וחיפשתי לי מפלט, מין התהום העמוקה והחשוכה הזאת, מין השיכחון הצמא לעוד ועוד אנשים שייפלו לתוכו. וניסיתי להרים את ידיי, כדי להיאחז בקצה, כדי שיהיה משהו שיעזור לי לקום ולהמשיך […]
עיניה בוהות בידיה, חסרות מבט, חסרות מבע, היא אדישה, זה לא מתאים לה, שום צליל לא בקע מפיה. מוחה עסוק בדברים שקרו, כאלה שאכלו אותה מבפנים, והיא לא יכולה לדבר […]
תן לי להניח את ראשי, על מצע של חלומות, שיהיו טובים, שיהיו רעים, רק שייקחו אותי למקומות אחרים. תן לי להניח את ראשי, הרחק הרחק מכל עיסוקיי, כדי שאוכל להתמקד […]
כמו במגע מכשף היא נגעה בעורו, וכישפה את ליבו, את פניו, את גופו, ונתנה לו ללכת היישר לתהום, כמו רבים לפניו שכבר אינם היום. לבדה היא צועדת, בודדה, מתבוננת לאט […]
אני לא רוצה לשכוח איך זה הרגיש, אותם רגעים שהיו רק אני והזמן- כשכולם מסביב צועקים ומשתוללים, ורק אני לבדי על שולחן, מזמזמת מנגינות ומילים, עמוק בתוך תחושה של בועה. […]
אז בכיתי בתוכי, בשקט, כי נגמרו לי הדמעות, וגם בגלל שלא האמנתי. החיוך המקסים שלה צף בזיכרוני, מושלמת, כה קטנה ועדינה, אחרי שנתיים של לחימה. אומרים שזה עמד לבוא, המוות, […]
ההמתנה הזאת בתחנה, כשאנשים סביב מסתכלים לכל עבר, מחפשים היכן למקד את עיניהם, או סתם שעשוע זול, שיוצא אותם מין הכבדות השוררת עליהם, היא גורמת לי לחשוב, על סתם דברים […]
פתאום היכתה בי הבנה, שאולי אני רק אבן בדרך, חלק קטן מפאזל גדול הרבה יותר, שאין חשיבות לרגשות שלי, שהם מוטעים. פתאום גיליתי, מאוחר, שיכול להיות שהוא שומר את רגשותיו, […]
ואני קוראת לך, כדי שתציל אותי, כדי שתיתן לי כוח להתקדם, הלאה, הרחק מכל אלה, כדי שלא אבכה מולן או בגללן, כדי שאמצא בעצמי באומץ. ואני בוכה אלייך, כדי שתשמע […]
הלב מדבר, הוא לוחש לי סודות, על אנשים שפעם אהבתי, ועל זיכרונות שהיו. זה כואב ומתיש להיזכר בהכל, זה מביא אותי עד לאפיסת כוחות. זה מזכיר לי שיכולתי לקבל כל […]
על מפרשית קטנה אשוט, אשוט הרחק מכאן. אולי הכיר אנשים חדשים בדרך, אנשים שידעו את טיבי. המפרשית לא תעצור, היא תיקח אותי לאן שארצה. היא חייבת לי. היא תכיר לי […]
