מולי עומדת ילדה רק שישית מחייה מאחוריה ונראה כאילו תמימותה אינה נפגעה אך אני יודעת, אולי היא ילדה, אך הדברים אשר היא עברה לא עבר גם זקן השבט גופה עבר […]
בס"ד בסוף היום אני לבד והריק אוכל אותי מבפנים. השעמום דוקר והדיכאון חוזר ועוד פעם אני לבד. השעמום מביא לידי חטא. חטא מביא לידי עצבות והעצבות מביאה למוות. אולי לא […]
שנים שרציתי לטוס לשם,שנים שרציתי לראות את המקום היפה הזה. אבל מה שעצר אותי זה… זה שלא היה לנו גרוש,לא היה לנו מטבע. עוד כשהייתי בת 14 התחלתי לעבוד,בגיל 15.5 […]
בס"ד בבקשה, בבקשה אל תפסיקי ואתה, גם אתה לא. אל תפסיקו. לעולם. רק תמשיכו. לנצח. כי בלעדיכם לעולם לא אצליח. לעולם. אני צריכה, בעצם, יותר מצריכה. אני חייבת!! אני חייבת […]
בס"ד את, כן את!! איזה אומללה את, הגעת למצב כזה שאף אחד, אפילו לא שונאייך הגדולים ביותר שונאים אותך פחות ממה שאת שונאת את עצמך. רואים עלייך את זה, רואים […]
כן, אני מודעת לעובדה הקטנה הזו שזה נשמע ממש דומה לשקרניות (למי שראה), אבל זה אחרת. אני מבססת את כל הסיפור על התאומה האבודה של אליסון, קורטני. אשר היו תאוריות […]
בואו ונצבע את ההתנהגות שלי, אני צריכה טובה והיא תציל את כל כולי אני רק צריכה לשכנע איזו מישהי אני לא בטוחה שאני זוכרת את שמה- תהילה? רונה? רננה? דנה? […]
הרוח העיפה את שערי וטיפות החלו לרדת. 'גשם' חשבתי כשהרמתי את פני אל עבר השמיים האדירים שהיו מעלי. הבטתי בשמי הזריחה שנראו כמעין צמר גפן מלוכלך שנזרק ע"י ילד קטן. […]
זכורה לי תקופה אחרת, בה היו אותם השמיים והיתה אותה האדמה. בזמנו, היו אנשים שעשו דברים, קצת כמו שהיום יש אנשים אחרים אבל דומים שעושים בערך אותם דברים. התאריך על […]
שטות הזמין את החברים הכי טובים שלו מבית הספר ליום העצמאות אצלו במושב. החברים הכי טובים שלו הם בעצם כמעט כל החברים שלי: עיני, קב, דוס וכמובן אותי, בעצם הוא […]
אם אתם שואלים אותי אם זאת הפעם הראשונה שהרגשתה מאוהב? אני לא אוכל לומר בכנות שכן. הרגשתי רגשות דומים לזה כשהייתי קטן יותר: במטוס לרוסיה לילדה בלונדינית יפס בעלת נימוסי […]
"אלישיה די! אם באת רק לצעוק עליי את מוזמנת ללכת" אליס צועקת. "תפסיקי לרחם על עצמך כל היום!" אלישיה צועקת. "אין לך מושג מה אני עוברת ואין לך זכות לשפוט […]
NY NY החלום שלי. החלום שלהגשמתו פיללתי, שעבורו את כל אורך האוקיינוס גמעתי, שבעבורו את כל כוחות החתירה שינסתי, את זה שצלחתי אל עבר המטרה אותה סימנתי. מצוידת בחלום האמריקאי […]
סעמק, זה מה שעבר לי בראש, אולי כי זו הקללה האהובה עליי ואולי כי זו המילה שהכי מתאימה לסיטואציה בה אתה חסר אונים… ידעתי שזה יקרה ורק דחיתי את המאוחר, […]
אני פותחת את דלת חדרה של טיה במחלקה באיטיות ולא מאמינה למראה עיניי. טיה שוכבת במיטה, שלוש אחיות לידה, מנסות להחדיר בה מחטים ועירויים, וטיה צורחת ונאבקת, שיערה פרוע והיא […]
