זה נהיה גדול יותר. גדול עד כדי כך שאל לא יכל לתת לשון את מה שהוא היה צריך כבר מזמן. הוא לא יכל יותר להרשות לעצמו להתחבא בידיים של שון. […]
שון נכנס דרך שער בית הספר שהיה נראה דרך עניו הצעירות כמו כניסה לארמון מלוכה. מקום שבו ילד כפר פשוט, ממשפחה עניה לא יכול להשתלב. הכל היה לו גדול ומפחיד. […]
ג’יימס כבר התרגל לרעיון שבשבוע האחרון הפך לבן לווייתה הבלעדי בתחומי האוניברסיטה. הוא לא התנגד, מסיבות ברורות. דניאל הג’ינג’י והבחור היותר מדי גבוה שהיא אפילו לא ידעה את שמו הובסו, […]
כשענייהם נפגשו במסדרון של הבית ספר החדש, הם מיד נעצרו ובהו אחד בשני במשך דקה שהרגישה כמו שעה. בסופו של דבר אל אמר, “היי שון” ושון ענה בתשובה “היי אל. […]
בערב יום שישי, היא הסתגרה בביתה. את אחורייה טמנה עמוק בתוך ספת העור החומה והישנה שרכשה ביריד “יד שניה” כשעברה להתגורר בדירה. בטלוויזיה הוקרן סרט מזדמן עם חטיפות, יריות ופיצוצים. […]
“ממש נחמד מצדו”, שארלוט פנתה לג’יימס בעודם פוסעים במורד המדרגות. “הוא כזה. אנשים נוטים לחשוב שהוא איש מרושע ומתנשא משום מה”, ג’יימס ענה. הוא הביט מטה, סורק כל מדרגת עץ […]
ה’טומב’ס’ הואר כאילו נערכו בו חגיגות ה-4 ביולי. מי שעבר מחוץ לבר האוניברסיטאי, תהה מי אורח הכבוד שעבורו המקום התגנדר בתאורת החוץ החדשה שהתנוססה גם על העצים שקישטו את הכניסה […]
מזג האוויר ביום שני הזכיר לכל תושבי הבירה שהקיץ עדיין לא עמד בפתח, למרות ימי השמש האחרונים. היא גילתה שהיה זה מעשה טיפשי למהר לאחסן את מעילי הפוך והסוודרים בחלק […]
אכתוב לך משהו מדוכדך, משהו עצוב. משהו מהלב, משהו חשוב. כאב שנשכח, מחליף, כאב שנכח, והיה יומרני. אז , כשעוד היית שלי. ציפורי שיר נצרו לשונן, מטפסי הרים נעצרו במקומם. […]
היום היה שמשי ובהיר בפריז. כן, בפריז. זה הגיוני, כי היא עמדה ממש מתחת למגדל אייפל, בעוד סוס רתום למרכבה הסתובב סחור וסחור סביבה. לפתע, הסוס עצר ובעקבות כך, גם […]
” לא הזזתי את האוטו כבר שנה אני אומרת לך” היא אמרה, מנפנפת בידה אל הפקידה העייפה ונותנת לצמידיה הצבעוניים לרשרש על מפרק ידה ולהעיר את כל תושבי החדר שישבו […]
יעל: “יואב?” יואב: ” מה?” יעל: “למה מחקת את התמונות שלנו מהחשבון שלך?” יואב: “תקשיבי זה באמת מורכב להסביר..” יעל: “אבל אתה הבטחת שתשאיר אותם!” יואב: “אני יודע אבל..” יעל: […]
הַקִּימָה בשעות הבוקר המאוחרות של יום שישי תמיד מרחו על פניה של שארלוט חיוך מטופש בידיעה שסוף השבוע מתחיל היום בערב. היא לא מיהרה לקפץ ממיטתה, ואפילו לא לפשפש במסרונים […]
רחוב הרצל 2, קומה ג’, דירה מספר 134. אני זוכר את זה כאילו שזה היה ממש אתמול, למרות שזה קרה רק לפני כמה חודשים בערך. בכל מקרה, היא פותחת את […]
ששש… אתם שומעים את זה? למילים יש קול משל עצמן. אז אל תחשבו שאתם משוגעים, כי אף אחד לא באמת אוהב אותם. אל תסמכו על אף אחד. לפחות לא במאת […]
שארלוט פקחה את עיניה באיטיות למשמע צליל פכפוך רועש. בחוץ, הגשם תופף במקצב מרגיע על החלון הגדול שהיה מעל ראשה, אך מקור הפכפוך היה חדר המקלחת הצמוד. סוללת הנייד שלה […]
באק הושיט לשארלוט את זרועו בתקווה שהיא תקפל את שלה בשלו, כמו בסרטים הישנים. היא עשתה בדיוק כך, למרות שאחרי שנייה בדיוק היא רצתה לקבל את זרועה בחזרה. היא שנאה […]
מדי יום רביעי, לשארלוט הייתה שעת חלון שהיא אף פעם לא ידעה מה לעשות בה. לרוב היא סתם רבצה על הדשא אם מזג האוויר התאים לכך. רק אתמול היה גשם […]
היא שטפה את פניה עם מים קפואים, אולי כך תוכל להצליח להעלים את השקיות העמוקות מתחת לעיניה האפורות. ‘רק עוד חודש עד לסוף הסמסטר’, היא חשבה. כבר שבועיים שהיא לא […]
פתחתי ערוץ בטלגרם, הערוץ חדש לחלוטין מתעסק בכתיבה . אני יודעת שיש פה המון מוכשרים, כולם בעצם ואני מאוד רוצה שתבואו ותפרגנו לי. שם תוכלו לכתוב את כל מה שעל […]
כשאר אקונטה נשקה את לוק היא לא חשבה שזה ישנה את העולם , היא לא חשבה שלוק הוא בעצם שד שהוטלה עליו קללה שהוא חייב לנשק משהי כדי שיחזור לצורתו […]
שנה ב’ ללימודים באוניברסיטה. זה היה אוקטובר סתוי וקריר. הגעתי למסיבת דירה לכבוד תחילת השנה החדשה בדירה של אייל, בחור שלמד איתי בתואר. מבין כל האנשים המוכרים הציץ פרצוף אחד […]
קטע קצר – שניהם, שני חברים, לא חשבו שלפתע דבר כזה יקרה. – – – – – – – – – – – – – – – – – – […]
אדיסון גילברט הייתה ביתו הבכורה של אלייז’ה סוליס גילברט, מדען מצליח ושחקן גולף לא רע בכלל. היה לה אח קטן, תומאס שמו (כן, היא מודעת לאירוניה, אבל מה אפשר לעשות […]
“מייסון כבר העמיס את כל המזוודות שלך על האאודי” אבא שלי אמר מהכניסה לחדרי. “אז אחרי שתסיימי כאן, תרדי להגיד לי ולאמא שלך להתראות”. “בסדר” השבתי לו באדישות והמשכתי לסרק […]
– לא, – אמרה נטשה, אבל איכשהו בלי להט וקשיחות מספקת, ולכן סם התעקש. זאת הייתה טעות, טעות נוראית, אבל הוא לא היה מודה בכך בעולם ולאף אחד, ונטשה בכלל […]
ליאם היה מותש ממשך היום, בעיקר לאחר שכל היום הוא ראה את בטי ורון כל היום מתנשקים, אז הוא החליט להבריז מהשעה האחרונה, וללכת לספריה כדי לשבת שם ולהירגע. הספרייה […]
בליין: אני כל כך אידיוט! ~בליין יצא בריצה אחרי קורט~ בליין: קורט חכה! אני מצטער, אני לגמרי שכחתי מזה אני ממש ממש ממש מצטער… קורט: זה לא בגלל זה בליין… […]
ג’ף: היי קורט, מה קורה? איפה בליין? קורט: היי, אממ בליין לא לומד פה יותר… סבסטיאן: אני שמעתי נכון? בליין אנדרסון עזב?! קורט: כן סבסטיאן הוא עזב… סבסטיאן: סוף סוף!! […]
(היום הראשון של בית הספר) KURT: בליין! אני כאן! BLAINE: היי קורט! הרבה זמן לא התראינו, התגעגעתי אליך… KURT: (מסמיק) גם אני התגעגעתי אליך… אתה בא לשיעור? BLAINE: אה אני […]
