ישון ישב במחסה העצים בחוסר מנוחה. הוא קם ממקומו והתהלך אנה ואנה. לתוכנית של זוזקיק יש סיכוי להצליח. אבל החבורה הזאת שלו, אחוות השבעה, לא נראתה לו אמינה כל כך. […]
“משרתת?!” הילד המרופט היה נראה נבוך. כשישון שלח אותו עם מסר למשרתת שלו, הוא לא דמיין אותה כך. המשרתות והמשרתים בכפר היו תמיד צעירים מהאדונים והגבירות שלהם, והם היו הולכים […]
ישון נזכר בישיבות המלחמה בכפר שעל גדת הנהר. אף שאביו היה המנוסה ביותר מכל הנוכחים, הוא מעולם לא עמד בראש הישיבה. הוא תמיד נתן לילידי המקום לנהל את הישיבה. אבל […]
ג’ון הסתכל על כל המעקבים והתוכניות לחטוף אותי ,כל התוכניות שנכשלו . הוא הלך לאוראל ואמר לו “למה לחטוף אותה אם אפשר פשוט לרצוח אותה ולברוח?” אוראל נהיה עצבני פתאום […]
“אוי… זה נורא! מה עשיתם פה?!” “אל תדאגי, עוד כמה דקות הכול יהיה בסדר, אני אטפל בכול. הושיטי נא את הקרן.” דיה הושיטה לחיננית את הקרן שלקחה מהעגלה ההפוכה של […]
ישון הביט בדרך שהופיעה במקום שנפערה עד לפני כמה דקות התהום העמוקה. עכשיו הבין ישון ששרידי הגדר שראה קודם לכן לא נועדו לשמור מפני נפילה לתהום, אלא רק לתחם את […]
פרק 1 מחלונו של מנכ”ל חברת “אשת – השקעות ונדל”ן בע”ם” השתקף נוף מרהיב על העיר, זאת הודות לכך, שמשרדו היה ממוקם בקומה העשרים של אחד הבניינים הגבוהים ביותר בתל […]
ישון נפרד מאחותו ברגשות מעורבים. מצד אחד, הוא חשש לשלומה של האישה הגבוהה שנחתה משום מקום, ומיהר ככל יכולתו למצוא את הגמד. מצד שני, מילאה אותו הרגשה נעימה ותחושה בלתי […]
לפרק הקודם הכרך החסר – פרק י”ט — –היום התשיעי. 8:20. ביתו של ג’ייק– רב-פקד ג’וש פרינס פגש את שולה שפירא רק פעם אחת בעבר. במסיבה של חנוכת משרדי תחנה-מבצעית. […]
“אתה רוצה לומר לי שגמדים הם סוג של צבים?!” שאלה דיה בחוסר אמון. “זה משל! מ־ש־ל!” ענה אחאיים ברוגז, “לא לימדו אתכם בכפר מהו משל?!” “בסדר… בסדר… הבנתי…” ניסתה דיה […]
שני האחים צעדו בשקט אחרי הגמד הצולע בשביל הנראה אין־סופי. אפילו דיה נזהרה ולא העזה לפצות את פיה. הם מעולם לא ראו בעיניהם קרב אמיתי. אחאיים אומנם הצליח להבריח את […]
האחים מיהרו אחרי הגמד הרוטן. ישון לא הבין איך רגליים קטנות כל כך יכולות לצעוד במהירות שכזאת. הגמד הגיע בקושי לגובה סנטרו של ישון, הוא היה לבוש בשריון זהוב כבד […]
יום שישי יורד בעמק. בחוץ ניתן להבחין רק בשקט, בין רחשי החתולים והכלבים. בבית, בפנים הכול מתפרץ, בפיצוץ לא מבוקר. היא בוכה מולי, שבורה לרסיסים ואני יושב כמו גולם מוציא […]
מבוא: שמש חורפית, קרניה שולחות אלפי זרועות, מלטפות את הידיים, מסמרות את השיער. הסיגריה פותחת את הבוקר, זורמת בין הנימים. העשן שובר את קרני האור, אופף את כוס הזכוכית של […]
“גמלא אזל למבעי קרני אוני דהוו ליה גזיוה מיניה” דיה הייתה משוכנעת שאלו המילים החקוקות בכותרת העמוד. היא עמלה קשות לזהות את האותיות המתפוררות. האמת, היא הופתעה שבכלל הצליחה לזהות […]
כל קול לא נשמע פרט לפכפוך המים מתחת לסירה השטה בין העמודים העבים המתפוררים. עשרות עמודי תמך היו מסודרים בזה אחר זה, שורות שורות. יָשׁוּן תהה לעצמו איך הצליחו להעמיד […]
לפרק הקודם הכרך החסר – פרק י”ח — –היום השמיני. 19:20. חניון מוטל בקנדה– טרייסי שנאה את עצמה. היא קיללה בשקט בשעה שניקתה את הסכין ואת עצמה מדמו של וורן. […]
לפרק הקודם הכרך החסר – פרק י”ז — –היום השמיני. 10:00. בית משפחת איינג’ל– אודרי פתחה את הדלת לשמע הדפיקות. “שלום מלאכית שלי!” אמר האיש בכניסה וקד חצי קידה. “מזמן […]
לפרק הקודם לפרק הקודם הכרך החסר – פרק ט”ז — –היום השביעי. 14:50. בית משפחת איינג’ל– דרך החלון נראה אור השמש. אמצע הצהריים. אבל ברגע זה, בשביל אפריל – הכול […]
לפרק הקודם: הכרך החסר – פרק ט”ו — –11:45. היום השביעי. בית משפחת איינג’ל– ‘איך אני אבשר לה את זה?!’ שאלה אודרי את עצמה כשיצאה מהמכונית. “אפריל?!” קראה אודרי כשנכנסה. […]
אש, זעקות, אימה, כמו ים של סבל, צונאמי של אימה, שיטפון של טירוף. הוא פקח את עיניו, היכן אני? אלוהים אדירים! מה אני עושה כאן? “ראו, הוא פקח את עיניו!” […]
הבית הגדול כבר לא היה זר לי, אני נמצא כאן כבר יותר משנה. אך למרות זאת, בכל פעם מחדש היה לוקח לי זמן רב למצוא את אשר הייתי מבקש למצוא. […]
לפרק הקודם: האוסף החסר – פרק י”ד. — -היום השביעי, שעה לא ידועה, שום מקום- דלת הבית המוזר נפתחה בקול חריקה צורם לאוזן. מהבית יצאה אישה מבוגרת עם קמטים בפניה, […]
קמתי לאט ובשקט והיסתכלתי לבדוק אים יש שם מישהו וראיתי מישהי יושבת סביב מדורה עם הגב אלי ומסתכלת לעבר היציאה כאילו היא מחכה למישהו שיבוא. לא ידעתי אם כדאי לי […]
קמתי בבוקר מוכנה לעוד יום שאני לא יודעת איך יגמר, מהר היתרגנתי ויצאתי לחפש מקום אחר כי אני פה כבר חודש ואני פוחדת שיעלו עלי, לקחתי את התיק שלי עם […]
כבר חושך הירח מלא, או לפחות הוא אמור להיות. העצים שביער זזים כל כך מהר כאשר אני רצה שזה מסתיר את מקור האור היחידי שיש לי עכשיו, הירח. מתנשפת הגעתי […]
שמש, ציפורים מצייצות, ושעון מעורר עם מנגינה מעצבנת שאני לא מכיר. “מה לעזאזל?” אני ממלמל בשקט, תוך כדי שאני מתעורר בחוסר הבנה. אני מסתכל מסביבי מנסה לקלוט את מקור הרעש […]
בחנתי את תכולת השקית בהתבוננות רבה. הושטתי את ידי לעבר ערמת דפים והנחתי בזהירות על שולחן הכתיבה שלי. אבל זה לא הספיק לי. משהו היה חסר לי בעין, משהו שייתן […]
כמעט רצח “זה לא יכול להיות! אין לה בושה לאישה הזאת! היא אומנם הנשיאה של המדינה הכי גדולה בעולם אבל היא לא תעליב את הבת שלי!” התרגזה המשרתת הזקנה ברטה, […]
לא לכולם יש את האומץ ליצור קשר עין. בטח שלא למשך זמן. זו הסיבה שכאשר נכנסתי לחדר המזכירות בשביל לפגוש את המנהלת, אורי משך מיד את תשומת ליבי. זו הייתה […]
