סיפור שכתבתי ועכשיו מצאתי במגירה:"לכל דבר יש משמעות" אומרים שלכל דבר יש משמעות אבל לא לדבר הזה…יומני היקר זה שוב כריס בראון אתמול בלילה חלמתי חלום מוזר מאוד בחלומי הופיע […]
"אז מה שלומך?" היינו שתינו בחדרון הקטן עם השלט השנוא: "חדר 16", וכשאני אומרת שתינו אני מתכוונת אליי ואליה, אפרת, המפגרת הסוציאלית התורנית שנשלחה לחקור אותי. אני שכבתי על הספה, […]
"אז מה לעזאזל זה הרגע הכי גרוע של החיים שלך?" היא שאלה. "מה יותר גרוע מכל זה?" "זה… כשהייתי מאושפזת, איתי בחדר היה ילד קטן שקראו לו נועם, הוא היה […]
"זה לא הרגע הכי רע בחיים שלי." אמרתי. "נשאר לך ניחוש אחד." "זה היה כשיאיר מת." היא אמרה. הסתכלתי עלייה, ישר בתוך העיניים. "לא." לחשתי. "תספרי לי מה היה שם." […]
"רגע, אז את אומרת שהרגע הכי טוב בחיים שלך היה כשאחותך נולדה?" היא שאלה בהלם. "כן. עד עכשיו, בכל אופן." עניתי. "איזה חיים עלובים יש לך!" היא אמרה, הדגישה כל […]
טוב, זה הסיפור שלי וככה זה הולך הכל התחיל בכיתה ה' ביטחון עצמי החל לרדת התעניינות במשקל החלה לעלות רצון להיות יפה ואופנתית תמיד היו במחשבותיי המחשבה שאני לא טובה […]
אתה יודע ? תמיד הגנתי אלייך כשכולם אמרו כמה אתה נוראי חייכתי שיניתי את דעתם עד האחרון כשאתה היית לבד, הייתי כתף תומכת לך שאתה בכית אני מחיתי דמעותייך אחת […]
אמת . מילה חזקה לאלפי תרחישים שקורים בחיים שלנו. ישנה אמת מכוערת , אמת כואבת , אמת פשוטה , ישנה כנות שמתחפשת לאמת וישנן אמיתות מוחלטות . זה שהשמיים כחולים […]
לפעמיים העולם שוכח שאני רק בנאדם. אני צוחק, ולפעמיים גם בוכה יש בחיי רגעים שמחים ומאושרים אך גם דברים כואבים ועצובים. לפעמיים אני מצליח ולפעמיים נכשל. טועה. מועד. אני לומד […]
-מחלת הסרטן שלקחה אותי לגן עדן- ~יום ועוד יום, וזה מרגיש כמו נצח. הלב פועם בוודאי, רץ ורץ- במהירות. אני יכול להרגיש אותו בכף ידי הקטנה- אני יכול. לפעמיים קצת […]
כשהלב עוד תמים, מתפס הוא במורד גופי, מזכיר לי כמה שהוא חשוב. הוא פועם. שנייה אחר שנייה, ללא הפסקה. הוא תמים. עכשיו הוא מאמין שכך וכך יקרה. כשהלב עוד תמים, […]
יאוש, צער, עצב, חולשה, אני לא יודעת על מה לחשוב שעה שאני צועדת במסדרונות בית החולים המוכרים לי כל כך, בחיפוש אחר אהוב ליבי, שמאושפז פה לפני ניתוח. אני מוצאת […]
כעס. זה הדבר היחיד שאני מרגישה עכשיו. כעס. על עצמי בעיקר. על כך שאני נותנת לעצמי לשקוע. על כך שדמעה ועוד דמעה, יורדת -בסופו של יום, כשכולם כבר ישנים, רק […]
פרק 1: התעוררתי על ערימת הסדינים שלי, הרוח נשבה בחוזקה וכל עצמותי רעדו, בהיתי בחלל, ניסיתי להתאושש מן השינה הארוכה חסרת החלומות, שפשפתי את כפות ידי אחת בשנייה, הן החלו […]
חלום ועוד חלום. מתווסף-לתוך השרשרת העצומה הזאת. ענקית כענק בגנו. חלומות של אתמול לא נשכחות. נכתבות בראשי, ביומן בתוך ראשי. מילה במילה. זוכרת. יודעת. שומעת. נושמת. חיה את חלומותיי. הרכבתי […]
And im standing here, in this empty space-and here, just under the sky, it's much easier for me to breathe. the air enters into my lungs and I can breathe […]
אני עומדת בתוך דף לבן, ריק. יש בו וואקום גדול. אני בקושי מצליחה לנשום. אני מציירת בו אוויר, ונשימות, סופסוף הצלחתי. אני מגלה פתאום שאני עירומה לגמרי, ללא בגדים, אני […]
קול הבכי הפסיק. הייתי מול האגם , היה קריר , היה ערפל וטיפות טל ירדו על העלים של עצי המנגו , יופיים משך אותי הלכתי להתבונן בהם , הלכתי אל […]
ואני עומד כאן. בחלל הריק, וכאן -בדיוק מתחת לשמיים, קל יותר לנשום. האוויר נכנס לתוך ריאותיי, ואני מצליח לנשום יותר טוב. בתוך, בתוך הבית השקרי הזה, אני מרגיש כמעט מת. […]
