סיפורים על התבגרות

רק אני.

רק רוצה להזכיר לעולם, שגם מן הכאב, שחשבתי שיכאב בי תמיד, ועדיין כואב, אני צומחת. וגם עם הזכרונות הנלווים איתו, והאכזבה, והמחשבות הרצות, והרגשות המוחבאים, אני נעמדת על הרגליים, ומוכיחה […]

כיסופים

בכל יום שישי בבוקר מתגשם מאבק פנימי כאילו הוא מתרחש בפעם הראשונה: לנטוש את תל אביב ליומיים או להתקשר ולפלוט תירוצים שנענים תמיד באנחות? לנסוע לקריית מלאכי או להשתקע בלימודים […]

שק של דמעות / הנעלם הגלוי

לכל אחד היה שק של דמעות בעין – מין דבר ביולוגי לא מובן כזה, שתפקידו להפריש נוזל לעין במצבים שונים, שביניהם גם בכי רגשי. לה לא היה כזה. עד גיל […]

מערת הזאבים – פרק 1

“בוקר טוב סאמי”, איזי התיישבה לצדו במיטה הנפתחת והניחה את כוס הקפה שהכינה עבורו על השידה שליד. “את יודעת שכיוונתי שעון ויכולתי לקום מאוחר יותר?” סאם הגיב בעיניים עצומות. “אתה […]

מערת הזאבים – הקדמה

סאם התכוונן במושבו במטוס ונשען לאחור. הוא הניח את האזניות השחורות הכבדות שלו על אוזניו והפעיל את המוזיקה במכשירו הנייד. Paradise City של גאנס אנד רוזס היה השיר הראשון שרצה […]

להיות (שוב) ילד

אני נולדתי מבוגר. נולדתי וישר הגעתי למחר. מדלג על העבר. אני רוצה להיות (שוב) ילד קטן. אפילו שאף פעם לא הייתי אחד כזה. זה עושה אותי עצוב לשכוח מה היה […]

אהבה תחת הערבה – הקדמה

בעיצומו של הגשם הסוער נס דר. שוורץ אל עבר ביתו. אפילו המטרייה היוקרתית שלו לא הייתה מסוגלת לעמוד בזה. הוא נקש בעצמה רבה על דלת ביתו. שוורץ, שהיה כה שקוע […]

צְעָדִים מְבֹרָכִים

לֹא אִלֵּם לִשְׁמֹעַ לֹא חֵרֵשׁ לְהַגִּיד. אֵינוֹ קַל עַיִן גַּם בְּחֶשְׁכַת לַיִל. נְטוּל מוֹרָא וּמַחְשַׁבְתּוֹ תָּמִיד צְלוּלָה. לִבּוֹ נִשְׁבַּר מִגַּעְגּוּעַ מִתְעַרְבְּלִים לְתוֹכוֹ הַזְּמַנִּים. אֵינוֹ יָכוֹל לִסְכֹּר מַשְׁבְּרֵי יַלְדּוּת אֲשֶׁר חוֹזְרִים […]

מקום המפגש האחרון

הייתי פה בעבר. דרך סיפורי מתח הנמצאים על מדף הספרים המאובק שבחדרי, דרך שמועות העוברות מפה לאוזן בין ילדי השכונה, דרך הדמיון שרץ פרוע בתמונות חפוזות כמהירות האור, ועדיין, אף-פעם […]

-הטקס-

בסך הכל נחמד לי להיות בת 13. השתלבתי בכיתה החדשה בחטיבה והולך לי בלימודים בקלות יחסית ואין לי שום בעיות יוצאות דופן בחיים, כמו אלו שיש לכמה חברות שלי. למשל […]

ילד עם זקפה

מבחינת כולם הכל אותו דבר, כלום לא השתנה. רק אתה מצליב רגליים וידיים ושרוי בסיוט ודימויים, פן לא תראה המורה. אבל עזוב את המורה שעומדת ממש מולך, אפילו הילדה שנמצאת […]

נקמה

כשאתה מעכת את הערכתי כלפי עצמי, אני רק הערתי לך, דאז. זוכר את אותו היום? כשלקחת שמועה, שכן, הייתה נכונה, אבל הייתה ממש עתיקה. משהו שצחקו עליו בכיתה ח’ בשיעור […]

קפה הפוך רגיל בלי קצף

הקדמתי ללכת לבית-הספר ובדרך החלטתי לרכוש לעצמי קפה. ראיתי אותך שם, כרגיל. ידעתי שתהיי שם, את כמעט תמיד שם. לי זה נראה כאילו יש לך התמכרות קשה לקפה, אך למה […]

הסכר נשבר

היי מה היית אומר לו אמרתי לך שנים לא אהבתי שנים לא אהבתי אותך? היי מה היית חושב לו תיארתי לך פערים בין הגשר בין הגשר לנהר שלך? היי איך […]

הרופא מאתונה – פרק ב

לקראת רדת הליל של אותו היום, שב טימותי אל בית משפחתו. הוא החנה את מכונית המרצדס השחורה שלו ליד מזדה אפורה ולא מוכרת. בתהיות רבות, הכניס את מפתחו למנעול הדלת […]

