, להחזיק באיזה מוט. מחליט לא להתייאש, גם בים שכך גועש. פזמון. פרוטה פרוטה ועוד פרוטה, […]

רק יותר ולא פחות

בית א. מה שלא מצאת, מתחת לבלטה. תמצא במקום אחר. במדבר קראת, חושך ועלטה. צא חפש עוד אל תאחר. הקדמה לפזמון. גם אם הדלת נעולה כאן, דלתות אחרות פתוחות. אם […]

מתקפת נגד, חלק ה’

“זה נורא פשוט.” סלע ישב בהפסקה עם יואב ויהונתן. לידם הונחו הטלפונים של יואב ושל יהונתן, כשעל המסך היו פרצופיהן של סלעית ונגה. “אנחנו אמורים להסיר כל צל של חשד […]

מתקפת נגד, חלק ב’

“סלע, בוא!” צעק יהונתן. “אנחנו עומדים למות!” “תרגע, יש לנו עוד שלושים שניות, ואז עוד חמש עשרה. זה מספיק זמן.” ענה סלע בנחת, וירד במדרגות בנינוחות. “מה אתה לא מבין? […]

חברים לנשק

בית א. חברים לנשק, חברים לקרב. שלא עושים עסק, מחום ומשרב. ברוח לוחמים, נרוץ ונסתער. פורצים ומתקדמים, כי יש מה שבוער. פזמון. להילחם על החיים, לא על המוות. להבעיר גם […]

מבצע צבאי

מצנח רחיפה, צונח לתקיפה. בלילה אל הכפר, צועד בשביל עפר. החושך מכסה, ירח לא מאיר. צועד אל הקצה, את הכפפות מסיר. נכנס שקט בלאט, בודק ישן הוא שם. מפעיל את […]

נהרות של שלום

בית א. נהרות של שלום, נהרות של שלמות. עת לפעול לא לחלום, ולחיות לא למות. נתיבות השלום, רבות עד מאוד. נצעד איתנים, לא נסטה לא נמעוד. פזמון. מילים שניגרות, מלב […]

הלב השחור – פרק 1

פרק 1 – מלחמה בגן העדן באותו יום בהיר ליליאן התעוררה משנתה כאשר היא שמעה את השעון המעורר שלה מצלצל ברעש מחריש אוזניים. “לעזאזל…” היא נאנחה בתסכול והכתה בשעון בידה, […]

הלב השחור – פתח דבר

פתח דבר – כשהאהבה נשרפת “מהר, אליאנה, הזמן הולך ואוזל!” בארג זעק בבהלה בעודו אוחז בבתו הקטנה שעד לפני מספר רגעים שכבה בעריסה שלה בנחת. כעת הדפיקות בדלת הבית נעשו […]

הרהורים 30 שנה אחרי המלחמה

הגבר באמצע החיים הרהר בעבר לפני 30 שנה. היום בו קיבל את עיטור העוז. נזכר כאילו היה זה אך אתמול ברמטכ”ל שענד את האות על דש חולצתו המגוהצת, העניק לו […]

תובנות

אני צועד ברחובות הדוממים , בינות הביתנים ההרוסים למחצה , אלה שאילו רק יכלו לדבר היו מספרים לי את כול אשר אירע איתם . עשן שריפות, בורות , הרס וחורבן […]

חבר יתום שלי

שוב חריקת דלת נשמעת, הלב עצר דום. שוב אותם הקולות שבוקעים בלי קול. ‘אל פחד’ נלחש לפתע, ‘אל תפחד ילדי אני איתך הרגע’ עיניים עצומות לרווחה,מי ישכיל לראות? האין זה […]

ילד קטן ואומץ

זהו סיפור על ילד אמיץ. לא גיבור-על ולא על נסיכה וארמונות ומלכים. ילד שזה עתה פגשתי ואספתי אל חיקי. מפוחד, נרתע ממגע, כמעט ולא מדבר מילה. אבל הפתיע אותי שהוא […]

“גישה היא דבר קטן שעושה הבדל גדול” – הקדמה מחודשת+הודעה.

