רועי ומיקה "אמרת משהו?" היא סוף סוף מורידה את האוזניות, מעלה אליי מבט מעל הספר. אני לא מציין שכבר חמש דקות אני מנסה לומר משהו, רק מתחיל מחדש. "אמרת שתחשבי […]
בחלומי הוזמנתי לביקור בביתו של ראש הממשלה. אני מגיע לפתחו של מגדל דירות גבוה ומפואר במרכז הנוצץ של העיר. בכניסה עומד מאבטח קשוח. אני ניגש אליו, הוא אומר לי ערב […]
אני מפנה את מבטי אל השעון. נורותיו האדומות מכריזות שהשעה היא אחת בלילה. זה אומר שאם אירדם בדקות הקרובות, יוותרו לי שש שעות שינה. אך איני חש עייפות ניכרת. אני […]
אני שונא את אמא שלי, וגם לא'כפת לי שאלוהים יהרוג אותה, כי היא עשתה משהו רע, ושיהרוג גם את דודה שלי וגם ת'בן התינוק שלה וגם את כולם ואני אִשאר […]
דווקא כשכלו כל הקצים הפציעה השמש. דווקא כשידי לפתה את לבי בצבת כואב ומדמם ודמעות חנקו את נשמתי שגססה במליחות, דווקא אז ראיתי אותה. פוסעת מולי. עדיין לא שמה לבה […]
זאת הסיגריה האחרונה אני נשבע אני לא מעשן יותר אני לא צריך ניקוטין לא יצא לי יותר עשן מהפה טוב אולי עוד שאכטה כולה סיגריה אחת קופסא אחת לא תהרוג […]
הספרייה הגדולה היתה המקום הראשון שאליו אניס נכנסה. המבנה היה בעל שלוש קומות. קטן וצנוע, אך בהחלט מרשים בגודלו ובחזותו. כרזת הודיה לתורם אלמוני על כספי השיפוץ הונחה בכניסה, אך […]
ההחלטה פגשה אותי בערב קיץ נעים, להסתלק לאלתר עם קץ עשרים ושבעה אביבים. גררתי את עצמי במעלה גרם המדרגות בעל כורחי. גן רחב קיבל את פניי, וכל הנשמות עלצו על […]
הַנְהָלַת הַחֶבְרָה שֶׁכֻּנְּסָה, לֹא הִסְתִּירָה אֶת כַּעֲסָהּ עַל שֶׁלֹּא עָמַד בְּמִכְסָה. הוּא פֻּטַּר וְאִבֵּד אֶת הַפַּרְנָסָה. פְּקִידַת הַשּׂוּמָה בְּמַס הַכְנָסָה, בַּדּוּחוֹת הַכּוֹזְבִים שֶׁשָּׁלַח מָאֲסָה וּבִסְכוּם עָתֵק אוֹתוֹ קָנְסָה. וְאִם בְּזֹאת […]
ערב השנה החדשה בצפון הרחוק. בחוץ שלג, קרח, קור מקפיא, רוח מייללת. בתוך הבית אש באח מפיצה חום נעים, אנשים נפגשים עם חברים, מבלים, שותים, לפעמים שרים, לפעמים רוקדים. וכולם […]
סיכון מסוכל 1. השעה הייתה עדין מוקדמת שפתחתי את דלת המסעדה שברשותי העובדים הראשונים החלו להגיע כחצי שעה אחרי והחלו להתכונן לפתיחה של לקוחות הצהרים בשעה 12.00 פרישת מפות לבנות […]
״אמא פעם סיפרה לי שאם מסתכלים ממש חזק בכוכבים אפשר לראות פרצופים״ ״אמא עבדה עליך דן״ אמר אחיו ״לא נכון! אמא הבטיחה לי שהיא לא משקרת!״ אמר דן מבטל את […]
מתיישבת על הכיסא המתנדנד החורק ומולי מתיישב ילד קטן וחמוד שחור שיער ושותק. אני לוקחת את מגדל הקוביות שאני תמיד שמה ליד השולחן ומתחילה לבנות מגדל ואז הוא מרים מבט. […]
לפעמים אני רוצה שיניחו לי, שלא ישאלו בשלומי, שלא ינסו לפענח את זוית מבטי. לפעמים אני רוצה רק שקט, שקט טוב כזה, מורגש, שממלא את כל החלל. שאשמע אותו- את […]
הסנדוויץ' שאכלתי בחוץ עשה לי להקיא. או שזה היום הזה המטורף. אמרתי אני אקפוץ לקנות כמה דיסקים, שהיום יעוף יותר מהר. קניתי עשרה בערך, 8 ועוד אחד כפול, נדמה לי. […]
