לפרק הקודם הכרך החסר – פרק י”ח — –היום השמיני. 19:20. חניון מוטל בקנדה– טרייסי שנאה את עצמה. היא קיללה בשקט בשעה שניקתה את הסכין ואת עצמה מדמו של וורן. […]
לפרק הקודם הכרך החסר – פרק י”ז — –היום השמיני. 10:00. בית משפחת איינג’ל– אודרי פתחה את הדלת לשמע הדפיקות. “שלום מלאכית שלי!” אמר האיש בכניסה וקד חצי קידה. “מזמן […]
לפרק הקודם לפרק הקודם הכרך החסר – פרק ט”ז — –היום השביעי. 14:50. בית משפחת איינג’ל– דרך החלון נראה אור השמש. אמצע הצהריים. אבל ברגע זה, בשביל אפריל – הכול […]
לפרק הקודם: הכרך החסר – פרק ט”ו — –11:45. היום השביעי. בית משפחת איינג’ל– ‘איך אני אבשר לה את זה?!’ שאלה אודרי את עצמה כשיצאה מהמכונית. “אפריל?!” קראה אודרי כשנכנסה. […]
אש, זעקות, אימה, כמו ים של סבל, צונאמי של אימה, שיטפון של טירוף. הוא פקח את עיניו, היכן אני? אלוהים אדירים! מה אני עושה כאן? “ראו, הוא פקח את עיניו!” […]
הבית הגדול כבר לא היה זר לי, אני נמצא כאן כבר יותר משנה. אך למרות זאת, בכל פעם מחדש היה לוקח לי זמן רב למצוא את אשר הייתי מבקש למצוא. […]
לפרק הקודם: האוסף החסר – פרק י”ד. — -היום השביעי, שעה לא ידועה, שום מקום- דלת הבית המוזר נפתחה בקול חריקה צורם לאוזן. מהבית יצאה אישה מבוגרת עם קמטים בפניה, […]
קמתי לאט ובשקט והיסתכלתי לבדוק אים יש שם מישהו וראיתי מישהי יושבת סביב מדורה עם הגב אלי ומסתכלת לעבר היציאה כאילו היא מחכה למישהו שיבוא. לא ידעתי אם כדאי לי […]
קמתי בבוקר מוכנה לעוד יום שאני לא יודעת איך יגמר, מהר היתרגנתי ויצאתי לחפש מקום אחר כי אני פה כבר חודש ואני פוחדת שיעלו עלי, לקחתי את התיק שלי עם […]
כבר חושך הירח מלא, או לפחות הוא אמור להיות. העצים שביער זזים כל כך מהר כאשר אני רצה שזה מסתיר את מקור האור היחידי שיש לי עכשיו, הירח. מתנשפת הגעתי […]
שמש, ציפורים מצייצות, ושעון מעורר עם מנגינה מעצבנת שאני לא מכיר. “מה לעזאזל?” אני ממלמל בשקט, תוך כדי שאני מתעורר בחוסר הבנה. אני מסתכל מסביבי מנסה לקלוט את מקור הרעש […]
בחנתי את תכולת השקית בהתבוננות רבה. הושטתי את ידי לעבר ערמת דפים והנחתי בזהירות על שולחן הכתיבה שלי. אבל זה לא הספיק לי. משהו היה חסר לי בעין, משהו שייתן […]
כמעט רצח “זה לא יכול להיות! אין לה בושה לאישה הזאת! היא אומנם הנשיאה של המדינה הכי גדולה בעולם אבל היא לא תעליב את הבת שלי!” התרגזה המשרתת הזקנה ברטה, […]
לא לכולם יש את האומץ ליצור קשר עין. בטח שלא למשך זמן. זו הסיבה שכאשר נכנסתי לחדר המזכירות בשביל לפגוש את המנהלת, אורי משך מיד את תשומת ליבי. זו הייתה […]
15 ביולי 1981 – שבועיים לפני החתונה יומני היקר, שהכרתי את צ’ארלס, הבן של המלכה אליזבת, הייתי אז בת 19 בלבד שעבדה בתור גננת של גן ילדים. נחשפתי מוקדם מאוד […]
