“פרצה מלחמה!”, אני שומע מכל עבר. אני, הפחדן הגדול ביותר – בורח מכל דבר, אז עכשיו יש מלחמה, שוב ברחתי. אני כותב לכם כעת מהמקלט. אז לא, לא באמת פרצה […]
האיש עמד בחלל האפל, תלוש מזמן ומציאות. מעליו, כוכבים, חלקם בהירים וחלקם פחות, נצנצו, האור היחיד בחשכה. לרגליו, זיכרונות מחיים היו שזורים כפסיפס, כל אחד יוצר תמונה מופלאה ואדירה, מעבר […]
הוא היה בעל לב זהב, כזה שכל אם ואב היו רוצים שיהיה הורה לנכדיהם. בכל דבר שעשה היה נראה שהוא עוזר לאחרים, או לפחות מנסה לעשות כך. עם זאת, היה […]
היה זה בשלהי מתישהו, בארץ רחוקה-רחוקה, ששמה רחוקה-רחוקה, שם היה איש אחד שנקרא איש, או באירוך- אדון-מר-איש. לאדון-מר-איש היו חיים לא קלים- אשתו הייתה אלמנה, ילדיו היו יתומים מאב, והוריו […]
ילדה אחת פעם נגעה בזגוגית החלון שבביתה. הפעם, שלא כמו האחרות, תחת מגע ידה הזכוכית הפכה פתאום רכה יותר, ודקה, והילדה יכלה להעמיק את אצבעותיה לתוכה. היא עשתה זאת באיטיות […]
אני מסתכלת על עצמי במראה ורואה תיבה. תיבה קטנה בצורת ילדה המאכסנת בתוכה זכרונות. אילו הייתם רוצים למכור את אותה התיבה היא לא הייתה שווה הרבה מאוד כסף, הרי הזכרונות […]
“למה הדמעות לא יוצאות?” שאלה אחותו הקטנה של הסופר, עיניה הקטנות מנסות לשווא להוציא דמעות בזמן שהוא המשיך להביט בקבר בשתיקה, בזמן שהשלג מתחיל לכסות אותו כמו שמיכה קרה. בתשובה […]
סופרת את הדקות שאני צריכה להיכנס לחדר המטופלים. אני יושבת שם על ספסל העץ במסדרון חסר אור שמש והרגליים שלי מתנדנדות בחוסר רוגע מעל הרצפה. מתי כבר אוכל להיכנס ופשוט […]
שתי הנערות הצעירות ישבו באוטובוס בחוסר נוחות. היה חם בצורה כמעט בלתי נסבלת, לא היה מקום כמעט להזיז את הרגליים והמחשבות על כישלון במתכונת בלשון, שסיימו עשר דקות קודם לכן, […]
“אני מסרב להיות, מה שאתה מכנה, נורמלי,” הוא אמר. “לפני שאתה שופט אותי, תוודא שאתה מושלם,” הוא אמר. “אם אתה טוב במשהו, תעשה אותו בחינם,” הוא אמר. “זה לא מה […]
“הודעה למנויים,” הוא קרא במערכת הכריזה, “אבדה נשמתכם, נשרפה הוויתכם, וכולכם תעלו בגיהינום השמימה אל עבר הנעלם הגדול,” הוא סגר את מערכת הכריזה. כל הנעליים האלה, הוא חשב. בשביל מה […]
כשיש לי מצב רוח פילוסופי על החיים תמיד רץ לי בראש השיר הזה של אמינם “beautiful”, שהוא מתחיל אותו שלאחרונה הוא פחות זמין ושהוא היה יותר מדי לבד. אז נכון, […]
נקישות האויר על עור התוף מגיעות מכל עבר. שעות צהריים של יום ראשון שגרתי, שקוף כמעט לאנשים עובדים וטרודים, בעיניי מקבלים גוון שחור מלוכלך. בחדרי המוגף אני יושבת, מאחורי חלון […]
כרוניקוס ישב על המגדל הגבוה ביותר עולם והרהר בסוף כל הדברים, תומך בידו בראשו כשמרפקו החד על אדן חלון העץ, ואישוניו שטים לאט בקצב העננים. מולו פרוש האופק הכי רחב […]
שימורים דרוקמן ישב מכורבל בכיסא פלסטיק עם הידית השבורה, ותנור הספירלה היה דלוק על המקסימום, אבל עדיין כשהוא דיבר יצאו לו אדים מהפה בגלל הקור. ״אתה יודע שאת השימורים הזה […]
כל פעם שאני משתין אני חושב עליו. על העיניים שלו, שהיו כל כך טובות. על הריח של כפות הידיים שלו, שהיה שונה בין שתי הידיים. לא היה אף אחד אחר […]
כש-מיכה חצה את הגדרות, הוא לא ידע שהוא יאבד רגל. אבל זה בדיוק מה שקרה. הוא עלה על מוקש, לא שם לב, נשמע קליק כשהוא הסיר קצת את רגלו ואז […]
היא עבדה הרבה, בשבילו, וגם בעבודה שלה בתור נערת ליווי. היא לא הייתה כבר נערה, אבל עדיין קראו לה נערת ליווי. כי כך היה מקובל. אז כשהיא קיבלה טלפון ממנו […]
אז הוא ישב ושתה כוסית ועוד כוסית, ולא הרגיש שזה משפיע עליו. ג’ון טרבולטה ישב לידו. הוא התעלם מג’ון טרבולטה, אבל ג’ון טרבולטה הביט בו בחצי עין ואמר – “אני […]
זה יום יפה. חורף אירופאי . שלג בהרים. קר מאד. ערמות לבנות של שלג בצידי הכביש והמדרכות. גשם קל מטפטף. קרני שמש ביישנית . אנחנו עומדות צפופות בגלל הקור,מכורבלות במעילי […]
לפני כמה ימים שמעתי את אחי הקטן אומר שזה היה נראה לו מגניב להיות חיפושית לפני דקה כשאני יושבת על האסלה אחרי פיפי משחרר אני רואה מין חרק חמוד כזה […]
כבר בגיל 19 נסטיה הייתה בהריון ועמדה ללדת. הבהילו אותה עם אמא וסבתא שלה לוולפסון והתכוננו ללידה. והנה אז, כשהראש החל לצאת, משהו היה נראה לאחות לא בסדר, אך היא […]
נגמרה לי הטחינה. מה אני אעשה? אני חושב, חושב, חושב. ואז אני חושב וחושב וחושב עוד קצת, ומחליט ללכת למכולת לקנות טחינה חדשה. נכון אני גאון? איפה מחיאות הכפיים. אני […]
מה אתה מתפלל? מה אתה מתפלל? מי שהוא עזר לך במשהו? היא הייתה כמו פרח קטן בידיי העדינות. אני שמרתי עליה מ-כל משמר. לא היה אחד שהיה יכול לנגוע בה. […]
השכנים תמהו על השקט המחריד שבא ממנו. בכל בוקר היה יוצא ישראל, עולה מאתיופיה, לעבודתו בשב”ס, מוקדם מאוד ומבלי שמישהו ישמע אותו. אחרי הצהריים היה חוזר, גם מבלי שמישהו ישמע […]
אבא שלה היה עובד בפנימיית נוער ומרביץ לילדים כל היום. זו הייתה עבודה קשה, כי קשה להרביץ לילדים כל היום. הוא היה חוזר עייף מ-כל המכות שהרביץ, וישן איזה מאתיים […]
בוב היה ברגע של שיגעון, סך הכל צחק בלי חשבון. הם קוראים לזה כך כי הם אינם כאלה, אז בגלל שהוא צוחק הוא לא מה”אלה”? בובי, חמוד שלי,שהם ישאלו אותך […]
מה שלומך? בסדר. איך קוראים לך? אני מתבייש להגיד. למה? כי את כל-כך יפה. הו, תודה רבה. אבל זה בסדר להגיד. לא… אני מתבייש. טוב, תספר לי על עצמך. אני […]
עבר הרבה זמן מאז שנפגשנו, לא? כן, את התכערת ושמנת, ואת גם מסריחה יותר מקודם. גם אני שמחה לראות אותך, אני רואה שהתבגרת ואתה נראה יותר טוב, רציני כזה, אצילי, […]
“זה… אני. אתם בטח שואלים איך הגעתי למצב הזה. תנו לי רק לנער מעליי את הרעד הזה שאוחז לי בגוף ואני איתכם. זה כמו לבוא מהחום ולהיכנס לחדר עם מזגן […]
