פתאום שמעתי דפיקה בדלת. כשפתחתי זה היה יוני. הוא היה ניראה די כועס. אבל זה לא היה לי אכפת. גלגלתי את העיניים, בפעם המאה. " אוף איתך, תפסיקי עם זה." […]
"מה?" שאלתי בבלבול. "מה זה לעזאזל מלאך שומר?" "מסובך." הוא השיב לי. עיניו הכחולות-כהות הביטו בי בכעס קל וידיו היו שלובות זו בזו. לעזאזל, הוא היה מעצבן. "אז תסביר!" צעקתי. […]
~ (נקודת המבט של רפאל) החלפתי את השיר הנשמע באוזניות למנגינות. המנגינות האלה עשו לי תחושות מוזרות, ועשו לי חשק לצייר. הסתכלתי על שעון היד הכסוף שלי, השעה הייתה '08:53', […]
תקראו ברציתי להוסיף לפני שאתם מתחילים ,תודה! הרשימה השחורה הקדמה: מסופר על ילדה שעוברת לפנימייה הנקראת \"סטאר ליין \". למרות שהיו לה חברים בבית הספר היא עברה בגלל מצב הכלכלי […]
אני יתחיל מתחילת החיים שלי : ההורים שלי כבר 25 שנים בגרמניה . אחותי ואחי נולדנו בגרמניה , בברלין , בדיוק כמוני . עוד כשהייתי ממש קטנה , אני עדיין […]
אני יתחיל מתחילת החיים שלי : ההורים שלי כבר 25 שנים בגרמניה . אחותי ואחי נולדנו בגרמניה , בברלין , בדיוק כמוני . עוד כשהייתי ממש קטנה , אני עדיין […]
אז ככה : קוראים לי הודיה , ואני כמעט בת 15 . אני יהודייה שחיה בגרמניה . יש לי אחות ואח תאומים גדולים שהם בני 22 : לירז ולורן . […]
פרק חמישי: {נקודת מבט ליהי} ישבנו בשולחן העגול בחדר האוכל הגדול. הבטתי סביב וראיתי את אורי, נועץ בי מבטים מוזרים. "מה?" שאלתי אותו בעצבנות ונגסתי בבורקס הגדול, פירורים של שומשום […]
עיניו של דיימון מעולם לא נראו יותר מסוכנות ויפיפיות כמו עכשיו,הוא הכניס את השעון לכיס וממש ברח לחדרו. "אמא שלו?!" צעקתי . "זה…זה…דיימון סאלבטור?" גמגם ספנסר. "ולא אחר\" צחק ג\'רמי. […]
אני נכנסת לתוך הסטודיו הריק. התקרבתי לרדיו הגדול ולחצתי על הכפתור העבה שהפעיל את הדיסק. המוזיקה התחילה להתנגן. רקדתי, רקדתי איך שאני רוצה. אני לא צריכה אף מורה שיאמר לי […]
״מה יש לך? תפסיקי להתפתל ככה כבר! קיה! אני מנסה לאפר אותך!״ קראה דיאנה והזעיפה את פניה. הגיע ערב המסיבה וקיה הייתה צריכה להראות מהמם. ג׳ייד ישבה על מיטתה של […]
ראיתי אותו, את הארי עומד מעלי, עצבני. אולי עזרה לי לקום ומאחורה שמעו את עופר צועק ״מה אתה מרביץ לבנות?״ והדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו זה -איך לעזאזל אני אמורה […]
"אז אתה…" התחלתי לומר. "ספנסר" הוא חייך,הוא נראה בחור נאה למדי,שיער שחור ועיניים חומות מבריקות-גבוהה רזה וחיוור. "קווין ספייסי" תיקן דיימון בנימת שעשוע. פצעיו של ספנסר היו חמורים-מצחו היה חבוש,שפתו […]
עלילותיו של דן מאת רוי רז ספר מס' 1 דן ישב על מטתו, חושב על חלום הבלהות שחלם לפני – כן. הוא רצה לדעת – אולי זה כבר קרה – […]
"אתה מוכן להוריד את הקסדה?" אמרתי אחרי שהורדתי את הקסדה שלי, "אל תצאי היום" הוא אמר ונסע בלי להראות לי את פניו. "אין מצב שזה קורה! " מלמלתי לעצמי ויצאתי […]
מסנוור לי בעיניים, בהיר פה מדיי. כמובן שלא התעוררתי במיטה שלו, אבל היו לי כמה הבזקי זיכרון מליל אמש. לא זוכרת בבירור, רובם מרגישים כאילו היו חלום, פרי דמיוני. ׳הגיון […]
לכולם יש משהו שהם לא ראו לפני בעולם הזה , זה משהו מאוד אדיב ומתוק .. אם הם היו רואים את זה , כולם בוודאי היום רוצים את זה . […]
תמיד אמרו לי שהיא לא קימת שהיא דימיונית ושאין צורך לחיפושה. אבל אני לא האמנתי כי כבר ידעתי שהיא נמצאת איפה שהוא ומאצאתי את מיקומה, והחופש הזה לא היה חופש […]
אחרי המופע שהציג בפניי הראש שלי הותקף בכאב "גם אתן עושות כאלה דברים"? שאלתי בבילבול את שאר הבנות הן הנהנו "וגם את" אמרה אחת מהן הבלונדינית לרגע התחלתי לצחוק לעצמי […]
"מה היו הגורמים למלחמה הקרה?" קולה של גברת קארטר הקפיץ אותי. "הסובייטים האמינו בקומוניזם ושאפו להביא להתפשטותו ברחבי העולם. האמריקאים האמינו בקפיטליזם ואף הם האמינו ששיטתם ראויה להיות מונחלת לכל […]
"כן, ילדה?" הוא חיכה לתשובה. "אה… אני, אה…" אור גמגמה."אתה במקרה דיוויד מילר?" היא הופתעה שהצליחה לומר את שמו עם קול יציב. "לא." האיש ענה בפשטות. שיט. שיט, שיט, שיט! […]
צעדתי בדממה במסדרון בית הספר הריק, האוויר היה מקפיא. הגעתי לדלת הכיתה שלי והושטתי יד בשביל לפתוח את הדלת, לעמוד מול כיתה שלמה ולנסות למצוא תירוץ לאיחור אבל אז נזכרתי […]
כמו כל סוף שבוע ,יצאתי עם דניאל ומיכאל החוצה…שיחקנו דיברנו סיפרנו בדיחות בקיצור בני טיפש עשרה למופת. הגענו אל החניה אמרתי להם שאני הולכת לישתות וחוזרת,הסתכלתי עליהם שוב וראיתי שדניאל […]
עוד לפני שפקחה את עיניה, אור זכרה שזה יום גורלי. היא מיהרה בבוקר להתארגן ולצאת מהדירה שלה ושל אימה בקומה השלישית. תמי תכננה את זה כבר שבועות. לקום בבוקר, להתרחץ, […]
פרק רביעי: {נקודת מבט ליאן} "היי ליאן." אורי נכנס דרך הדלת הלבנה וצעד בביטחון אל תוך החדר הקטן. לבי החל לפעום בהתרגשות וידיי רעדו מעט. "ה…היי…" גמגמתי מעט, ולחיי קיבלו […]
״זאת היא אני בטוחה בזה״ שמעתי קול מוכר זאת הייתה אותה הנערה שהזריקה לי את החומר ״אתה ראית איך היא הגיבה לחומר זאת היא״! נישמע קול נשי שונה יותר ״אני […]
נשאתי את התחושה הזו איתי עד לקצה הרחוב,שם התרסקתי על ספסל עץ רעוע והחלתי להתנשם בכבדות.שדה הראייה שלי הטשטש מעט.ולאוויר היה ריח…חמוץ(?)הצמדתי את כף ידי אל מצחי.קר וספוג זיעה.עצמי את […]
נ.מ פבלו כבר חצי שנה מאז שמריאנה עזבה אותי… חצי שנה שאני מחפש אותה ברחבי ארגנטינה, מתקשר לאנשים, התקשרתי אפילו לאמא שלה, יותר נכון שאמא שלי התקשרה. לא יודע למה […]
פרק שלישי: {נקודת מבט הראל} – אמי ישבה בסלון הקטן על הספה הישנה וקיפלה בגדים באטיות שלא אפיינה אותה. קול הדלת שנפתחת בחבטה נשמע, רועם באוזניי כמו תופים שלא מפסיקים […]
התעוררתי בבהלה בגלל החלום הנוראי הזה שחוזר כבר על עצמו כבר כמעט שבוע. אני מופתעת לראות שעדיין חשוך. השעון שעל השידה שלי מראה שהשעה היא שלוש בלילה. אני מנסה להכריח […]
סיפורים בהמשכים
סיפור בהמשכים יכול למתוח אותנו מיום ליום ומרגע לרגע, כמו סדרה טובה שנעצרה בשיא המתח. הסיפור בהמשכים מאפשר לנו להימתח ולהפעיל את הדמיון כדי לנסות לצפות מה יקרה בהמשך, וכך אנו נוטלים חלק פעיל בסיפור ומזדהים עם הדמות הראשית.
סיפור בהמשכים מאפשר לנו ללמוד ולהכיר דברים חדשים בצורה כיפית ומיוחדת ולכן חייבים לשמור על רצף של קריאה כדי להישאר בעניינים.
כשקוראים סיפור בהמשכים חשוב להתחבר לרגשות שהדמויות מעבירות לנו: אהבה, שנאה, חיבה וכו', ונשים לב לתפניות בעלילה.
העצירה בקריאה יוצרת את המתח ומעוררת אצלנו מחשבות: "אם הייתי במקום הגיבור הייתי עושה…".
סיפורים בהמשכים מתאימים מאוד לילדים כי עם גורמים לילדים להיות יצירתיים מאוד. יש גם סיפורים בהמשכים למבוגרים אף על פי שבדרך כלל סיפורים בהמשכים למבוגרים עוסקים באהבה ובמה שכרוך בה.
סיפורים קצרים בהמשכים
סיפורים אלו הם מאוד מאתגרים: מצד אחד הם קצרים לקריאה, ומצד שני הם ממשיכים ונמתחים כמו מסטיק. אפשר לקרוא כל יום עמוד אחד מסיפור קצר כזה ואז במשך שבוע להיות במתח עד לסוף הסיפור.
סיפורי אהבה בהמשכים
אלו הסיפורים בהמשכים הכי מוכרים. אחד מסיפורי האהבה בהמשכים הכי מוכרים באינטרנט הוא הסיפור "רק ידידים" שיש בו כבר לא פחות מ-255 פרקים! אלו סיפורים מאוד מרגשים שמתאימים בעיקר לבנות המחפשות את האהבה הראשונה האמיתית שלהן.
