סיפורי חיים

"הראל, אתה מרגיש טוב?" "כן, בטח," השבתי, "למה אתה אומר את זה?" "אתה נראה קצת לחוץ," ציין בדאגה, "אתה מתופף על השולחן בחוסר שקט, אתה בטוח שהכל טוב?" "כן," אמרתי […]

זאת לא המלצה ,באמת , זאת רק תחושה שלי שאני מנסה לשתף אותכם. אולי גם אתם מרגישים כך , כי ידוע הרי שלא טוב היות האדם לבדו. כן, זה ידוע […]

יום א' – אמא עליזה חוזרת מלהיות זבנית בסופר,מתעטפת בסינר, קולפת בצל, דומעת ומוסיפה המון שום. כל זה נזרק למרחשת עם המון חתיכות שומן טוסיק של עוף. הריח האהוב קורא […]

שקט כאן, וככה אני אוהב את זה. חשוך כאן, ועדיין מתחבר לזה. לבד לי, וככה טוב לי. כשאני מתרחק מהאורות שבחוץ ונותן לאורות הקטנים שבתוכי להאיר, ביישנים, צנועים, מרחפים הם […]

פעם היה ילד בשם יואב, שבלילה אחד חלם חלום ששינה את חיוו. בחלום זה ראה את עתידו, חלום זה התחיל שנראה היה כאילו יואב קם בבוקר כמו בכל יום רגיל, […]

בסיפור מסופר על ילדה בת ה~9 שעברה בית הספר בכיתה ד היא חשבה שיהיו לה חיים קלים מאוד שהיה תכיר חברים שתוכל לשחק איתם בהפסקות שתוכל להיפגש איתם לצחוק איתם […]

הזמנתי אותך לדרינק, נשוחח על סופו של העולם. אתה שומע? ניסיתי, זה כמעט צלח. אני לא פילוסוף, אבל אני מנסה. את שומעת?, ניסיתי וזה הדרדר. אתה שומע?, אני במקום חשוך […]

לנצח תישארי מלאך בראשי. יש תקופות שבהן תהיי מלאך אלוהים, ויש תקופות בהן את מלאך המוות. אבל תמיד יהיה את אותו המכנה המשותף. קשה להאמין שאינטרפטציה של מילה תשתנה כל […]

שכבתי על המיטה שמעתי את קולה לוחשת לי "איפה אתה?, קר לי פה, לבד לי פה, אני מרגישה כל כך בודדה מה זו ההרגשה הזאת? תעזור לי.." שמעתי את הלחישות […]

הבנתי שאנשים רואים זה את זה באופן שונה משאני רואה אותם אחרי שדיברתי עם כמה שיותר מהם. הם אמרו שהם מפחדים ממבטים, חלק אמרו ששונאים המוניות, חלק אמרו שאנשים מכעיסים […]

דוסית. מילה כל כך קטנה לדבר כל כך גדול. העולם שלנו מתעסק כל היום במשפט לקבל את השונה, אבל הם שמים לב רק לאנשים שהשוני שלהם בולט. בעלי מוגבלויות, עיוורים, […]

הבדידות תופסת אותך בזמן הלא מתאים, זה אף פעם לא זמן מתאים להתעלם מהבריות, הרוח אף היא מרעישה ואין שומע- היכן-שהוא עץ נפל, היכן-שהוא אגם סואן. בכל מקום שלא אהיה […]

אבא ואמא רבים. ואני יודעת שזה שוב פעם בגללי. "תניחי לה כבר! את לא מבינה, היא בסך הכל ילדה!" "ילדה ילדה, אבל היא הילדה שלי. ואני בסך הכל מנסה לדאוג […]

הייתי רוצה את הכל מושלם. גם את מה שכבר שבור ומעוקם. הייתי רוצה לתקן את העולם, לעטוף אותו בשתי ידי ולהגן על כולם. הייתי רוצה שכולם יהיו מאושרים, שלא יחסר […]

לפני שאת בורחת, תחשבי. לפני שאת אובדת תסתכלי, תסתכלי על כל מי שאת. את הלא יודעת שלכל אחד יש גם טוב. את הלא יודעת שעוד נותרה בך סיבה לחיות. אל […]

חלומות מפלסטיק מונחים על השידה. לקח להם זמן והם נעשו בקפידה. אך בכל זאת הם יושבים שם, בשתיקה ובאיפוק. מחכים שמישהו יוציא אותם מהבקבוק. אין ספק שכל אחד מעשה ידי […]

העולם שלנו מלא ביצורים מסובכים. בנו, בבני האדם. כל אדם רואה, חש ומרגיש אחרת. כל אחד בטוח שהוא הצודק. ואם מסתכלים יותר לעומק, רואים שבכל אחד יש כמה קולות שבטוחים […]

לפעמים אני חולמת להיעלם. לשקוע בשינה עמוקה ופשוט לא להתעורר. אל המציאות הרעה, הכואבת. אל העתיד הלא נודע, נסתר מעיני כל. אל הפחד המשתק. ממנו. כשהוא מגיע הביתה, אני מתחפרת […]

אני שוכחת כמה דיברתי איתך, אני נזכרת איך הכרתי אותך. אני שוכחת איך נכנסת לליבי, אני נזכרת את הצלת אותי מעצמי. אני שוכחת שאתה תמיד מסתכל עליי, אני נזכרת ברגע […]

אתה זה שפחד שאם יקרה משהו תאבד אותי בכלל. שלא נוכל לחזור להיות ידידים. אתה. ועכשיו, תראה מה קורה. מה נהיה מאיתנו. לאן נעלמת? איפה אתה? איפה העיניים שלך, איתן […]

באה לי ללבוש בגדים כל כך ענקיים שכך לא יראו את קווי המתאר של הגוף שלי כי די כבר כמה אני יכולה לספוג כאב פנטזיות שהנה מישהוא רוצה אותי באמת […]

שאול הוכמן הוזמן למסיבת האירוסים של הבן שלו יואב. בנו בכורו מנישואיו למלי. כי אחרי שנים ארוכות של קושי וסבל, כמו בשיר ההוא של אלכסנדר פן,"היה רע לתפארת",כאילו שיש דבר […]

צבעת את העולם בקווים מפותלים סרקת את הראייה שלי בזמנים מצאת שהעיניים עוקבות אבל הרגליים קפואות אז הרמת רגל אחת מהקרקע וסיפרת לי שלפעמים, לא יודעים אבל את הדרך אתה […]

ישבת על כיסא הזהות אז, רגליים חופשיות וידיים כקפיצים לעולם, חייכת אל אנשים ואנשים חייכו אלייך, היית אז ילדה. לא ידעת שאסור לנשום בצונאמי, בגדים ספוגים וריאות מלאות, רגליים קרות […]

כל פרק מתחיל במונולוג נשי ואחריו מונולוג גברי עם תום הלידה כשתם הכול – אחרי יבבת החיים הראשונה, התינוק שחיבקתי נלקח למדידה ושקילה בידיה המנוסות של המיילדת, כתמי הדם ומי […]

אז די הרבה זמן לא הייתי וזה לרוב כי השתנתי הכתיבה הפכה לשינה ומה שהיה נעלם אולי עכשיו זה כבר לא התקופה אולי קצת פספסתי תחנה היום קצת יותר שבורה […]

כל השנים שעבדתי באותו מקום, משך יותר משלוש עשרה שנים, תמיד פחדתי מהרגע שאשאר חסר עבודה. היה נוח לי שיש לי בשביל מה לקום בבוקר. העבודה הייתה נוחה בשבילי והיא […]

ערב טוב לכל מי שהחליט לשבת ולקרוא את הבולשיט שאני כותבת כאן אז מי שמכיר קצת את הדף שלי יודע שאני יותר כותבת סיפורים ארוכים עם המשכים אבל היום החלטתי […]

צפוף ואין דבר משמח בבית הזה, פרצתי את הגבולות ומיד נכנסתי למלכודת חדשה. הידיים מזיעות הלשון מתבלבלת. הגוף קופה ועד שכבר חשבתי שיצאתי מהבקבוק הזה עד שהאמנתי שהקבל גמול על […]

עוד משעות הלילה של יום האתמול היה אפשר לדעת מה הולך לקרות. אף אחד לא רצה להאמין -כמובן, הרי מי כן?- אבל כולם ידעו שזה עומד להגיע. הכאב תפס את […]