"אליס, את סובלת! " היא אומרת. "אני לא סובלת" אני לוחשת לה. "אליס…" היא מתחילה לומר. "זה לא את" אני קוטעת אותה. "אז מה זה?" היא תוהה בקול. "זה… המקום" […]
אין לי חשק לשום דבר. אני כותב זאת במן אילוץ עצמי, בניסיון לעורר רצון או תשוקה כלשהם, או לראות שמא יש לי כשרון מסוים לכתוב. לפעמים יוצא לי שילוב טוב […]
בבוקר אליס הלכה לצעוק במשרדי המחלקה, היא ביקשה שישחררו אותי כמה שיותר מוקדם. היא אמרה שאגיע למעקב ולבדיקות רק שבמקום לשהות כאן אני אשהה בבית. "ומי את בדיוק?" צעקה עליה […]
היא רועדת, "אשפוז בכפייה" היא לוחשת, מבטה הופך למבועת ודמעותיה מתחילות לזלוג. אני מחבקת אותה חזק והיא פורצת בבכי. אשפוז בכפייה, לפחות מהחוויה שלי לא ממש עוזר. טרם הספקנו להתיישב […]
משהו קרה לה,היא חיוורת נורא והעיגולים הכהים סביב עיניה הולכים וגדלים. אני סוגרת את הדלת וטיה מתיישבת על הספה. אני מתיישבת לידה בעדינות ומניחה את ידי על לחיה. "אני יודעת […]
ט. אני מסוחררת נורא, אני לא מצליחה לאזן את שיווי המשקל שלי. אני אוחזת בקיר בחוזקה ומתיישבת על הרצפה. משהו רוטט בכיסי, מישהו מתקשר אליי. 'אליס' מופיע על הצג. אני […]
א. אני נכנסת לביתה של טיה, בית נחמד מאוד. אני מטיילת בין המסדרונות בביתה כי טיה נעלמה לי לרגע. טיה עומדת מול המראה באמבטיה, גבה חשוף. היא מעבירה את ידה […]
ט. אליס מניחה את הספל על השולחן ליד הכסא שהיא יושבת עליו, ומעבירה את אצבעותיה מתחת לעיניה, היא בוכה. אני תוהה למה היא בוכה, אני כמעט בטוחה שזה קשור אליי. […]
זה היה היום האחרון ללימודים, יום שלישי, אותו שיעור היסטוריה מעצבן כבר שנה שלמה שתקוע בשיעור הראשון ליום הלימודים של יום שלישי. בחורג ממנהגינו ראינו סרט בשיעור, אומנם על הנאצים […]
טיה תופסת לפתע את ראשה בידיה,"לא לא" היא לוחשת בשקט. אני מזדקפת בישיבתי, טיה שפופה. "אני לא מאמינה שזה קורה" היא לוחשת בתוך עצמה. אני מניחה את ידי על ראשה. […]
טיה עדיין יושבת על הספה, פניה עדיין מבוהלות. "יש לי תור לפסיכיאטרית" אומרת. אוי ואבוי לי, עכשיו אני צריכה שהוא ייאבחן שיש לה התקפי אלפא וזהו, הדימוי העצמי שלה ייהרס […]
אני יושבת במשרד, מעיל העור שלי נשרך מאחוריי הכסא. יום ממש קר, בעיקר מעונן. אני מתעוררת משקיעה אל תוך מחשבותיי מדפיקה קלה בדלת. הדלת נפתחת באיטיות, טיה עומדת שם. פניה […]
אחרי שיחת טלפון ארוכה עם טיה, שהיא לא דיברה הרבה, בעיקר בכתה בשקט. היא ניסתה להסתיר את הבכי שלה, בכתה בלי קול. אבל בקולה שמעתי את הבכי שלה, שאותו ניסתה […]
בחיים לא הרגשתי דבר כזה , הרגשתי שכל חלק וחלק בגוף שלי מתפרק , הרגשתי את האברים שלי יוצאים . הרגשתי שאני צריכה לשרוד עוד מאבק דפוק של ייסורים , […]
א. אלישיה עוד מעט מגיעה, לא ראיתי אותה כבר הרבה זמן. היא אמורה לשהות אצלי במשך שלושה שבועות. היא הייתה בג'ורג'טאון, למדה משפטים וסיימה בהצטיינות. ברגע שאני נכנסת הביתה אני […]