הוא הגיע לשם, הוא סוף סוף הגיע. אחריי שנים שבהן לילה אחר לילה הוא ניסה להגיע ונכשל, אחריי שהתחיל להשתכנע בעצמו שאולי זה פשוט לא יקרה, הוא הגיע. הוא יודע […]
אבא ראובן הולך עם ילדו דני החמוד ברחוב ומספר לו על הארכיטקטורה של הבניינים. בידם הם אוחזים גלידה אותה קנה האבא בגלידריה שעל פניה חלפו, מאושרים עלי אדמות. בעת שהם […]
אז, מה אתה עושה כשאתה קולט ששום דבר לא יתקן אותך? הכדור לא יתקן, הבירה לא תתקן, הפייסל לא יתקן, הטלוויזיה לא תתקן, החברים לא יתקנו, חיות המחמד לא יתקנו, […]
ניסיתי שלא להסתכל על אחרים ועל עצמי כאילו שאנחנו אותו דבר. ניסיתי לא לתת לכאב העמוק והלא מוסבר שבי מקום, לא בני לבינו ולא עם אחרים. ניסיתי שלא להטריד אנשים […]
זהו. נגמרה החופשה שחיכינו לה כל השנה. הגיע הזמן להיכנס עם המזוודות הביתה, לפרוק את הוויברטור, הטמפונים, המגבות, המטליות הלחות, האיפור חזרה לשולחן האיפור, והתחתונים לסלסלת התחתונים. ערב בחוץ. נדמה […]
– "בוא רגע", יעל קראה לי מהסלון – "מה יש מה קרה?" – "בוא תראה." בטלוויזיה הקרינו את התוכנית הרפואית. המנחה הציגה רופא בכיר מבית חולים גדול. אדם מרשים, בלורית […]
התחלתי לכתוב ב2019, ממש עם הסגר הראשון. היום, ספרתי, ויותר מחצי מהכתיבות שלי עוסקות באותו הנושא: שואה. זה כמעט נשמע אבסורד שילד בגיל ההתבגרות מעדיף לכתוב על שואה מאשר על […]
האביר חזר אל אנשי הטיילת. בכיס מעילו היה פנקס קטן שבו תיעד את כל המקומות שבהם חיפש עד כה. הם לא היו רבים, אך עבר רק שבוע מאז שירד בתחנת […]
שלג נפל מהשמים, בפיסות קטנות של קרח. הושטתי את היד, והרגשתי את הקור של פתית שלג אחד בודד שנחת לי על היד. "שלג." אמרתי בשקט, ובהיתי בפתית עד שהוא נמס […]
היא צעקה בחוזקה. אך אף אחד לא שמע אותה. כי היא השאירה אותה בתוך ליבה.
"לאן אתם לוקחים אותי?", אני שואלת. אך הם לא עונים. הם שותקים. פניהם לא ברורות וגופם ארוך ושחור. מתקדמת אל הלא נודע. מתקדמת למקום לא מוכר. וחששות ופחדים עולים, עד […]
|מכיל תכנים קשים.| והוא יושב על אדן המקלחת. במראה הוא רואה מה היא עשתה ממנו. גבר שרירי עם רעמת שיער שחורה שליפסטיק מרוח על שפתיו, ליפסטיק שהתעקם כשירד לה, ושמלה […]
כשאומרים לך, "תעבור את זה יום-יום", זה נשמע קל. אני פשוט אעבור את היום הזה, ואז את מחר, ואז את מחרתיים, וכך הלאה לכל יום. מה שאתה לא חושב עליו […]
מחשבות עושות דרך \איריס לוי פתיח הבטתי בעיפרון, ובדף שהיה מונח לפניי ועל עשרים הדפים שמתחתיו. המחק שהיה מונח על יד העיפרון היה בצבע אפור דכאוני ובגודל של אגרוף. הבטתי […]
אחרי שנים של מנוחה הגעתי למסקנה שאיני אוהבת יותר מאת הסגול המנצנץ שנופל מבין זרועותייך לאחר שאתה מחבק אותי. הסגול שמבצבץ עם תחילת השקיעה בחורף, הסגול שמבצבץ אחרי שאני טועמת […]
סיפורים קצרים – עולם שלם בכמה משפטים
סיפור קצר זהו סיפור בהיקף מצומצם החוסך בפירוט ובד"כ מתרחש בזמן קצר ומתקיים במקום אחד, יש מעט דמויות, לרוב מוצגת בעיה אחת, קונפליקט אחד או רעיון עיקרי אחד. סיפורים קצרים בד"כ מבוססים על עלילה אחת בעלת רקע קצר, קונפליקט, נקודת שיא וסיום.
סיפורים קצרים יכולים להיות בנויים מפסקה אחת, פסקה זו יכולה להכיל סיפור שלם שאנו רוצים לשתף. קל לאהוב סיפורים קצרים בגלל שהם לרוב מעניינים וסוף הסיפור מגיע די מהר. סיפורים קצרים יכולים להיות מצחיקים, חסידיים, על אהבה, ויכולים להיות מפחידים, מרתקים או רגועים. אלו סיפורים שאפשר לספר בכל מקום ובכל זמן, ולרוב הם מגיעים במגוון רחב של נושאים. לכותב המתחיל, קל לכתוב סיפור קצר כיוון שהעלילה בד"כ מתמקדת בנק' זמן אחת ולא מתפתחת יותר מדי, כמו כן הדמויות והעלילה אינן מורכבות.
סיפורים קצרים על אהבה יכולים להיות מבוססים על סיפור אמיתי או סיפור דמיוני. כמו כן סיפור קצר יכול להיות מבוסס על אירוע או מקרה שעבר הגיבור (מחבר הסיפור) ולמעשה הסיפור הוא דרך לשתף את הקוראים. כדוגמא: יום העבודה הראשון, איך פגשתי חברה שלא ראיתי שנים ועוד.
סיפורים קצרים בנוסף יכולים להיות סתם סביב עלילה דמיונית לשם שעשוע, או הגשמת פנטזיה. סיפורים קצרים יכולים להיות סיפורים של מחשבות או רגשות שפתאום עולה לנו מתוכנו ואנו רוצים להעלות אותם בכתב, וזה כל היופי בסיפורים שהם מאפשרים לנו להוציא רגשות החוצה וכך אנו מבטאים את עצמנו. אפשר לומר שלכל סיפור קצר יש הרבה פנים ומה שנותר לנו זה להחליט על מה כותבים.
איך כותבים סיפורים קצרים?
סיפורים קצרים לילדים בד"כ מתחילים קרוב למסקנה, הם תופסים את הקורא כבר מהשורה הראשונה, בד"כ בסיפור קצר מתמקדים בבעיה אחת בלבד והסיפור הקצר בא להוביל אותנו להתגלות פתאומית ובלתי צפויה.
מומלץ להתחיל עם פסקה שקל להתחבר אליה. כמו כן, כדי למשוך את הקורא יש לכתוב דיאלוג משמעותי, להגדיר עלילה וליצור קונפליקט ומתח (כגון סוג שלך משבר או החלטה חשובה שיש לבחור).
בסיפור קצר כדאי להגדיר מי הוא הגיבור ומה הוא רוצה (כגון מטפס הרים שרוצה לכבוש את ההר למרות פציעתו) .
אחרי שהתחלנו את הסיפור הקצר יש לשאול אלו פעולות ודילמות מוסריות עלול להיתקל בהן הגיבור, ומה הן ההשלכות הבלתי צפויות אשר קשורות ישירות למאמצי הגיבור להשיג את המטרה. יש לבחור גם מה היא רמת הפירוט של הסיפור ובאיזה טון הוא יסופר.
כמו כן חשוב לבחור בסיפור הקצר את רגעי השיא – אותם רגעים משמעותיים אשר חשובים לגיבור מבחינה מוסרית. מומלץ להתחיל לכתב בצורה של זיכרון, שיתוף של חוויה רגשית או אירוע משמעותי שקרה לגיבור. והכי חשוב הוא שהמשפט הראשון של הסיפור הקצר יהיה קליט: בעולם המהיר של היום, המשפט הראשון של הסיפור הקצר – צריך לתפוס את תשומת לבו של הקורא. הוא צריך להיות יוצא דופן, בלתי צפוי, סוג של פעולה או עימות. זה יוצר מתח באופן מיידי, אבל לא לשכוח לסגור את הסיפור הקצר ולא להשאיר את הקורא במתח (זה לא סיפור בהמשכים).
המטרה של סיפורים קצרים עם מוסר השכל היא למעשה להעביר חוויה או מסר לקורא. כאשר כותבים סיפור קצר חשוב שכשהקורא יגיע לסוף הסיפור הוא יבין את המסר שניסינו להעביר לו.
