נערה, סתם נערה.
כן, זה סיפור (סוג של שיר) מהדמיון שלי, הוא נגע בליבי ואני משתתפת בצערן של כל המשפחות והאחים והאחיות השכולים והשכולות. אני מקווה שיבוא רק טוב, גם על מי שלא חווה אובדן מהו. בשלב כלשהו נהיה חייבים להתמודד עם אובדן של אהוב, אני מקווה שמי שחווה את כבר למד איך להתמודד עם זה, עם תחושת הריקנות שמלווה אותך בכל יום. ולמי שעוד לא חווה אני מאחלת, שתלמדו לחיות עם האובדן בצורה הטובה ביותר, תברכו אותו, תכירו בו כזיכרון מהאהוב שלכם.

יואבי למה?

נערה, סתם נערה. 15/07/2017 632 צפיות 2 תגובות
כן, זה סיפור (סוג של שיר) מהדמיון שלי, הוא נגע בליבי ואני משתתפת בצערן של כל המשפחות והאחים והאחיות השכולים והשכולות. אני מקווה שיבוא רק טוב, גם על מי שלא חווה אובדן מהו. בשלב כלשהו נהיה חייבים להתמודד עם אובדן של אהוב, אני מקווה שמי שחווה את כבר למד איך להתמודד עם זה, עם תחושת הריקנות שמלווה אותך בכל יום. ולמי שעוד לא חווה אני מאחלת, שתלמדו לחיות עם האובדן בצורה הטובה ביותר, תברכו אותו, תכירו בו כזיכרון מהאהוב שלכם.

יואבי למה הפרחים כמלים?
כי הם נבלים שירה.
יואבי, אבל הם לא היו יפים שנה שעברה?
כן, אבל עבר זמנם.
יואבי, עכשיו הפרחים ימותו?
כן שירה.
יואבי, זה לא יקשה על הדבורים שהם דואגים להן?
זה כן שירה אבל הדבורים ימצאו פרחים אחרים.
יואבי, מישהו עוד יזכור את הפרחים?
שירה, אני בטוח שהדבורים עוד יזכרו את הפרחים הישנים.
יואבי, עכשיו אני לא אוכל לראות יותר את הפרחים?
לא שירה, את לא.
יואבי, אתה חושב שאני אזכור את הפרחים?
כן שירה, אם הם היו חשובים לך.
יואבי אני אזכור אותו, את הפרח האהוב עליי מכולם?
כן שירה, את תזכרי.

יואבי שלי, אני כבר לא בת חמש ואתה לא בן שלוש עשרה, אבל אני תמיד אזכור את אותו יום בשדה יואבי שלי, כשהלכנו יד ביד, מדלגים בשדה מלא קוצים.
היינו הולכים לשדה כל יום, כל יום במשך חמש עשרה שנים יואבי.
יואבי, אני זוכרת איך הייתי שוכבת על אותה חלקה של פרחים ואתה היית נוזף בי, שמא יפגעו וימותו.
יואבי אתה כבר בן עשרים ושמונה ואני בת תשע עשרה, כבר בן אדם בוגר היית אומר.
יואבי, השדה הזה לעולם יכלול את הזיכרונות הכי חשובים לי.
יואבי, שם הכרנו שנינו את אהבת חיינו.
התחתנו ויצאנו לדייט הראשון שלנו שם.
שם ערכנו כל אירוע חשוב, בין אם זה ברית מילה או מסיבת יום הולדת.
וחלקנו (יואב וזו באמת הגזמה) גם ילדנו את הילדים שלנו שם, זה היה די מגעיל.
יואבי למה אני אפילו טורחת בנאום כשאתה לא טרחת להישאר איתי?
יואבי למה מתת?
למה היית חייב לצאת למילואים יואבי, למרות שהרופא אמר בפירוש שאסור?
אתה לא איתנו עכשיו יואבי.
אישתך והילדים מתגעגעים אלייך יואבי.
גם אני יואב, גם אני מתגעגעת.

יואבי, אתה כמל עם הזמן.
אבל לעולם לא נבלת יואבי.
יואבי, היית יפה שנה שעברה ותהיה יפה תמיד.
עוד לא עבר זמנך יואבי.
יואבי, עכשיו אתה תמות.
כן יואבי.
יואבי, קשה לי, אתה דאגת לי.
אני לעולם לא אמצא אח כזה מדהים יואבי.
יואבי, כולם יזכרו אותך.
אני אזכור אותך יואבי.
יואבי, עכשיו לעולם לא אוכל לראות אותך יותר.
לא אני לא יואבי.
יואבי, אני בוודאי אזכור אותך.
אתה היית לי חשוב ותמיד תהיה יואבי.
יואבי, אני תמיד אזכור אותך, את הפרח האהוב עליי מכולם, את אחי.
אני אזכור את יואבי שלי.

במילים אלו סגרתי את הדף.
הדף שאני אקריא מחר.
אקריא בלוויה שלו, של יואבי שלי.
של אחי הגדול.
של הפרח.
של יואבי.

יואבי למה?
דרוג הסיפור 3.8 | 4 מדרגים

תגובות (2)

הסיפור ריאליסטי, ומציאותי בתקופה בה אנו חיים
בהתחלה, אני חייבת לומר, נרגשתי שזה עוד סיפור מתוק-מריר של אהבה ראשונה שנבלה לה.
אך הופתעתי לגלות בסיפור הזה עומק ומשחקי מילים של פיסקות שחזרו על עצמן.
ריגשת, העצבת, והבאת את הרגשות של השכולות, ותודה על כך.

15/07/2017 17:33

    תודה רבה, אין לי מילים לתאר כמה אני מעריכה את זה 3>

    15/07/2017 19:01
סיפורים נוספים שיעניינו אותך