התחלה חדשה? בתחת שלי

תחילת דבר – הוא מעליי. לוחש לתוך אוזני: “אל תדאגי, זהו ביטוי פיזי לקרבה העצומה שיש לנו מדי יום, את תראי שבקרוב את תסתכלי על זה כעל משהו חוויתי ועוצמתי. […]

הרופא מאתונה – פרק א

הוא התעורר למשמע צחקוקים ודיבורי סרק. הקול ששמע היה הקול שרצה לשמוע כל אותו הערב, טרם נרדם. מה לעזאזל הייתה השעה? לא ממש היה אכפת לו, כל שרצה היה לראותה. […]

שבויה | 1

סגרתי את דלת הארונית החורקת ונעלתי את המנעול בעודי לוחשת אל מיירה. “הוא עדיין מסתכל?” מיירה הצמידה את הספרים שאחזה אל לוח ליבה. “הוא תכף יפשיט אותך במבט הזה שלו.” […]

מפעל המכשפות של ז’נבייב- פרק 6 – טיול שנתי

כאמור מיהרנו אל חדרו של ג’רארד. הוא אץ במהירות הבזק לפניי, דבר, כולל שלל העציצים והפסלים בביתו לא עצר בעדו. לבסוף מצאתי אותו בחדרו, מעיין באחד מהספרים המוזרים שכתובים בלטינית […]

אינטליגנציה יפה

אינני מבינה מהי הטעות המרה. מביטה אני במראה ומרוצה. חושבת על כך שאני חושבת ומפנימה. אני אינטליגנטית ויפה. הדמות האהובה על כולם, כיף ליראות ולהקשיב, כולם בי מקנאים. היו רוצים […]

קול קורא

קול קורא לך ילדה. קול קורא. אין לך שם, אין מוצא ולא מענה. אהבת אותו כל-כך, כה אהבת. קול קורא לך ילדה, שובי עכשיו. כל עוד הרוח תנשב בחורף ובאגמים […]

נרקסיזם?

אתה, זה עם העיניים התכולות הגדולות שבוהה בי בזמן שאני עוברת לידך ובוהה בך בעיניי התכולות הנוטות לאפור. זה עם הקול השקט והמאופק, אך יחד עם זאת גברי ומפותח במידה. […]

אמת

הלכתי עם האמת שלי, כמו שאני, כמו שהאמנתי, נתתי לזמן להתגלגל, רצתי אחרי החלום שלי, היה לי כח רצון, כח לשנות, כח לעשות מעשה, כח לאהוב, נלחמתי בעבור האמונות שלי, […]

שחור ולבן

להקשיב, ולא רק לשמוע, לבכות, ולא רק לדמוע, לצלול, ולא סתם לשקוע, לחכות, ולא ישר למנוע, להילחם, ולא ישר להרים ידיים, ובזה להיאחז, לבינתיים. ויש רק אמת אחת, ושקרים יותר […]

להיות שקוף…

נמאס לי כבר להיות שקוף!, אמרתי לעצמי בכעס. אני אוויר בכל מקום, בכל קבוצה,ובכל שיחה, אף אחד לא מקשיב לי, תמיד צוחקים לי בפנים על דברים שאני אומר, תמיד שמים […]

דרכי העצמאית – פרק 2

לפני שיצא לעבודתו, אמר לי עורך הדין להרגיש בבית ולהסתובב היכן שבא לי. החלתי לחקור את בית עורך הדין אריקסון… החדר בו שהיתי ניראה כבית בובות לעומת שאר הבית החלול […]

דרכי העצמאית – פרק 1

היה גשום וסוער בחוץ לכן חיפשתי מחסה חמים בבית קפה קטן ומוכר. קניתי לי קפה ואיזה קרואסון שהיה שם בטח עוד כמה ימים לפני. ישבתי לי בשולחן מבודד בפינה, במילא […]

דרכי העצמאית – הקדמה

”אם תגלו שנעלמתי לפתע, אל תטרחו לחפש אחרי. אין לי דבר… לא כסף, לא השכלה, לא דירה ומסתבר שגם לא משפחה. אין אדם המרחם עליי, לא אכפת להם אם איעלם […]

מפעל המכשפות של ז’נבייב- פרק 5 – ג’רארד החפוז

הלכתי הביתה כולי מלאת חרטות. למה לעזאזל הייתי צריכה לערב את הילדה שרק דקה לפני כן הייתי בריב איתה בעצם העובדה שצמח לי ירח על המצח? היא גם ככה אינטרסנטית, […]

מפעל המכשפות של ז’נבייב- פרק 4 – חצי הירח

הבטתי בחתולה דקות ארוכות ללא הבנה כיצד יכלה להגיע אל ביתי כל הדרך מביתו של ג’רארד. היא הייתה חתולה שקטה, לא ייללה כלל, ומבטה היה אנושי בצורה מפחידה. כאבי השריטה […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך