ישון נפרד מאחותו ברגשות מעורבים. מצד אחד, הוא חשש לשלומה של האישה הגבוהה שנחתה משום מקום, ומיהר ככל יכולתו למצוא את הגמד. מצד שני, מילאה אותו הרגשה נעימה ותחושה בלתי […]
לפרק הקודם הכרך החסר – פרק י”ט — –היום התשיעי. 8:20. ביתו של ג’ייק– רב-פקד ג’וש פרינס פגש את שולה שפירא רק פעם אחת בעבר. במסיבה של חנוכת משרדי תחנה-מבצעית. […]
“אתה רוצה לומר לי שגמדים הם סוג של צבים?!” שאלה דיה בחוסר אמון. “זה משל! מ־ש־ל!” ענה אחאיים ברוגז, “לא לימדו אתכם בכפר מהו משל?!” “בסדר… בסדר… הבנתי…” ניסתה דיה […]
שני האחים צעדו בשקט אחרי הגמד הצולע בשביל הנראה אין־סופי. אפילו דיה נזהרה ולא העזה לפצות את פיה. הם מעולם לא ראו בעיניהם קרב אמיתי. אחאיים אומנם הצליח להבריח את […]
הבוקר שלמחרת הגיע, הציידים צריכים להתמודד מול איש השאלה, ד”ר יותם אביבי, מתן וקובי רצו להסתכל בעיניים של הרוצח של האימהות שלהם. “עוד כמה זמן עד רגע הפגישה עם הנבלה […]
“לא לא לא… זה לא יכול לקרות… הוא… הוא עוקב אחריי, אחרינו אבא..” אמר מתן בלחץ ובמעין התקף חרדה שקרא את המכתב שהשאיר איש השאלה בזירת הרצח של סבתו. “אז […]
“מה זה היה?” שאל מתן את אבין אחרי הירייה ששמעו מהבניין של סבתו של מתן ואימו של קובי, “זו הייתה ירייה. תישאר כאן אני אלך להביא את סבתא. חכה פה!” […]
“אתה רוצה לשתות משהו? אתה נראה מאוד נסער?” שאל ד”ר יותם אביבי את מתן בפגישתם השבועית “כן, זה סתם הפיגוע שהיה בבית ספר, העלה לי קצת פלאשבקים” מתן שיקר ליותם […]
“אבא? זה אתה?” שאל מתן את קובי לותם, אביו של מתן, “כן… אני מצטער שלא באתי אלייך קודם, אני חייב לך כל כך הרבה תשובות על כל כך הרבה שאלות […]
את התאריך 24 באוקטובר 2009 מתן לותם לעולם לא ישכח, זה הלילה בו הוא ראה את הוריו נרצחים לנגד עיניו. הוא היה בן 6, הוא ראה טלוויזיה במיטתו ושמע מסלון […]
האחים מיהרו אחרי הגמד הרוטן. ישון לא הבין איך רגליים קטנות כל כך יכולות לצעוד במהירות שכזאת. הגמד הגיע בקושי לגובה סנטרו של ישון, הוא היה לבוש בשריון זהוב כבד […]
יום שישי יורד בעמק. בחוץ ניתן להבחין רק בשקט, בין רחשי החתולים והכלבים. בבית, בפנים הכול מתפרץ, בפיצוץ לא מבוקר. היא בוכה מולי, שבורה לרסיסים ואני יושב כמו גולם מוציא […]
מבוא: שמש חורפית, קרניה שולחות אלפי זרועות, מלטפות את הידיים, מסמרות את השיער. הסיגריה פותחת את הבוקר, זורמת בין הנימים. העשן שובר את קרני האור, אופף את כוס הזכוכית של […]
“גמלא אזל למבעי קרני אוני דהוו ליה גזיוה מיניה” דיה הייתה משוכנעת שאלו המילים החקוקות בכותרת העמוד. היא עמלה קשות לזהות את האותיות המתפוררות. האמת, היא הופתעה שבכלל הצליחה לזהות […]
כל קול לא נשמע פרט לפכפוך המים מתחת לסירה השטה בין העמודים העבים המתפוררים. עשרות עמודי תמך היו מסודרים בזה אחר זה, שורות שורות. יָשׁוּן תהה לעצמו איך הצליחו להעמיד […]
לפרק הקודם הכרך החסר – פרק י”ח — –היום השמיני. 19:20. חניון מוטל בקנדה– טרייסי שנאה את עצמה. היא קיללה בשקט בשעה שניקתה את הסכין ואת עצמה מדמו של וורן. […]
לפרק הקודם הכרך החסר – פרק י”ז — –היום השמיני. 10:00. בית משפחת איינג’ל– אודרי פתחה את הדלת לשמע הדפיקות. “שלום מלאכית שלי!” אמר האיש בכניסה וקד חצי קידה. “מזמן […]
לפרק הקודם לפרק הקודם הכרך החסר – פרק ט”ז — –היום השביעי. 14:50. בית משפחת איינג’ל– דרך החלון נראה אור השמש. אמצע הצהריים. אבל ברגע זה, בשביל אפריל – הכול […]
לפרק הקודם: הכרך החסר – פרק ט”ו — –11:45. היום השביעי. בית משפחת איינג’ל– ‘איך אני אבשר לה את זה?!’ שאלה אודרי את עצמה כשיצאה מהמכונית. “אפריל?!” קראה אודרי כשנכנסה. […]
אש, זעקות, אימה, כמו ים של סבל, צונאמי של אימה, שיטפון של טירוף. הוא פקח את עיניו, היכן אני? אלוהים אדירים! מה אני עושה כאן? “ראו, הוא פקח את עיניו!” […]
הבית הגדול כבר לא היה זר לי, אני נמצא כאן כבר יותר משנה. אך למרות זאת, בכל פעם מחדש היה לוקח לי זמן רב למצוא את אשר הייתי מבקש למצוא. […]
לפרק הקודם: האוסף החסר – פרק י”ד. — -היום השביעי, שעה לא ידועה, שום מקום- דלת הבית המוזר נפתחה בקול חריקה צורם לאוזן. מהבית יצאה אישה מבוגרת עם קמטים בפניה, […]
קמתי לאט ובשקט והיסתכלתי לבדוק אים יש שם מישהו וראיתי מישהי יושבת סביב מדורה עם הגב אלי ומסתכלת לעבר היציאה כאילו היא מחכה למישהו שיבוא. לא ידעתי אם כדאי לי […]
קמתי בבוקר מוכנה לעוד יום שאני לא יודעת איך יגמר, מהר היתרגנתי ויצאתי לחפש מקום אחר כי אני פה כבר חודש ואני פוחדת שיעלו עלי, לקחתי את התיק שלי עם […]
כבר חושך הירח מלא, או לפחות הוא אמור להיות. העצים שביער זזים כל כך מהר כאשר אני רצה שזה מסתיר את מקור האור היחידי שיש לי עכשיו, הירח. מתנשפת הגעתי […]
שמש, ציפורים מצייצות, ושעון מעורר עם מנגינה מעצבנת שאני לא מכיר. “מה לעזאזל?” אני ממלמל בשקט, תוך כדי שאני מתעורר בחוסר הבנה. אני מסתכל מסביבי מנסה לקלוט את מקור הרעש […]
בחנתי את תכולת השקית בהתבוננות רבה. הושטתי את ידי לעבר ערמת דפים והנחתי בזהירות על שולחן הכתיבה שלי. אבל זה לא הספיק לי. משהו היה חסר לי בעין, משהו שייתן […]
כמעט רצח “זה לא יכול להיות! אין לה בושה לאישה הזאת! היא אומנם הנשיאה של המדינה הכי גדולה בעולם אבל היא לא תעליב את הבת שלי!” התרגזה המשרתת הזקנה ברטה, […]
לא לכולם יש את האומץ ליצור קשר עין. בטח שלא למשך זמן. זו הסיבה שכאשר נכנסתי לחדר המזכירות בשביל לפגוש את המנהלת, אורי משך מיד את תשומת ליבי. זו הייתה […]
15 ביולי 1981 – שבועיים לפני החתונה יומני היקר, שהכרתי את צ’ארלס, הבן של המלכה אליזבת, הייתי אז בת 19 בלבד שעבדה בתור גננת של גן ילדים. נחשפתי מוקדם מאוד […]
