סיפורים על סיפור קצר

את יודעת את האמת!!!!!!!!!

את אומרת לכולם שאת רק רוצה לצאת להנות, לצאת לבלות אבל את יודעת את האמת, את רק רוצה לשכוח, לנסות לרגע אחד להפסיק לחשוב, את ניראת טוב, רוקדת, את ניראת […]

בעיניו של הצלף

לקחת אוויר, להחזיק, להוציא. נשימות קרות, עמוקות ואיטיות, ליבי שמאט גם הוא, כאילו עוד רגע יחסיר פעימה, גופי איבד את חומו ועיני איבדו ברק, העצים סביבי שתקו, הציפורים הפסיקו לצייץ […]

אחד באפריל

שקט בבית, צפירת מכונית עצבנית מלמטה גורמת לי לפתוח עין מנומנת, להסיט מעט את הוילון ולהיזכר בימים שהייתי קם בשעות הבוקר המוקדמות מציוץ הציפורים, הימים שהיתה עבודה, אהבה והיה בשביל […]

זה רק סיפור קצר / דוקטור לפט

זה רק סיפור קצר; אני לא יכול לתאר בו את יופייה ממיס העיניים של הדמות בה אני שוזף את עיני בעודי מספר לכם עליה. זה רק סיפור קצר; אין ביכולתי […]

מה יקרה איתנו בסוף?

אתה תמיד הייתה החבר הכי טוב שלי, אנחנו מכירים מגיל אפס, אחותך החברה הכי טובה שלי, אנחנו תמיד היינו ביחד, אפילו שבהתחלה היינו רבים הרבה, רצים אחד אחרי השני מרביצים, […]

הנסיך הקטן

איך אפשר להסביר מה זה להתאהב? כשכל הגוף מתמלא בחום בלתי מוסבר, הלב פועם ושום דבר אחר לא משנה. את היילי הכרתי באותו קיץ במחנה, אני הייתי בן שש עשרה, […]

קפיצת ראש

האוטובוס נעצר בתחנה הסופית, “כולם לרדת” הכריז הנהג. היא ירדה אחרונה, שערה הזהוב התנפנף אל מול הרוח המדברית החמה שעכשיו קיבלה את פניה. השלט הישן בכניסה קרא באותיות גדולות “ברוכים […]

קבלת שבת

גברת עמר אהבה את אלוהים, יש שיגידו יותר מכולם. בכל ערב שישי הייתה מנקה ומסדרת את הבית לקראת השבת, מצחצחת כל פינה, אלוהים מעריך ניקיון חשבה לעצמה. מיד בסיום הנקיונות […]

רכבת הרים

בגיל עשרים וחמש הייתי על גג העולם, ובגיל שלושים בתחתיתו. אחרי הצבא עשיתי כמנהגם של רבים מבני גילי ויצאתי אל העולם הגדול, דרום אמריקה קראה לי, ובמשך מספר חודשים חרשתי […]

לכל אהבה יש שתי צדדים

והאהבה שלך אליי הייתה כמו סיגריה, אהבה שנותנת לך הרגשה טובה כשיש אותה, אהבה שאתה תתמכר ממנה תוך כמה נשימות ממנה, נשימות מתוקות של הרגשה שאין כמותה ואתה לא תצליח […]

עירית

“את ממש בעולם משלך” לאה אמרה לי, “אני מניחה ששתינו” עניתי לה. בזמן האחרון התחברנו מאוד, כנראה בגלל שאנחנו כל הזמן אחת ליד השניה . בהתחלה והאמת עד עכשיו לא […]

הקבצן

צלצול מתכתי של פעמון מילא את הבית. החשתי צעדיי ומיהרתי לראות מי בדלת. הסטתי הצדה את המנעול העליון, סובבתי את המנעול התחתון – אישה מבוגרת שמתגוררת בגפה תמיד צריכה להיזהר. […]

לנעול עקבים

לא הצלחתי לשטוף את הטעם המר מהפה, לא הצלחתי לשטוף את התחושה הדוחה מהגוף, ודווקא צחצחתי שיניים חזק במברשת מפלסטיק ומשחה מחו”ל, וקרצפתי את הגוף פעמיים ושלוש במים ובסבון אל-דמע. […]

דוד מלך הערק

באותו מרכז מסחרי קטן ברמת אשכול בפינה קטנה החבויה מעיניהם של העוברים ושבים התעורר עכשיו דוד, שק השינה שקיבל מכמה חברה חבדניקים כיסה את גופו הרזה , קרטון גדול של […]

עד שהמוות יפריד בינינו

כבר כמה זמן שזה לא הולך, משהו מת, נכבה, לא קיים יותר. האהבה שלו שאותה חשב שלעולם לא יאבד פתאום הפכה לרוטינה משעממת, שגרה, חוסר תשוקה. נשמע מוכר? ככה זה […]

גשם פריזאי

היא שכבה שם, זיעה קרה יורדת במורד גבה, בחוץ הגשם לא הפסיק נראה זה היה כאילו לעולם לא יפסק. היא ידעה שכבר לא יחזור, היא הסתכלה החוצה מן החלון אל […]

מסע

טיפות הגשם נקשו בעדינות על תקרת הקרוואן, מכורבל בתוך שמיכת צמר גדולה הוא התעורר לעוד בוקר גשום בין ההרים של מונטנה. אם מישהו היה אומר לו שהוא הולך לגור בתוך […]