אני שמח לדבר איתכם שוב אני רק מקווה שזאת לא הפעם האחרונה, אני מניח שאתם זוכרים את התחרות המטומטמת הזאת שגברת רו סדרה לי, בחיי שאני שונא את האישה הזאת,. […]
טוב אין לי יותר מידי זמן להסביר אני חייב להתאמן עד שאני יצליח ואני ממש לחוץ שאני לא יצליח,תנו לי להסביר. זה רק החודש הראשון וגברת רו הזאת ממש אכזרית, […]
היום זה הולך להיות היום הראשון שלי בלימודים, כולם בבית נראו נרגשים אפילו יותר ממני. אבא שלי כל כך התלהב שהתקבלתי עד שהוא חיבק אותי ורץ איתי בכל אגפי השינה […]
טוב אני יודע שאמרתי שאני ידבר אתכם רק מחר, אבל אני חייב לספר לכם מה קרה כשהלכתי, בעצם מה קרה אחרי שסיימתי את ארוחת הבוקר… בכל אופן הלכתי אל האקדמיה […]
אני חייב לומר שהזמן חולף ממש מהר כשאתה ילד, אני כבר בן חמש, והחיים שלי מתנהלים בצורה טובה בהחלט ובואו לא נשווה אותם לחיים הקודמים שלי,(איכס). בחיי הקודמים היחס שלי […]
פרק 2- אחרי שיצאתי מחוף הים רצתי לכיוון הבית. שמעתי צעקה הקוראת בשמי מאחור, והוא מתקרב בקצב מהיר.. “היי מישל!” הסתובבתי וראיתי את חברתי הטובה סופי. “מה את עושה פה?” […]
פרק 1- ישבתי לי על סלע גדול מעל פני המים, כמו תמיד. הגלים היו גדולים מכפי שצפיתי. היום היה יום שבת, יצאתי מהבית שנמצא כעשר דקות מחוף הים-כמו כל סופי […]
כאן גיבורכם בעוד בוקר חדש של שיעמום בעריסה כן כן זה אני (שוב פעם). עברה כבר חצי שנה מאז לידתי מחדש. וכל יום אני לומד עוד על העולם הזה. דבר […]
שלום שוב אנשים משועממים אני שמח שחזרתם, איפה עצרתי? אההה כן זה היה כש… אה (*שיעול*) זה היה אחרי ש…נולדתי,בואו נעזוב את החלק הזה אני באמת מנסה לשכוח אותו (עד […]
שלום, קוראים לי אלכס או לפחות ככה קראו לי לפני שמתתי. הייתי נער בן 18 די רגיל שחי את חייו בלי דרמות מיותרות, אבל אז קראו כמה דברים… לא צפויים […]
יום שלישי 1.1 טוב, בן אדם, היום שלי עבר חלק, טוב, אם לא מחשיבים את זה שלא קמתי בבוקר ואיחרתי לבית הספר. בבית ספר ישבנו עם המקובלים, ושתי בנות הציעו […]
יום שני 31.12 אז… בן אדם, מה קורה? בזכות מה שקרה אתמול המורה ללחשים, אוריה, אמרה לנו- לרון ולי- לשקול לעבוד במועצה אחרי שנסיים את הלימודים, היא אמרה שזה נדיר […]
יום ראשון 30.12 אני לא בטוח איך להמשיך עם הכתיבה של… היומן הזה, אני יכול לכתוב ‘יומני היקר’ או ‘יומן יקר’ אבל זה יותר מידי קלישאתי- כאילו, כולם משתמשים בזה […]
יום שישי/28.12 כבר אמרתי שאני שונא בני אדם? הם מוציאים לנו שם של מפלצות, הם כותבים סיפורים ומצלמים סרטים על ‘הכוחות שלנו’, הם אומרים שברגע שננשוך אותם- או שנהרוג אותם […]
ניקולס ישב על גג עם חבריו, הם היו ארבעה. הוא, אנה, ריילי וג’ייקוב, האווירה הייתה קשה. ניקולס שיחק עם ידו הרובוטית, הוא גירד את הזיפים שעל פניו והרגיש את הקור […]
