חריקה נשמעה ואחריה חבטה. "אמא עצרי!" צעק ג'ום. הרגשתי את להב הסכין חותכת קלות את עור צווארי, כאשר הסיטה אותו המלכה לואיזה מגרוני. "מה קרה בני?" שאלה אותו לואיזה. "היא […]
שון הוא בחור כמעט ורגיל. הוא חובב ספורט ומכוניות כמו כל גבר אחר, הוא רודף אחרי בחורות כמעט כמו כל הבחורים. אך לשון יש תחביב שלא נפוץ אצל גברים, הוא […]
פרק 3 עבר שבוע, אדל חידשה את כל הציוד הבית ספרי שלה. המורה ואדל בקשר יומיומי, בין אם זה בטלפון או בבית הספר. היא דואגת לאדל ואפילו גרמה לציוניה להמריא […]
התנועה ברחובות הרחוקים מהאצטדיון, זרמה בצורה יותר חלקה מאשר בסמוכים אליו, לכן סטיבן לארסון, לא התקשה לנווט את מכונית הבנטלי השחורה והמצוחצחת, אל השכונה שלו, גם כשהמהירות שבה נהג הייתה […]
״אז מה…״ אדל שברה את השתיקה שנוצרה והחליקה את גבה למצב ישיבה. ״אני מניח שנדפקנו.״ הוא אמר בגיחוך ועשה את אותה הפעולה גם הוא. הם ישבו זה לצד זה בחשיכה, […]
לפני שהדלת נפתחה היה רעש בחוץ, חציי מלמולים, ורקיעות רגלים. עד שהספקתי לקלות שהדלת נפתחה בכלל, הייתי כבר נתונה בחיבוק. לא הייתי צריכה אפילו למשוב מי זה עשוי להיות, משום […]
אחרי 10 דקות של ריצה הגעתי למחסן. המחסן היה מלא בכיסאות ושולחנות שבורים וחומרי ניקוי. הדמעות עדיין לא הפסיקו לזלוג על כל פני ועדיין התמונה של דן הייתה בראש שלי. […]
היום למחרת היה יום רגיל אפילו נורמלי. האיום של רון או האזהרה שלו, כמו שהוא אומר, לא הבהילו אותי בכלל. רציתי לעשות אפילו דווקא ולספר לדן, אבל לא יכולתי לעשות […]
שיחה עם דרקון לבסוף כולם עלו על צאוורו של אורוז על מנת להגיע אל טירת נמלוס. כולם הרהרו בגילוי המרתק אודות רודון, אך לאחר כמה זמן גברה עליהם התשישות, והם […]
רגלה של סיירה קפצה בחוסר מנוחה ועייניה החומות הביטו על הג'ינס השחור והמשופשף שלבשה. שני שוטרים התקדמו לכיוונה. סיירה סרקה את אחד השוטרים, הוא היה רזה, מאוד וגובהו נראה עמד […]
אנני הייתה במיטתה, יושנת עד מאוחר כמו כל יום בשבוע האחרון. אך בשונה מהשבוע האחרון, היא שמעה דפיקה בדלת. בשיער סתור, חולצה מכופתרת גדולה ומקומטת ומכנס שחור ישן היא ירדה […]
אחרי שהתקלחתי הלכתי חזרה לחדר שלי, אני רק מקווה שהריח שהיה במסדרון לא יכנס לשיער שלי זה יכול להיות די מגעיל. פתחתי את הדלת וראיתי את ג'ונתן מביט על עצמו […]
הימים עוברים בקצב מסחרר, אך כך זה כאשר יש מה לעשות. אני מפתה את המלך, אני לא בטוחה ממש למה. אני לעולם לא נותת לו להתקרב אליי יותר מידי, אני […]
הייתי בדרך לחדר בזמן שלא הפסקתי לחשוב על מעיין. איך היא מסוגלת לבגוד ככה בחבר שלה דן. דן ניראה מאוהב מאוד. איך היא יכולה לבגוד בו ככה עם מישהו אחר, […]
❊ פרק שני ❊ ברי הלכה עכשיו ברחובות של אחר הצהריים בערך רבע שעה, אבל היא החלה להרגיש שמשהו מוזר כבר לאחר דקה מאז שיצאה. אך היא לא נתנה לזה […]
אני ושיין לא דיברנו על מה שקרה אתמול, חיכינו להיות לבד, אני שיין וכריס ולדבר על כך. מחשבות הציפו את ראשי, לא ידעתי מי צילם אותי, לא ידעתי מה הדעות […]
אני המקום הזה כבר מספר שבועות, אך מלבד לשעשע את המלך, לא עשיתי הרבה. נראה כי שעשע אותו לחזר אחריי, לקבל לא כתשובה. אני חושבת, שהוא חשב שזה משחק, תחרות […]
כריס כיוון את החרב הארוכה אליי. הוא עמד בדלת הפתוחה לרווחה, מזיע וכולו אדום, לבוש באותם בגדים שלבש כשעזב את הטירה. "כריסטופר אתה לא חייב לעשות את זה!" אמרתי. "את […]
צחנת המסדרון עלתה שוב באפי ועיוותתי את פרצופי בגועל, סגרתי את הדלת וירדתי במדרגות התהלכתי באיטיות לעבר המטבחון הקטן שעמד לרשות בניין המגורים מקרר, ארוניות אחסון, דלפק מיקרוגל וקומקום חשמלי. […]