פסגה

צעד ועוד צעד, ואז עוד אחד, כבר שנתיים שהוא מתאמן לקראת הטיפוס הזה. עכשיו זה קצת מרגיש שכל החיים הובילו אותו לשם, להרים, לפסגות מושלגות ומצוקים. תמיד הוא אהב את […]

הקאובוי של נס ציונה

מגפי בוקרים גבוהות מתחת למכנסי ג’ינס קרועים וחולצה משובצת שמקופלת בדיוק עד המרפקים, ג’ון יצא באותו בוקר מהבניין בשיכון ד. האמת שקראו לו משה אבל כל החברים מהשכונה נתנו לו […]

פרחים צהובים

כשקיבל את ההודעה הוא ישב בבית קפה קטן באחת משכונותיה העתיקות של מילאן, הוא אהב לשבת שם, אף אחד לא ידע מיהו או מאיפה בא. הטלפון הנייד זמזם אחרי אולי […]

סוף

בחשיכה הוא יושב, על ספסל ישן בגינה הציבורית, רוב שעותיו מאוחרות הן,  לבוש בחליפה שחורה ונקיה למשעי. הפעם זה אדון גורדון, הוא כבר לא יחזיק מעמד הלילה, הגרורות הגיעו לכל פינה אפשרית בגופו וצריך להעביר אותו אל הצד השני. ככה נראים ימיו, מרביתם מלאים באנשים מבוגרים שחייהם מגיעים לקיצם, מידי פעם באים אלו שזמנם הוקדם,  התנגשות מכוניות, מחלה חשוכת מרפא או אנשים שחרצו את גורלם בעצמם. 
 בכל פגישה מחדש עולות אותן השאלות, מי אתה?  מה קרה? למה אתה כאן?  בבקשה אולי תיתן לי עוד קצת זמן? בבקשה? ובכל פעם יושב הוא בסבלנות ומסביר, שזהו, כאן זה נגמר ושאי אפשר עוד קצת זמן והגיע הזמן ללכת, שהוא רק ממלא את משימתו. 
 מעולם לא בחר את תפקידו, הוא יצירה של אין סוף, של זמן ומרחב. ותמיד כששאלותיהם נענות, כשההבנה מחלחלת,  עולה חיוך קטן של השלמה, של קבלה. 
 כשנכנס לביתו של מר גורדון באותו לילה, שום שאלות לא נשאלו, שום בקשות או תחנונים, רק חיוך קטן של קבלה, של אנחת רווחה,  שסוף סוף הגיע הזמן ללכת.

חרא של סיפור

כבר שנתיים שאני לא מצליח לכתוב כלום, ערימות של בקבוקי וויסקי ריקים ממלאים עכשיו את מה שהיה פעם חדר העבודה. דירה קטנה בפלורנטין וחתול, מי צריך יותר מזה. בפיצוציה הקטנה […]

הויתור על עצמה

נשמתה לראשונה שייכת לה. היא לא נותנת את כל כולה לאחרים. היא אמנם בצד, עם דמעות בעיינים וחתכים בגוף (מזה שנים שלא), ואף לא אחד באמת חושב מה קורה איתה […]

קץ האשליה

שני גברים ישבו על גדת הנהר, כמנהגם. הזרם נע בשלווה מופתית, האוויר היה צלול וטהור, וניכר היה ששעת הדמדומים הולכת ומתקרבת. מזמוריהן של עופות השמיים הנחים בחיק העצים התחלף, מזה […]

להרוג את שניהם / הנעלם הגלוי

להרוג את שניהם אני צריך להרוג אותם, את שניהם, ידעתי. ההוראה ניתנה לי מלמעלה, ולא היתה לי האפשרות לערער. הרי זה מה שאני, זה מי שאני וככה זה – להרוג […]

צלקת בלב.

הירח כבר לא שמח והעננים גם הם בוכים, את השמש בקושי רואים מאז שהאפור תפס מקום. הירוק השחיר והחום התייבש, נסדק. השברים הם לא רק אצלי בלב, הם בכל העולם. […]

סיפור/קטע קצר – האדם המושלם

“אני נתתי לך איזושהי סיבה לשנוא אותי ?!”,הוא תפס את ידי ושאל. הבטתי למעלה על הדגלים בכחול לבן שתלו לכבוד יום העצמאות. אני באמת לא רציתי לראות אותו כאן. “אני […]

24 קומות

גבוה. כה גבוה הבניין, ואני ממש על הקצה. לטפס ברגל את כל זה,כשאין מעקה, סחט ממני את כל הכוחות. זה היה טיפוס מפרך וכואב, אבל כמו לטפס על הר באמצע […]

את בליבי את בנשמתי או איך התחלתי לאהוב את רוד סטיוארט

כל אחד ואחת מאיתנו יש לו את פסקול חייו. השירים והמוסיקאים עליהם גדלנו ואותם שמענו , לפחות בתחילה, כמאזינים “שבויים” בבית הורינו או בבית סבא וסבתא שלנו. אם תשאלו את […]

מים עמוקים

אחד. שניים. שלושה. ארבע צעדים. נשימה. עמדתי קצת מרחוק, הסתכלתי על כולם. גופות מושלמות בעולם מחורבן. עשיתי עוד צעד. ועוד צעד. והנשימה נהיית כבדה. נראה לי ששכחתי משהו. זה המשאף. […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך