הנהג עצר ליד בניין גדול ואפור שכתוב עליו בגדול – גושן. "זה כאן" אמר הנהג והוציא מהמושב האחורי שתיי מזוודות. הוא נתן לי את המזוודות ונכנס בחזרה אל האוטו. הוא […]
אני שוכב על מיטת הקומתיים הישנה בחדר, משקיף על אחי הקטן למטה ישן בעוד חיוך קטן מתגלה משפתיו. חזרתי שוב למחברת מתמטיקה שלי בייאוש מוחלט, עניי רפרפו במהירות על המספרים. […]
אני זוכרת מתי נהייתי למטרה. זה היה באותו הרגע שזכיתי לתואר ״רוצחת חסרת נשמה״, אירוני אם מתחשבים בעובדה שיש ברשותי אלפי נשמות עד כה. לא היה לי אכפת להיקרא כך, […]
קוראים לי לאונרדו,אני מוכר בעולם בתור לאונרדו דווינצ'י אני נשוי ויש לי שלושה ילדים – טוני, ליה וליטל. סיירתי בתערוכה שלי לבדוק מה קורה לפני שיצאתי הביתה. (מחר הרבה אנשים […]
השניים ישבו במטבח הגדול. הם שתו את התה בדממה. אנני רצתה לשאול את אוליבר לגבי השימוש שלו במילה דייט. מצד שני, היא פחדה ליחס לזה חשיבות. אם הוא היה רוצה, […]
"אתה אומר לי שפשוט הסתכלת לו בעיניים והוא התפקח?! סתם ככה פתאום?!" ברטה רכנה מעלי כשהבעת האמא הדואגת על פניה. "לא יכול להיות! הוא בטח החביא מזרק בשרוול. ביום שישי […]
אתם לא מבינים איזה מבאס זה!! הלכתי עם ידיד ממש טוב שלי לטיול ב10 בלילה לא לא בקטע מוזר סתם ידידים-אני סוג של החברה הכי טובה שלו אני עוזרת לו […]
הכל כל כך לבן כאן. הקירות, הרצפה, התקרה, הבגדים. הכל לבן. אפשר כבר לחשוב שזה מקום קדוש או טהור. אבל לא, זה לא. אני הולך נוקשה אחרי הפקיד. הוא דווקא […]
"טורווד!" שם המשפחה שלי מהדהד בין קירות האולם הגדול. אני מזנק ונעמד בעמידת דום מגושמת. "טורווד! שוב פעם נרדם בזמן העבודה! קח את המטאטא ותתחיל לעבוד! ואם עוד פעם אחת […]
שכבתי שם, על מיטת בית החולים הלבנה. שכבתי וחיכיתי, חיכיתי שמישהו יבוא ויגיד לי משהו, יגיד לי שהכל בסדר, אבל אף אחד לא בא. דמעות התחילו לרדת מעיניי, אספתי אותן […]
"מה זאת אומרת הקרצייה נמצאת בתוך הגוף שלו?!" "קונור תירגע. שב." הנערה ששמה הוא פלאנורה מניחה את ידיה על כתפי ומאלצת אותי לשבת על בול עץ רחב. אני טומן את […]
התעוררתי בבהלה לקולות ההזעקה שנשמעה ברחבי העיר…\"הם שוב מתחילים\" חשבתי לעצמי זה לא פעם ראשונה שהם שולחים עלינו טילים. אני גרה בפנמייה לילדים עזובים, קוראים לי לונה. ההורים שלי נטשו […]
פרק עשרים ושבע: יומיים אחרי השימוע החלטתי שאני חייב לדבר עם אמה. מצאתי אותה ישובה במקומה באחד השיעורים. השיעור עוד לא התחיל כך שזו הזדמנות מעולה. "היי אמה!" קראתי לעברה. […]
פרק 3: "מאיפה אתה רוצה שאתחיל?" שאלתי אותו, "מהרגע שנולדת" אמר דניאל בהחלטיות. "אה אוקי.. נולדתי בשיקגו בשנת 1926, גרתי עם אמי ואחותי הקטנה, גרנו בעליית גג של בניין, אמי […]
עצמתי עיניים ונזכרתי בפעם המיליון באותו יום, באותו יום ששינה את החיים שלי. הייתי בת 3 וחצי. אבא ואמא הביטו בי בדאגה, הם כנראה הבינו שמשהו לא בסדר. הם לקחו […]
"שקט היא מגיעה!!" אמר אחד התלמידים. והמורה נכנסה. כולם עמדו לברכה: "שלום וברכה למורה". אכן, לא הבנו מי זאת המורה הזאת, והאם היא מורה חדשה? היא הייתה נראית שונה, וגם […]
עונה 2 פרק 18: -נקודת מבט אגם- סיימתי לאכול. ליאור,אביב ומאור לא רצו לאכול, מה אכפת לי,נשאר לי יותר…☺☺☺ "איפה מאור? שייקח אותי לחדר" אמרתי לאימא "מאור" היא קראה לו […]
אוקיי אז לפני שאני אתחיל אני רוצה לומר משהו בקשר לסיפור שכתבתי לפני האחיות מסנט ג'ורג'. הייתה לי תקופה קשה ועמוסה מבחינת משפחה ולימודים אז לא המשכתי אותו. והיה לי […]
איש הלהבות הם הגיעו לקרחת יער קטנה שעצים כיסו בה את שמי הלילה השחורים. אור הירח ניבט דרך צמרות העצים כשפורקיס, פלר סטרון וסהר התמוטטו על הדשא הרך. "כדאי שנישן" […]
"אז אתה מבין? אדוני השוטר, ככה התקבלתי לפנמייה." אני אומר בחיוך רועד, השוטר נאנח. "מתי הסיפור הזה יגיע לנקודה?" "במקומך לך הייתי עוצר את הנשימה." "טוב, תמשיך כבר." "אז עבר […]
לא יכולתי לנשום כשראיתי את פיורה לראשונה, הרגשתי את הזיעה יורדת ממצחי ואת גרוני נסתם לנוכח מראה המדהים. שתקתי, רציתי כל כך… להושיט יד, לתפוס בצמותיה הזהובות, לראות את עינייה […]
"את בטוחה שזה כאן?" שאלתי קצת בחוסר אמונה "האמת שלא" לילי ענתה לי, הפעם האחרונה שהייתי בגבעת אנטרפולס הייתה שהייתי בת 4 , אני צריכה קצת להתרכז בוני" היא הפצירה […]
"יש גופה בתא שלך." הטלפון החליק לי מהיד מרוב בהלה. גופה. בתא. שלי. צרחתי, צרחתי הכי חזק בעולם, אני חושבת שאפילו הזקן החירש שגר ליד הבית שלי היה יכול לשמוע […]
ריילי התחבאה מאחורי העץ הגדול ביותר שהיה באיזור, מציצה תמידית על השטח כדי לבדוק אם האויב עדיין רודף אחריה או לא. היא הרגישה אשמה גדולה שנטשה את חברותיה בעת שהן […]
עונה 2 פרק 17: -נקודת מבט אגם- אני,אביב,מאור וליאור ראינו בטלוויזיה את התוכנית 'סברי מרנן'. אנחנו מתים על התוכנית הזאת! לפתע מישהו דפק בדלת. "אגם לכי תפתחי את הדלת" אמר […]
שותקים. רועדים. מפוחדים. טיפות הגשם נפלו על הגג השקוף. מה שגורם לרעש חזק ומעצבן במיוחד. "ולכן כולנו צריכים להיות חזקים!" הוא צועק. מסיים את הנאום שלו בהנפת ידו השמאלית. בתוך […]
התעוררתי מליקוקיו הבלתי פוסקים של ראיום והופתעתי לגלות את כמות הבשר שראיום הצליח לצוד. הוא כבר קרע את החלקים האכילים מגוף החיה וסידר את הבשר בקבוצות, בלי לערבב את חלקי […]
פרק 1- למצוא את האביב " בוני תתעוררי נו…קדימה אנחנו נאחר!" "נאחר? , לאיפה?" שאלתי כשהשיער מסורבל והיד מנסה למשוך את החולצה כלפי מטה, "לרכבת מצחיקונת" היא ענתה לי כאילו […]
פרק 7~ יום למחרת.. סיפרתי להן. אפילו מה שקרה עם הארי, לורל ודאינה הם כמו המשפחה שלי. אז, עוד לא ידעתי עד כמה זה יהיה נכון. * * * * […]
זה לכל המשועממים והמשועממות באתר, המשחק הוא לחובבי משחקי הרעב, או למי שחברים כל הזמן חופרים להם על זה… אני כותבת ציטוט ממשחקי הרעב 1 או 2 או 3. אתם […]
סיפורים בהמשכים
סיפור בהמשכים יכול למתוח אותנו מיום ליום ומרגע לרגע, כמו סדרה טובה שנעצרה בשיא המתח. הסיפור בהמשכים מאפשר לנו להימתח ולהפעיל את הדמיון כדי לנסות לצפות מה יקרה בהמשך, וכך אנו נוטלים חלק פעיל בסיפור ומזדהים עם הדמות הראשית.
סיפור בהמשכים מאפשר לנו ללמוד ולהכיר דברים חדשים בצורה כיפית ומיוחדת ולכן חייבים לשמור על רצף של קריאה כדי להישאר בעניינים.
כשקוראים סיפור בהמשכים חשוב להתחבר לרגשות שהדמויות מעבירות לנו: אהבה, שנאה, חיבה וכו', ונשים לב לתפניות בעלילה.
העצירה בקריאה יוצרת את המתח ומעוררת אצלנו מחשבות: "אם הייתי במקום הגיבור הייתי עושה…".
סיפורים בהמשכים מתאימים מאוד לילדים כי עם גורמים לילדים להיות יצירתיים מאוד. יש גם סיפורים בהמשכים למבוגרים אף על פי שבדרך כלל סיפורים בהמשכים למבוגרים עוסקים באהבה ובמה שכרוך בה.
סיפורים קצרים בהמשכים
סיפורים אלו הם מאוד מאתגרים: מצד אחד הם קצרים לקריאה, ומצד שני הם ממשיכים ונמתחים כמו מסטיק. אפשר לקרוא כל יום עמוד אחד מסיפור קצר כזה ואז במשך שבוע להיות במתח עד לסוף הסיפור.
סיפורי אהבה בהמשכים
אלו הסיפורים בהמשכים הכי מוכרים. אחד מסיפורי האהבה בהמשכים הכי מוכרים באינטרנט הוא הסיפור "רק ידידים" שיש בו כבר לא פחות מ-255 פרקים! אלו סיפורים מאוד מרגשים שמתאימים בעיקר לבנות המחפשות את האהבה הראשונה האמיתית שלהן.