אליסון היא נערה שאוהבת את הלימודים ואת החברים שלה, נאמנה למה שהיא מאמינה בו ומרוצה מהחיים. עד שהיא פוגשת את מארק. מארק הוא הבן של ראש המאפיה בעיר שלה. היא […]

“גישה היא דבר קטן שעושה הבדל גדול” – פרק 42

לבשתי מכנס, בלי לבדוק יותר מידי מה אני שמה על עצמי ונשכבתי על המיטה. אתמול לקח לי נצח להירדם וגם כשזה קרה התעוררתי כעבור כמה שעות. הרגשתי שאני הולכת ומשתגעת. […]

הנערה ללא תקווה – פרק 1 : “היא לא אמרה כלום” (18+!)

למה אתם מחכים? אתם רוצים שאתחיל כאילו? לא לא .. אני לא יודעת. אתם בטוחים? בסדר. אתם מצחיקים אתם יודעים? אוקיי בסדר אני אתחיל, איך הוא אומר? “האמיצים אולי לא […]

“כן המפקד.” 2- פרק 3: “מכתב 187”

אני פוקחת את העיניים שלי בעדינות ובתחושת נינוחות כששמש עדינה פוגעת בעיניים הקמות שלי, אני סורקת בטשטוש את החדר הלא מוכר שנראה לעייני וגבותי מתכווצות בטביעות, אני מניחה שני ידיים […]

“גישה היא דבר קטן שעושה הבדל גדול” – פרק 26 – 16+

אני לא יודעת איזה גילאים יש פה באתר ואני אישית בכלל לא מוצאת את הפרק הזה כחול באיזשהו אופן, אבל אולי יהיו כאלה שלא יאהבו את זה ואני חייבת להזהיר. […]

לקוראים של כן המפקד (חזרתי :) )

אז לאחר זמן רב והרבה סיבוכים בחיי, אני עכשיו מתחילה לכתוב את פרק 4 לעונה 2. מי שעדיין לא קראה את העונה ה1 שלי יותר ממוזמנת לקרוא סיפור מרתק ומושקע […]

כי אני פראייר.

להרים את העיניים אל הנער מהעבר, הנער מהילדות. יכולתי להבחין בעיניים הזוהרות שלך עוד מרחוק, העיניים בצבע האוקיינוס, שתמיד ידעו לערפל כל חלק בגוף שלי. אתה מתקדם ונהיה קרוב בכל […]

Arrow – פרק 1

קיצור של -ההקדמה- שפורסמה לפני כמה ימים: .-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.- ההקדמה מציגה נערה שהוריה והיא ככל הנראה עברו תאונה כלשהי שהשאירה עליה טראומה קשה, היא עומדת מול הדלת ומנסה להתחיל את חייה […]

שכונה קטנה בורשה שבזמן המלחמה

סדקים על הקירות, אחרים ממשיכים לחיות. בשמונה נסגרים השערים, מה עושים? כיצד נכנסים? השכנים כיבו את האורות. הילדים כוסו במיטותיהם בטלאים שנותרו, שמא לא יתקררו. ההורים מורידים את מסכותיהם, וחושפים […]

“כן המפקד.” 2: פרק 3: רק תמשיך.

~מהפרק הקודם: ~ “אוי אלוהים אני בטח נראת נורא.” אני משפילה מהר את מבטי למטה ומנסה לנגב את האיפור שנמרח. אני מרגישה אצבע זעירה מושכת פניו מהסנטר אל פניו של […]

דברים שרואים משם

אני צועד ברחובות הדוממים , בינות הביתנים ההרוסים למחצה , אלה שאילו רק יכלו לדבר היו מספרים לי את כול אשר אירע איתם . עשן שריפות, בורות , הרס וחורבן […]

“כן המפקד.” 2- פרק 2: “משחק מבטים.”

“דן!” אני אומרת אליו בקול רם ומסתובבת אליו כאשר אני עוצרת את המכונית, “אתה תפסיק עם מיד.” אני מורה עליו בקול שולט ומחזיקה ביד הימנית שלו שמרביצה לג’ון. “זה הוא!” […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך