לפעמים אני מרגישה שהכול סביבי זז, ורק אני עומדת דומם. מרגישה כאילו העולם מסתובב, מסתחרר במהירות גבוהה. ואני הוא היצור היחיד שנשאר במקומו. מרגישה כאילו אני לא מספיקה כלום. אני […]
(כולם עומדים בשורה בדודה קצת בצד) הדודה: אז ילדים אני ממש מתרגשת שהגעתם כולכם למשחק הגיבוש המשפחתי שלנו! מוכנים (פאוזה, כולם מגלגלים עניים, בלי חשק) האחראית: כן ה”גבר”: כן המפונקת: […]
“דניאלי מצטער שאיחרתי פשוט אתה יודע איך זה, נכנסתי עכשיו ללהקה מקצועית ממש והוסיפו לי עוד הרבה שעות שלא היו מתוכננות. סליחה סליחה, אימא. אוף מה אני רץ כמו אידיוט?!” […]
סיימתי לצלם והייתי כבר עייפה מרוב מחשבות. כל מה שרציתי היה להפסיק לחשוב, לנוח, ללכת הביתה. “אתם משוחררים” אמרתי בקול עייף. לפי המהירות שבה עומר רצה החוצה הבנתי שגם היא […]
“קאט! יש לי רעיון עכשיו תגידי שוב את הטקסט רק כשאת על הברכיים!” הייתי המומה “זה זה קצת לא… לא נעים לי” התחלתי לגמגם לא מבינה מה הוא רוצה ממני […]
בימים הבאים המחשבה על המתאמן החדש שלי. לא יצאה לי מהראש. ניסיתי לבדוק מה הוא מסתיר, מה הסוד שלו. הטקס הקטן שלנו חזר על עצמו יום יום במשך שבוע: אני […]
אז ישבתי לכתוב ספר, כדי להוציא את כל הרגשות החוצה. כרגיל, כמו כל יום. בניתי עלילה, שזרתי אותה דמויות, תרחישים, הערות, ומילים. ישבתי מול המחשב קרוב ליום שלם כדי לכתוב […]
1 קרן שמש מאוחרת ירדה דרך החלון על מיכה השוכב על המיטה, בוהה בתקרה. הוא לא הרגיש טוב. מחלה מחלחלת בגוף הזה שלו. כשיבוא מלאך מרקיע הוא יגיד לו שהוא […]
“תרימו את הרגל הצידה וקדימה עשרים פעמים.” אמרתי בקול רגיל שנשמע היטב בסטודיו הקטן. המשכתי להסתובב ולא עצרתי לרגע, בוחנת במבטי כל אחד ואחד. עקביי הגבוהים המשיכו לתקתק ברעש על […]
“זאת הייתה אמורה להיות רק מתיחה זה הכל לא חשבנו שזה יוביל לכזה דבר” בעיירה קטנה שכולם מכירים את כולם כמעט בלתי אפשרי להחביא סוד אפילו לא יום אחד אבל […]
אור בוהק, גמיש, מציף את השמיים. אור של סוף העולם. נכנסת שרון כולה חיוכים יושבת על הספה אצלי בחדר מחכה שאזיין אותה. ‘גם ככה לא באמת בא לך’, אני חושב, […]
(ניתן להאזין להקלטה של כל הפרקים ביוטיוב) הרוקלאוס נחת עם בנואל ושאר המאבטחים שלו באישון לילה בעיר תל אביב במקום שנקרא איזו כיכר על שם איזה רבין. הרעש החזק של […]
(ניתן להאזין להקלטה של כל הפרקים ביוטיוב) “אמא,” קרא הרוקלאוס. “אמא”. הרוקלאוס עמד לפני הפרגוד שבקומה השלישית של משכן ראש הממשלה. מאחוריו חיכו המאבטחים שלו. היו שם כל הפרצופים המוכרים: […]
נכנסנו לבר. עיני הגברים בחנו את גופה של לילית. דווקא הבנתי למה. היא נראתה כמו מלאך מהגיהינום, יפה שזה מכאיב. עורה הלבן, פני הבובה, שיערה השחור הארוך ובגדיה השחורים. אני […]
לפעמים אני חשה שעמוק בתוך הלב, יש לי נחש. נחש עבה וארסי התיישב לו בתוך הלב שלי, ממש ליד הריאות. הוא יושב שם, ויונק את הדם שהלב מזרים ושמסתובב בתוך […]
