כל העיניים אליי! / הנעלם הגלוי

עליתי אל הבמה, כולי פרפרים, לא רק בבטן.
פחדתי, יותר מכמה שפחדתי במבצע האחרון במדינת אויב; פשוט השתתקתי בפעם האחרונה שעשיתי זאת, ומאז זה עוד זכור לי.
סך הכל הייתי צריך להעביר רעיון מסוים מול קבוצה כלשהי, אך לא הייתי בטוח שאצליח בכך.
"כל העיניים אלי!", אמרתי בקול כריזמטי; לאחר מכן חזרתי לחששותיי.
חיי מתנהלים בין "כל העיניים אליי" ובין "הרצון להיעלם", כך אני פועל וזוהי ישותי.