פסעתי לי במסע אל ארץ הדמיון, כי רציתי להעלות לעצמי את מצב הרוח. בארץ הדמיון כל דבר אפשרי ואין דבר שעומד בפנינו. בארץ הדמיון אני מדלגת לי בין גלקסיות; לאורך […]
תמיד היו לי שתי התייחסויות ליום השואה 1. זה לא עצוב גם אם סבא וסבתא שלי מספרים על המקום שם ועל איך כל המשפחה שלי מתה שם חוץ מההורים שלהם. […]
זוכרת את האגמים שם רחצנו רגליים פעם? בחורף הקרחים ציפו את קרום האגם, והמים מתחתיו, בלתי נגישים, נהיו שחורים מתחת לכיסוי הקרח השקוף למחצה. היא צפה, גופה לא ממש יכול […]
הברווז הקטן נולד למחיית ברבורים, הוא שחה אתם, חי אתם, עשה אתם הכל. אבל לחיות כברווז קטן כשכולם יותר יפים ממך, טובים ממך ומצליחים ממך עושה לא טוב לברווז הקטן, […]
יש אנשים גדולים בעולם, אני לא אומרת שלא. מי שהמציא את האינטרנט, הטלפון, נורת החשמל. מי שהמציא את העולם הזה בעצם. אבל הוא לא ידע שזה יביא עלינו חורבן. כל […]
לפני כשבוע, אולי קצת יותר, יצאתי עם חברי אחרי תקופה קצת ארוכה שלא נפגשנו מחוץ לשעות בית הספר. הדלקנו מדורה, פרסנו מחצלות, הבאנו תפוחי אדמה, יין ושמיכות. בהתחלה זה הרגיש […]
תפסיקו. תפסיק לקלקל. תפסיקו לקלל ולזבל ולבלבל ותפסיקו להתנהג אליהן כמו לחפץ ״זאתי שם.. כוסית! חומר נפץ!״ די! בנות הן לא משחק ולא צעצוע לבנות יש גם שכל, הן לא […]
היה זה יום שמשי ואביבי למדיי בשלהי חודש אפריל. אם וגורתה חלפו על פני כלוב בני האדם בגן החיות, אולם התנהגותם יוצאת הדופן של היונקים הפראיים משכה את תשומת ליבן […]
"חוצפנית,אני מבוגר ממך, את ניסיון החיים שלי לך אין","אל תבואי אותי לחנך". "מעכשיו,אבא? לך אין!". " היא בן אדם רע וגועלי,כלום לא יצא ממנה בחיים","אותך אני אסלק אשלח לפנימיה כך […]
אנשי רוח(וב) בימים חורפיים, גשומים ומושלגים במיוחד, כמעט ואין איש ברחובות, מלבדי. את הימים האלה,ימי החורף הכבדים, אני אוהבת עוד יותר מאת ימי הסתיו השקטים או ימי הקיץ והאביב. אמנם […]
סיגריה בסיגריה בסיגריה בסיגריה. אני שומעת עוד קצת לו ריד ושוקלת לעבור ללכת על הצד הפרוע. לשנות צורה. לאהוב ולהיות נאהבת, מה כבר ביקשתי? העיפו לי עשרים אלף סטירות בדרך […]
"אני לא מסוגלת להתמודד עם זה לבד , לא מסוגלת להישבר מאותם הדברים שוב ושוב . אני שבורה ופגועה , האנשים שבחיים לא חשבתי שיפגעו בי עשו את זה בצורה […]
אני מלא חדווה. אני מחייך בענווה לשמיים ורואה עולם רחב. ואני שואל את עצמי לאן אני הולך. אופס, נפלתי בטעות. היה אבן בדרך, מכשול שלא ראיתי, מקשה שעמד מולי ולא […]
אני כאן כדי לספר סיפור בסיפורים להראות שהראייה היא שלך בלבד אני כותב בשביל הרגש אך זה מתבטא בדרכי הרגל אין כאן תשובה אחת כי התשובה שלי לא נכונה וכאשר […]
"היי! מה נשמע?" חברתי שאלה אותי באותו יום רגיל בבית הספר. "אהה," השבתי לה. "סביר מינוס." על פניה היתה הבעת תהייה. "למה, מה קרה?" "לא יודעת בדיוק… בכללי, אני דיי […]
מי אשם? 40 אחוז מהבית סוהר אופק הם יוצאי אתיופיה,נערים רבים יושבים בכלא בין עם אשמים או לא,מי אשם ההורים שלא כל כך מבינים את הילד או הילד שרוצה חום […]
ישנם אנשים שלא משנה מה תעשו להם, הם ימשיכו להאמין בכם. ישנם אנשים שככל שתברחו מהם, הם יתקרבו אליכם. ישנם אנשים שמרוב גדולתם, אתה מעדיף לשתוק מולם. ישנם אנשים שלומר […]
כשאני מסתכלת אחורה לילדות אני רואה אושר עילאי , משחקים פשוטים שהופכים כל רגע למושלם,וחיוכים תמימים בלי טיפת זיוף. היום ,כל צחוק כמעט זיוף. פעם האמנתי בחברות אמיתית , כזאת […]
אני לא זוכר מדוע התעוררתי. אני גם לא מבין למה התעוררתי כאן. הדבר היחיד שאני יודע שאני שוכב על רצפה קרה, קרקע של אדמה והכל מסביבי חשוך, אני בעצם לא […]