בארץ שבה אסור לעמוד כולם הלכו ללא הפסקה. היו כאלה שהלכו לאט וכאלה שהלכו מהר. היו כאלה שהלכו בסיבובים. חלק בסיבובים קטנים וכאלה שהיו הולכים בסיבובים גדולים יותר. היו כאלה […]
למה אתה לא מסתכל לי בעיניים אני קצת עייף פלבלתי בעיניי והסתכלתי בחיוך מטופש ומתוק על השנדליר הענק שמעליי. מה אתה עייף?! זה לא אתה שהלכת לבחור היום מנשא ומיטה […]
כל ההצבעות חסרות-ערך באותה מידה. בבחירות האחרונות הוא הצביע גנץ-לפיד, בבחירות לפני כן ליכוד ובראשונות הוא כבר לא זוכר, אבל כנראה אחד משניהם. פתקים לבנים עם אותיות מוזרות הסתחררו למולו, […]
|מכיל תכנים קשים.| יופי. לא אני המצאתי אותו. אבל דחילק, אני מסתכל בו. היופי הזה נמצא במצב צבירה של בחורה, ששוחה בתוך בריכה על גג גורד שחקים. ברגע זה רק […]
הגרזן חטב בעץ. שבבים ניתזו לכל עבר. השרירים בזרועו התכווצו וזו הייתה הרגשה טובה להרגיש אותם שם. העץ הכביר, שלא יכול להתגונן, קרס בשריקת אוויר. הקרקע העלתה אבק. הוא ניגש […]
פרק 1 – אני התחלתי לכתוב בך כי קצת משעמם לי במקום הזה האמת אני התחלתי לכתוב בך כי קצת משעמם לי במקום הזה. אז החלטתי לספר לך קצת על […]
למה אנשים כותבים? זו שאלה ששאלתי את עצמי פעמים רבות אחרי הרבה תהיות, הגעתי לתשובה אנשים כותבים כדי לפרוק אנשים כותבים כדי הרגיש יותר טוב להרגיש שייכים, להרגיש חשובים להרגיש […]
היא אף פעם לא ידעה לומר מה שהיא הייתה צריכה לומר היא אף פעם לא הבינה איך כל השאר פשוט מדברים מסבירים על הרגשות, שופכים את כל הבעיות בשבילה זה […]
היא אף פעם לא ידעה לומר מה שהיא הייתה צריכה לומר היא אף פעם לא הבינה איך כל השאר פשוט מדברים מסבירים על הרגשות, שופכים את כל הבעיות בשבילה זה […]
הפעם הראשונה שהופעתי על הבמה הייתה בכיתה גימל, במסיבת יום העצמאות. הילדים שרו “כאן נולדתי” ואני ליוויתי אותם בצ’לו. אני, שלא לא נולדתי כאן, כל כך התרגשתי מהכול. כמעט בכיתי […]
אני עומדת ומסתכלת במראה. אני עומדת במשך כמה דקות ופשוט מביטה במראה. אני לא אוהבת את מה שאני רואה. “כמה זמן אפשר להסתכל בעצמך?”, הקול החורק מקפיץ אותי. אני מחפשת […]
בלילה, זה הכי קשה. המחשבות אצלך כל היום, אבל אין להשוות ביןמחשבות ביום למחשבות בלילה. בלילה, כל המפלצות שבראשך יוצאות לחפש להן טרף. הן מחפשות ומוצאות כל מחשבה טובה, כל […]
המילים מתרוצות בראשי, בעוד מוחי מנסה להתאים אותם למשפטים, משפטים שייצרו פסקאות, פסקאות שיהפכו לסיפור. אבל המילים בורחות מראשי, מתערבבות זו בזו. המילים המוזרות, השמחות והמרגשות שמסתבכות בתוך כל השירים […]
ההורים נתנו לך את הגוף והמוח אך אני נתתי לך את התודעה. את היכולת לחשוב עם מילים. אני ההורים שלך האחים והאחיות שלך החברים הילדים בכיתה המורה המוכר במכולת וכל הזרים […]
כשאני רץ, שום דבר לא מפריע לי. אין לי מחשבות, אין לי תהיות, אין לי דאגות. אני יכול לרוץ שעות בלי להתעייף. הרגליים שלי יכולות לכאוב, אבל זה לא יעצור […]