הקדמה לחלק אחד [או עונה ראשונה עם תרצו:]- מצחיק איך חיים יכולים להשתנות בגלל טעות כל כך קטנה, כמו מפגש לא צפוי עם אדם מסוכן. או התחלה של חיים חדשים […]
ליל חורף 1800 יצאתי מביתי לכיוון המכולת השכונתית כמו בכל יום. התחלתי לפלס את דרכי בין השלג עד לחנות. הפעם, זה לא היה כמו בכל יום, לומרות שזה כן. אבל […]
"אמא… אמא." אני חוזרת מ'גן-החיות' ומחפשת את אימי. "מה, חומד?" היא שואלת אותי, ואני מתקדמת אליה, מבלי להגיד יותר מידי, ועוטפת אותה בחיבוק. אני כלכך נרגשת וצורחת כמו משוגעת. "מה, […]
ישבתי בחדר הגדול, ולא ידעתי מה לעשות. כבר חקרתי את כל האזור, את מערכת החדרים שניתנה לי. ואני חייבת להגיד לכם, שהם פשוט ענקיים. כבר בחנתי את כל השמלות בארון, […]
מסיבות קולג' מעולם לא היו הקטע שלי, גם לא לפני שהייתי בקולג'. הפעם היחידה שהלכתי למסיבת קולג' הייתה כשהייתי בת שבע – עשרה, ואחת החברות היחידות שלי סחבה אותי לשם. […]
במשך כל התשע עשרה שנה אשר סיירה קיימת היא לעולם לא ראתה שמיים כאלו חשוכים, שחורים, נקיים מכל ענן או כוכב זהוב וקטן. רוח קפואה הצליפה במעיל העור השחור שלה, […]
אני לא ממש בטוחה איך הגעתי אל האמון, הכל מעט מטושטש, אבל הגעתי, ועכשיו, אני הולכת למצוא אותו ולשאול מה לעזאזל הולך פה. אני עוברת ליד אנשים, והם לא מאמינים […]
וראיתי רק את פרצופה המודאג של האחות, "או, סוף סוף התעוררת!" היא אמרה בהקלה "כבר חשבתי שצריכים לפנות לבית החולים!" מצמצתי והסתכלתי על החדר, זה לא היה חדר המרפאה אבל […]
עמדנו, אני והנער, על הדשא הירוק והלח כששמש אחר הצהריים קופחת מעלינו. ריח אורנים מילא את אפי. "מי את?" שאל אותי הנער שוב בקול תקיף. "איפה אני?" שאלתי אותו בהתעלמות […]
אני מהדקת את אחיזתי בתיק, פוחדת שכשאשחרר את האחיזה הוא פשוט יישמט מכתפי. יום ראשון ללימודים, כולם בחצר, מחפשים את אלה שלא פגשו חודשיים או פחות. במצב שלי, לא פגשתי […]
עדן רביבו- היי אני עדן, בת 17. בת הזקונים במשפחה. יפה? תלוי. שיער חום שמגיע את המותניים, עיניים ירוקות, וצבע עור בהיר, אני פשוט מהטיםוס שלא מצליחים להשתזף. אני די […]
סיפורים בהמשכים
סיפור בהמשכים יכול למתוח אותנו מיום ליום ומרגע לרגע, כמו סדרה טובה שנעצרה בשיא המתח. הסיפור בהמשכים מאפשר לנו להימתח ולהפעיל את הדמיון כדי לנסות לצפות מה יקרה בהמשך, וכך אנו נוטלים חלק פעיל בסיפור ומזדהים עם הדמות הראשית.
סיפור בהמשכים מאפשר לנו ללמוד ולהכיר דברים חדשים בצורה כיפית ומיוחדת ולכן חייבים לשמור על רצף של קריאה כדי להישאר בעניינים.
כשקוראים סיפור בהמשכים חשוב להתחבר לרגשות שהדמויות מעבירות לנו: אהבה, שנאה, חיבה וכו', ונשים לב לתפניות בעלילה.
העצירה בקריאה יוצרת את המתח ומעוררת אצלנו מחשבות: "אם הייתי במקום הגיבור הייתי עושה…".
סיפורים בהמשכים מתאימים מאוד לילדים כי עם גורמים לילדים להיות יצירתיים מאוד. יש גם סיפורים בהמשכים למבוגרים אף על פי שבדרך כלל סיפורים בהמשכים למבוגרים עוסקים באהבה ובמה שכרוך בה.
סיפורים קצרים בהמשכים
סיפורים אלו הם מאוד מאתגרים: מצד אחד הם קצרים לקריאה, ומצד שני הם ממשיכים ונמתחים כמו מסטיק. אפשר לקרוא כל יום עמוד אחד מסיפור קצר כזה ואז במשך שבוע להיות במתח עד לסוף הסיפור.
סיפורי אהבה בהמשכים
אלו הסיפורים בהמשכים הכי מוכרים. אחד מסיפורי האהבה בהמשכים הכי מוכרים באינטרנט הוא הסיפור "רק ידידים" שיש בו כבר לא פחות מ-255 פרקים! אלו סיפורים מאוד מרגשים שמתאימים בעיקר לבנות המחפשות את האהבה הראשונה האמיתית שלהן.