ילד במגרש המשחקים, נשאר ילד. גם אחרי ששיער צמח בפניו. גם אחרי שקמטי הבעה, ודאגה, נחרטו במצחו. הוא לא רוצה את הזקנה, החולי לא בשבילו. הוא נשאר פרחח, ברוחו, לפחות. […]
דג מטייל לו באקווריום הגדול שבצד הבית המאושר. מים נקיים, נופים מדהימים, עצים יפים, אוכל מצוין, בקיצור טוב לו כאן, מה רע?! "היום סוף כל סוף נוסיף לאקווריום דג חדש" […]
היי, אז משהו קרה היום. והנה ידיעה- אני מגמגמת. זהו, אמרתי את זה. יש כאלה שיחשבו שאני לא, כי הגמגום שלי קל מאד. אבל אני כן, וזו עובדה. היום, בעקבות […]
לא מתעסקים עם לארי עוד בילדותו אלי היה בטוח שהוא נולד לנסיבות הלא נכונות. שנת 2016 אימתה זאת… אלי, הוא ילד-נער-מבוגר, שאיתרע מזלו, ונולד למשפחה מעורבת חמה-קרה, מלאה ועשירה בניגודים. […]
שועל ובנו ביער שוטטו. בטנם ריקה, שניהם רעבו. "'היכן נמצא דבר-מה לאכול?" שאל הצעיר את אביו בקול. "לו כבשה בודדה מצאנו, או אז עליה התנפלנו…" שׂח האב בקול תאב, שרק […]
נדב היה בסך הכל בן 10 שזה קרה, הוא היה צריך להתמודד עם מות הוריו. חי לבד בעולם, ללא שום עזרה משפחתית, רק עובדות סוציאליות לקחו אותו אליו, ל"טיפול נפשי". […]
תנו לי לשתף אתכם סוד כמוס, הסוד הינו עובדה מסתורית שכולנו שמענו עליה מימיי הבריאה. כולנו השתתפנו בחלקה, כולנו ראינו את זוועותיה, כולנו הרגשנו את כוויותיה, ולמרות זאת אנו מכחישים […]
למה לי? להתחבר לאנשים, לתת את הלב, לסמוך עליהם. ולהתאכזב פעם אחר פעם. למה לי לנסות להתאהב בכלל? מי מבטיח לי שזה לא יקרה שוב? למה לי להתמסר? הרי ממילא […]
כל יום אני מסתכל על המראה ורואה את עצמי. לעיתים אני חושב מדוע אני נראה ככה, ולעיתים אני חושב שאולי אני פשוט מסתכל לא נכון על עצמי. אסביר את עצמי. […]
"נו, את רואה הוא עדין לא הגיע וכולם מצפים בקוצר רוח קיצוני… אם עד עכשיו הוא לא הגיע אז למה שעכשיו הוא כן?!" אמרה שובל שפניה נכנסות לפנים של הבית […]
אני שאלתי את עצמי היום, מדוע אני אוהב ללמוד. לא יכולתי לענות לשאלה זו, משום שלא ניתן לענות על השאלה שמקורה בשורש הנפש של האדם, קרי מדוע שוקולד מתוק ולימון […]
מוסר השכל לחיים
יש הרבה דרכים ללמוד: אפשר לשבת בכיתה ולהשתעמם עד מוות, ואפשר לשמוע ולקרוא סיפורים שילמדו אתכם דברים שלא לומדים בבית הספר, במכללה או באוניברסיטה. סיפורים עם מוסר השכל מתארים בדרך כלל סיפורים אישיים של איכר, תלמיד חכם ואפילו חיות, ומתוכם אנחנו צריכים ללמוד ולהכיר את הטבע האנושי. לדוגמא: כולנו מכירים את המשל על העורב, השועל ופרוסת הגבינה. משלים הם דרך מצוינת ללימוד וחינוך, בעיקר של ילדים.
סיפורים עם מוסר השכל יכולים להיות מותחים, עצובים או שמחים ומצחיקים – אבל העיקרון החוזר שבהם הוא אחד: בסוף הסיפור ישנה מסקנה חדשה שלא יכולנו ללמוד או לדעת אותה בהתחלה. מסקנה זו הופכת לתובנה שאיתה נישאר לכל החיים, ואולי נעשה בה שימוש כאשר ניתקל במקרה דומה במהלך החיים.
איך מספרים סיפור עם מוסר השכל?
רוב סיפורי מוסר ההשכל הם סיפורים ואגדות ישנות שלעיתים מגיעים מארצות רחוקות: סיפור על איכר מאירלנד, לוחם סמוראי יפני או אריות ושועלים. בדרך כלל הסיפור יהיה קצר מאוד עם טוויסט בעלילה ממש בשורה האחרונה. כדי לספר את הסיפור בצורה טובה צריך לשים לב לפרטים הקטנים ולתיאורים שיוצרים את המתח בסיפור. השומעים צריכים להיות קשובים ומרותקים ולהזדהות עם הדמויות בסיפור קצר זה. חשוב מאוד להפריד ולהדגיש את התובנה (המסקנה) המתקבלת מהסיפור כדי שהקוראים והשומעים יוכלו להבין אותה ולקחת אותה איתם להמשך חייהם.